בשמת

בָּשְׂמַת היא דמות מקראית, המוזכרת בספר בראשית בשם בשמת בת ישמעאל ואשת עשו. לבשמת היו 12 אחים: נביות, קדר, אדבאל, מבשם, משמע, דומה, משא, חדד, תימא, יטור, נפיש וקדמה.

זיהוי שמה בתורה

בבראשית ל"ו, ב', מופיע שמה של בָּשְׂמַת כבתו של ישמעאל. בבראשית כ"ו, מופיע שמה והכתוב מציין כי היא בתו של אילון החיתי. בבראשית כ"ח, ט' מופיע שמה של מחלת כבתו של ישמעאל, במקום שמה של בָּשְׂמַת אשר מוצאה חיתי. חז"ל דרשו; וכי מחלת היה שמה? והלא בשמת היה שמה? אלא, מכיוון שנשא אותה – נמחלו לו לעשיו כל עוונותיו.

במשנת חב"ד

הרבי בליקוטי שיחות (כרך ל וישלח שיחה ג) דן בהרחבה האם מה שנמחקו לעשיו עוונותיו הוא בעצם נישואיו אשה לבשמת גם בלא תשובה או שהייתה בדעתו לחזור בתשובה כפי שמדוייק במדרש שמואל בכוונתו של עשיו להתגייר כלומר להימשך לקדושה שלא לקח כנענית אלא נכדה של אברהם אבינו מיוחסת בת ישמעאל.