"כי תראה חמור" - כאשר תסתכל בעיון טוב בהחומר שלו שהוא הגוף, תראה - "שונאך" - שהוא שונא את הנשמה המתגעגעת לאלקות ורוחניות, ועוד תראה שהוא - "רובץ תחת משאו" - שנתן הקדוש ברוך הוא להגוף שיזדכך על ידי תורה ומצוות והגוף מתעצל בקיומם. ואולי יעלה בלבבך - "וחדלת מעזוב לו" - שיוכל לקיים שליחותו, כי אם תתחיל בסיגופים לשבור את החומריות, הנה לא בזו הדרך ישכון אור התורה, כי אם - "עזוב תעזוב עמו" - לברר את הגוף ולזככו ולא לשברו בסיגופים.
דרכם של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש היו שונות. בעוד שהבעל שם טוב היה נוסע אל היהודים לקרבם ליהדות, הרי שהמגיד ממזריטש ישב במקומו ומי שרצה בא אליו.
הרבי מליובאוויטש הוא דמות מרתקת. לכאורה, רבי של חסידים, אבל השפעתו חרגה הרבה מעבר לגבולות חב"ד. אדמו"רים וגדולי-תורה העריצו אותו, מדינאים ואנשי צבא הוקסמו ממנו, נשיאים וראשי מדינות התכתבו איתו, אנשי מדע ואמנים נקשרו אליו, המוני יהודים, מכל עדה, חוג ואורח-חיים, ראו בו אישיות מיוחדת במינה.
הרבי גילם שילוב מיוחד של תכונות, שכל אחת כשלעצמה ראויה להבלטה ולהערכה. גאון עצום בכל חלקי התורה, הוגה פורה שמגלה מעמקים חדשים באוצר המחשבה היהודית. איש משכיל ביותר, שמוכיח התמצאות בכל תחומי המדע המודרני. כושר מנהיגות נדיר, שמסוגל להפיק מרבבות בני-אדם את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. איש חזון, שיודע להעריך נכון תהליכים בחיי עם ועולם. אהבה עצומה לכל יהודי ויכולת להתמסר לבעיותיו הקטנות של האיש הפשוט. קסם אישי רב, נועם הליכות, הופעה מרשימה ביותר ועיניים חודרות-לב.
אנשים בשיעור קומתו אינם קיימים בכל דור. הקב"ה שתל נשמה גדולה זו דווקא בדור המוכה שלאחר השואה, כדי שיוכל להתמודד מול אתגרי התקופה, ילבה מחדש את גחלת היהדות ויוביל עם עם ישראל והעולם כולו לגאולה הקרובה לבוא.
דמותו הקורנת מוסיפה ללות את עם ישראל גם עכשיו. דרכו ומשנתו הרוחנית הן לפיד אש המאיר את דרכו, עד שנגשים יחדיו את היעד הנכסף - הגאולה האמתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.
![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
