משה פיינשטיין

משה פיינשטיין
[[קובץ:|250px]] יושב ראש מועצת גדולי התורה באמריקה
הרב פיינשטיין
לידה	ז' באדר תרנ"ה
	רוסיה
פטירה	י"ג באדר שני תשמ"ו
מקום פעילות	ניו יורק
השתייכות	ליטא
רבותיו	ר' פסח פרוסקין
חיבוריו	ראו בהמשך

הרב משה פיינשטיין היה נשיא אגודת הרבנים בארצות הברית ומגדולי הפוסקים. היה בקשר עם אדמו"ר שליט"א במאבקיו לשלימות התורה והיו ביניהם דיונים תורניים. נולד ביום ז' באדר שנת תרנ"ה ונפטר ביום י"ג באדר שני שנת תשמ"ו ומנוחתו כבוד בירושלים.

ביוגרפיה

הרבי (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה

הלוויית הרב פיינשטיין בניו יורק

הרב פיינשטיין נולד ביום ז' באדר שנת תרנ"ה בפלך אוזדה שליד מינסק לר' דוד פיינשטיין שהיה רב ומצאצאי משפחת הגאון מוילנאתבנית:הערת שוליים. אמו הייתה מגזע השל"התבנית:הערת שוליים.

בילדותו למד אצל אביו ובהיותו בגיל עשר כבר היה בקי בשלושת מסכתות הגמרא העוסקים בדיני ממונות (בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא). בהיותו פחות מגיל שלוש עשרה כבר החל ללמוד בישיבת "עץ החיים" שבסלוצק אצל הגאון ר' איסר זלמן מלצר. בשנת תר"ע, בהיותו בן חמש עשרה, נסע יחד עם קבוצה מטובי הבחורים בישיבה, לייסד ישיבה בשקלוב בראשותו של ר' פסח פרוסקין (בעל "חידושי רבי פסח מקוברין"). כל ימיו החשיב הרב פיינשטיין את הרב פרוסקין לרבו המובהק. בהיותו בגיל שבע עשרה כבר היה בקי בכל הש"ס ובגיל תשע עשרה כבר היה בקי באופן מפליא בארבעת חלקי השולחן ערוך עם מפרשיהם.

בשנת תרע"ו התמנה לרב בעיר מולדתו, אוזדה. לאחר מלחמת העולם הראשונה עסק רבות בהתרת עגונות שנותרו בעקבות המחלמה. בשנת תרפ"א התמנה כרב ואב-בית-דין בעיר לובאן ובתפקיד זה שימש עד שנת תרצ"ז, בה הגיע לארצות הברית. זמן קצר לאחר הגיעו לארצות הברית הוצע לו משרת ראש הישיבה בישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק. הוא נענע להצעה ובתפקיד זה שימש במשך ארבעים ותשע שנים, עד לפטירתו.

הרב פיינשטיין נחשב לפוסק מדרגה ראשונה ומגדולי ראשי הישיבות בתקופתו. גדלותו התורנית נודעה בעיקר בזכות תשובותיו ההלכתיות הרבות שרוכזו בספרו "אגרות משה". הוא היה נערץ על ידי הרבה גדולי ישראל ורבבות יהודים. האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר (ה"לב שמחה") מגור התבטא עליו שהוא ה"חפץ חיים" של הדור. מכריו העידו עליו שהוא עבר כמאה וחמישים פעמים על ה"פרי מגדים" (אחד ממפרשי השולחן ערוך). חתנו, הרב טנדלר, העיד שבכל יום היה לומד שבעה דפי גמרא ובכך היה מסיים את כל הש"ס בכל שנה. כמו כן, היה לומד שני פרקי נ"ך ביום, פרשת השבוע עם פירוש הרמב"ן וה"אור החיים" והמדרש רבה. יחד עם כישוריו היה הרב פיינטשיין אדם נוח ונעים שאינו רודף אחר הכבוד ואף היה דואג לתלמידיו.

בחודש אדר שני בשנת תשכ"ט, התמנה לנשיא אגודת הרבנים בארצות הבריתתבנית:הערת שוליים, במסגרת זו היה מגדולי הלוחמים נגד התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות. בשנת תשמ"ג החלה אגודת הרבנים בארצות הברית ובהשתתפות חוגי היהדות החרדית, בכתיבת ספר תורה לזכות הרב פיינשטיין.

בסוף ימיו חלה במחלה קשר ממנה נפטר ביום י"ג באדר שני בשנת תשמ"ו בהיותו בן תשעים שנה. הלווייתו יצאה בארצות הברית והמשיכה להר המנוחות בירושלים. בהלוויה השתתפו מאות אלפי יהודים ובראשם גדולי ישראל.

הקשר עם חב"ד

הרב פיינשטיין מברך תמימים לאחר בחינה

הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מהרבי. לידו, ר' אברהם שמואל לוין

סבת אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר ליאזני, עירו של אדמו"ר הזקן. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ואהבה גדולה ללימוד תורה. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם אדמו"ר הצמח צדק שהיה אז ילד.

הרב פיינשטיין השתתף בהתוועדות חסידית שנערכה בביתו של ר' ניסן טלושניק ביום י"ט בכסלו שנת תרצ"דתבנית:הערת שוליים. כשאדמו"ר הריי"צ והרבי הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "עדינו" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות. בהמשך גם החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ליהודי לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך בשבת. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושאתבנית:הערת שוליים. בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד פנימיות התורה. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של הגאון מווילנא עצמו ועודתבנית:הערת שוליים. בשנת תשכ"ט דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרביתבנית:הערת שוליים.

בראש חודש ניסן שנת תשל"ד הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ליחידות ושהה שם, יחד עם עוזרו האישי הרב שמחה עלברג, במשך כשעה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"חתן פטור מקריאת שמע". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"תבנית:הערת שוליים.

בשנת תשל"ד עסק הרבי רבות בנושא תיקון חוק מיהו יהודי. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכהתבנית:הערת שוליים. בשנת תשל"ה שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מרוסיה. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוקתבנית:הערת שוליים. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופהתבנית:הערת שוליים. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתב באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוקתבנית:הערת שוליים ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"תבנית:הערת שוליים.

גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. בפורים שנת תשל"ו דיבר הרבי שכל נער מגיל בר מצווה שיתחיל להניח גם תפילין של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דררבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב חיים חודקוב, שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו תפילין הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'תבנית:הערת שוליים. בערב שבת פרשת שקלים תש"מ הוא החל להניח את התפיליןתבנית:הערת שוליים.

הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי "האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין ז"ל?!"תבנית:הערת שוליים. במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובתתבנית:הערת שוליים וענייני גיורתבנית:הערת שוליים.

בחודש ניסן שנת תשל"ח לקראת חנוכת בית כנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד שנבנה על שם הרבי, התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: "ליום חנוכת בית הכנסת "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפלה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפלה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים".

בשנת תש"מ הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה בירושלים העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". בתשמ"ג הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שםתבנית:הערת שוליים.

הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכלתבנית:הערת שוליים.

מבצעי הרבי

אסיפת הרבנים שארגן הרב פיינשטיין בנושא מיהו יהודי

מכתב עידוד מהרב פיינשטיין לפתיחת ישיבת תומכי תמימים בקליפורניה

הרב פיינשטיין היה תומך נלהב של הפעולות והמבצעים של הרבי ואף הביע זאת בכתב בהרבה הזדמנויות.

בשנת תשל"ו, כשיצא הרבי עם מבצע נרות שבת קודש, הוא כתבתבנית:הערת שוליים: "ובדבר ענין נרות שבת לנערות, שהאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוסק להנהיג בישראל, שאיזה אינשי אמרו שאני מנגד לענין זה. הנה מעולם לא שמעו ממני דבר כזה, בפרט שגם היו הרבה בשנים הקודמות שנהגו כן ברבים. ואם הרבי שליט"א סובר שהוא ענין גדול לקרב בזה לתורה ולשמירת שבת, מי יכול לומר שאינו כן. ויצליחהו השי"ת בכוונתו לקדש שם שמים, וברצונו להרבות שומרי תורה ושומרי שבת בישראל".

בשנת תשל"ו הכריז על הרבי שזהו "שנת החינוך" ופתח במבצע חינוך. הרב פיינשטיין הצטרף לקריאה וכך הוא כותבתבנית:הערת שוליים: "והנה זה לא זמן רב, אשר יצא האי גברא רבא, הגאון הצדיק מליובאוויטש שליט"א, בקריאת התעוררות, לחזק את ענין החינוך בכל מקום ומקום. הנני מצטרף לקריאתו, וכוונתי בזה, שכל אחד מחוייב להשתדל שכל ילד וילדה מבני ישראל שעדיין אינם מקבלים חינוך כשר יכנסו למוסדות הכשרים, לתלמודי תורה וישיבות על טהרת הקודש".

בשנת תשל"ח, לאחר האירוע הבריאותי שעבר הרבי בשמיני עצרת, כתב הרב פיינשטיין מכתב כללי אל רבני ישראל: "בקשר עם מצב בריאותו של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, אשר שם לילות כימים בהרבצת התורה להחזקת היהדות, ובקירוב לבבות אחינו בני ישראל לאביהם שבשמים. הנני פונה בזה אל כבוד הרבנים שליט"א די בכל אתר ואתר, לדבר בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לעורר את אנשי קהילתם על דבר המבצעים הידועים של האדמו"ר מליובאוויטש לזכות את אחינו בני ישראל במצות תפילין מזוזה נרות שבת וכו' . . הרי בודאי שכל פעולה במבצעים הנ"ל תחזק את בריאותו".

בחודש אייר שנת תש"מ, בתקופה בו הרבי חיזק את נושא תהלוכות ל"ג בעומר, פרסם הרב פיינשטיין מכתב בו הוא קורא לסייע לתהלוכותתבנית:הערת שוליים.

בשנת תשמ"ב, כשהרבי הכריז על כתיבת ספרי התורה הכללים לאחדות עם ישראל, קנה הרב פיינשטיין כחמישים אותיות עבורו ועבור בני משפחתו, באמצעות הרב אברהם שמואל לוין, מזכיר אגודת הרבנים. הוא ביקש ממנו שימסור את הכסף והרשימות באמצעות ידידו הרב נחום טרבניק שהיה ראש הישיבה והרב של כפר חב"ד, כיון שהוא עורר אותו על זה. באותה הזדמנות שוחחו הרב פיינשטיין עם הרב לוין על התבטאויות שליליות שנאמרו על ידי מישהו, על פעולותיו של הרבי. הרב פיינשטיין סנגר עליו ואמר "הוא לא מתכוון נגד הרבי אישית, אלא פשוט אין הוא רגיל לפעילות החובקת עולם של הרבי. הוא רגיל לדרך של גדולי התורה בדור הקודם שהיו פעילים בד' אמות שלהם, והוא איננו מבין שהיום זה זמן אחר שחייבים לפעול גם בחוץ".

בשנת תשמ"ד כשהרבי הכריז על תקנת לימוד הרמב"ם, הודיע הרב פיינשטיין שהוא מצטרף לקיים את הוראת הרביתבנית:הערת שוליים. על המתנגדים לתקנה אמר ש"אינם מבינים כלל את דרכו של הרבי, שדבריו מיוסדים בהררי קודש". בכל שנה, לקראת ה"ירחי כלה" בניו יורק, היה שולח פלפול תורני על הרמב"ם. בסיום המחזור הראשון של הרמב"ם, כאשר גברו קולות המתנגדים לתקנת הרמב"ם, כתב: "ברכתי ברכת התורה, שלוחה לכל המשתתפים בסיום המחזור הראשון של לימוד המשנה תורה של הרמב"ם . . ישר כחו וחילו של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שזכה וזיכה את הרבנים במצות לימוד התורה לשמה, ששקולה כנגד כולם. יהי רצון מהשי"ת שיאריך ימיו ושנותיו, שיפוצו מעיינותיו חוצה להרביץ תורה ויראת ה' ברבים, עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".

את רשת ישיבות תומכי תמימים, מיסודו של אדמו"ר הרש"ב, ראה הרב פיינשטיין כמרכזי קדושה וטהרה המשפיעים על אלפי קהילות יהודיות בעולם. במכתב ברכה לישיבה הוא מברך על הצלחת הישיבה לשרוד את השואה באירופה ושגשוגה בארצות הברית על ידי אדמו"ר הריי"צ, בהנהגת הרביתבנית:הערת שוליים. מכתבי ברכה ועידוד שלח גם ביסוד ישיבת תומכי תמימים בעיר הבירה של ונצואלה - קראקסתבנית:הערת שוליים ולישיבת "אור אלחנן" בלוס אנג'לסתבנית:הערת שוליים.

באחד ההזדמנויות הביע גם חתנו, הרב טנדלר, את הערצתו לפעילות הרבי בעולםתבנית:הערת שוליים: "בתוקף תפקידי אני נוסע רבות ברחבי תבל ומרבה להפגש עם חסידי חב"ד. ויכול אני לומר מנסיוני שחב"ד נמצאת בכל אתר ואתר בעולם הזה, כדי לעורר יהודים שלא לשכוח את התורה. לאחרונה יצא לי לבקר בלאס וואגס. במהלך הביקור שהיתי אצל השליח המקומי הרב הארליג, וראיתי מקרוב את גודל פעולתו . . כדי למנוע את שכחת התורה".

ציטוטים על הרבי

הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת בבא בתרא, אותה העניק לרבי

הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת שבת, אותה העניק לרבי

הקדשת הרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" למסכת יבמות, אותה העניק לרבי

את גודל הידידות והערכה של הרב פיינשטיין אל הרבי ניתן לראות במכתביו אל הרבי, באחד מהם הוא כותב:

הנני בזה לברך את הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק מורנו הרב רבי מנחם מנדל שליט"א שניאורסאהן האדמו"ר מליובאוויטש, שבמסירת נפש נפלאה שומר את חומות הדת ומפיץ תורה ויראה בקרב עם ישראל. יברכהו ה' יתברך באריכות ימים ושנים בהנהגת נשיאותו ברמה, ברוב פעליו המרובים לכבוד השי"ת ותורתו ומצוותיו, ואשר מקרב בהם הרבה מהנחשלים לאבינו שבשמים ולאהבת תורתנו הקדושה וקיום מצוות התורה למעשה, עד ביאת הגואל משיח צדקנו, ובנין בית מקדשנו, ולחוג חג הפסח עם כל ישראל כהלכתו. הכותב וחותם באהבה ובשמחה, בשמי ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין.

— מכתב מראש חודש ניסן שנת תשל"ז

לקראת י"א בניסן שנת תשמ"ב, יום הולדתו השמונים של הרבי, כתב הרב פיינשטיין מכתב ברכה בו הוא מבטא את הערצתו וידידותו אל הרבי:

בקשר לידידי וחביבי מעלת הוד כבוד קדושת הגאון הצדיק האדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש, הנה ידוע בעולם אודות גאונותו בתורה ואיך שהוא באמת מתעסק גדול בתורה בגאון, שהוא עובד תמיד בתורה ושהוא באמת בעל תורה . . במשך השנים שאני מכיר את האדמו"ר שליט"א, שהקשר בינינו היה בידידות גדולה, היה לי כמה הזדמנויות להשתעשע עמו בענינים מסובכים בין בתורת הנגלה ובין בתורת הנסתר, ותמיד החשבתיו כרום גדולתו וגאונותו . . שקידש עצמו להכנס ראשו ורובו להרביץ תורה בכל העולם, בקטנים ובגדולים בכלל ישראל ביחד, ובאמת מתעסק בגאונות בענין של הרבצת תורה. וניכר שכל עבודתו הוא בזה . . בכל פעולותיו המרובים, הציבוריים והאישיים. וזה רציתי להזכיר שזה באמת השבח הכי גדול, והוא השבח שהיה לכל גדולי עולם במשך כל השנים, שהיו בעיקר בתורה . . לפיכך אני משתתף בשמחה להענין שנתקבל בעולם כולו, שיש שמחה גדולה שהשי"ת האריך ימיו לשנת השמונים. ואין מספיק סתם לברכו לאריכות ימים ושנים, שהיום לא מספיק ברכה זו, שמקוים שמלך המשיח יבוא מיד ובקרוב, ויזכה אז האדמו"ר שליט"א לעבוד לעולם ועד בתורה וביראת שמים . . ונברך שיזכה ידידי אדמו"ר שליט"א לאריכות זה, ושיזכו כל כלל ישראל לגאולה השלימה בקרוב מיד ביחד עם האדמו"ר שליט"א.

— "ויהי בישורון מלך", תשמ"ב

שנה לאחר מכן, בשנת תשמ"ג, כתב כנשיא אגודת הרבנים:

מעלת כבוד ידידנו וידיד כל ישראל הגאון הצדיק מורנו הרב ר' מנחם מנדל שניאורסאהן שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש. באנו בזה בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים, לברך את כבוד קדושת תורתנו הקדושה להגיעו לשנת שמונים ואחת, בחסדי ה' יתברך עליו ועל כל ישראל הצריכים לכקתר"ה ולחכמי התורה. אשר השם יתברך יאריך ימיו ושנותיו של כקתר"ה בחיים דשנים ורעננים להשפעתו על ישראל עוד ביתר שאת וביתר עוז, וינהיג נשיאותו לטובת כלל ישראל וכבוד שמים עד כי יבוא שילה. הכותב וחותם בשמנו ובשם כל הרבנים חברי אגודת הרבנים. משה פיינשטיין, נשיא".

בספרית אגודת חסידי חב"ד נמצאים מספרי הרב פיינשטיין כשעליהם הקדשה עבור הרבי, מאת המחבר:

על הספר "דברות משה" על מסכת בבא בתרא כתב: "להוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א, מתנה מאת המחבר, ובברכה שיאריך השם יתברך נשיאותו עד ביאת המשיח. משה פיינשטיין ט"ו מרחשון תשכ"ט"". על ה"דברות משה" של מסכת שבת כתב: "בעזרת השם יבתרך. למעחת כבוד ידידי הרב הגאון והצדיק הרמ"מ שליט"א אדמו"ר דליובאויץ, השי"ת ירים קרנו עד ביאת הגואל צדק. המחבר משה פיינשטיין. ב' דר"ח אדר תשל"ב"". על ה"דברות משה" על מסכת יבמות, כתב: "בעה"י, בברכה להוד כ"ק הגאון מוהרממ"ש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, ירום כסאו עד ביאת מלך המשיח בקרוב. המחבר משה פיינשטיין. י"ג תמוז תש"מ"."

ספריו

שער הספר "אגרות משה"

• אגרות משה (8 כרכים) - תשובותיו. ספרים אלו הנם נכסי צאן ברזל בספרות הפסיקה ההלכתית.
• דברות משה (15 כרכים) - על הש"ס
• קול רם (3 כרכים) - דרשותיו הציבוריות.
• דרש משה.

לקריאה נוספת

• שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 31-48.

קישורים חיצוניים

• הערך על הרב פיינשטיין באנציקלופדיה "שמן ששון מחבריך" - חב"ד אינפו
• הגאון ר' משה פיינשטיין ומבצע תפילין ● מיוחד - חב"ד אינפו

ספריו

• 'אגרות משה' חלק א' (אורח חיים) - היברו-בוקס
• 'אגרות משה' חלק ב' וג' (יורה דעה) - היברו-בוקס
• 'אגרות משה' חלק ד' (חושן משפט) - היברו-בוקס
• 'אגרות משה' חלק ה' (יורה דעה) - היברו-בוקס
• 'אגרות משה' חלק ו' (אורח חיים) - היברו-בוקס
• 'אגרות משה' חלק ז' (אבן העזר) - היברו-בוקס
• 'אגרות משה' חלק ח' (אורח חיים ואבן העזר) - היברו-בוקס
• 'דברות משה' בבא קמא חלק א' - היברו-בוקס
• 'דברות משה' בבא קמא חלק ב' - היברו-בוקס