לדלג לתוכן

מצרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית



מצרים, המקום בו היו בני ישראל מאתים ועשר שנה, היא מושג חסידי למצרים מלשון מיצר והגבלה.

גלות מצרים ויציאת מצרים

גלות מצרים ברוחניות הוא מה שנפש הבהמית מגבלת ומסתרת על הנפש האלקית, עד שנפש האלוקית מתצמצמת כל כך שנעשה בקטנות והעלם.

יציאת מצרים אירעה בשנת ב' תמ"ח לבריאת העולם. המשמעות של זה בעבודת השם היא, הסרת המיצר והגבול. והיינו דהשכל שבמוח מאיר בלב במדות טובות בפועל ממש[1]. מסיבה זו יציאת מצרים היא פעולה מתמשכת ולא פעולה חד פעמית, שהרי כל יום ויום האדם מתעלה ויוצא ממיצר נוסף בעבודת ה'.

הערות שוליים

  1. היום יום ד' שבט