משתמש:א ג

ב"ה. כ"ו בניסן ה'תשפ"ו

משתמש זה מתחת לגיל 20.

משתמש זה גר בכפר חב"ד שבארץ הקודש.

אשמח אם תכתוב את הידוע לך בערך זה.

הצטרפותי:

הצטרפתי לאחד מעורכי האתר חב"דפדיה, בתאריך ה' שבט תשפ"א, ונכנסתי בשם המשתמש: א ג.

ולאחר כעשרים יום, בכ"ה שבט, נכנסתי מהמשתמש בשם: משתמש. אך מאותו יום לא המשכתי להשתמש איתו.

כיום אני כבר בעריכה ה-400+ שלי.

ערכים שיצרתי

• ברכה (בת אדמו"ר האמצעי)

• בצלאל חריף

• שמואל (נכד המהר"ל)

• ברוך קלוצקר

• מנחם מענדל הלפרין

ערכים ששיפרתי:

• צבי הירש ריבלין

• פריידא (בת אדמו"ר הזקן)

תולדותיי בחב"דפדיה

1. ב-ה' שבט תשפ"א - נרשמתי.

2. ב-ח' שבט תשפ"א - מלאו לי 10 עריכות.

3. ב-ט' שבט תשפ"א - מלאו לי 20 עריכות.

4. ב-כ"ד שבט תשפ"א - מלאו לי 50 עריכות.

5. ב-כ"ה שבט תשפ"א - מלאו לי 100 עריכות.

6. ב-כ"ו שבט תשפ"א - מלאו לי 150 עריכות.

7. ב-כ"ח שבט תשפ"א - מלאו לי 200 עריכות.

8. ב-ב' אדר תשפ"א - מלאו לי 250 עריכות.

9. ב-ד' אדר תשפ"א - מלאו לי 300 עריכות.

10. ב-י"ב אדר תשפ"א - מלאו לי 350 עריכות.

11. ב-י"ג אדר תשפ"א - מלאו לי 400 עריכות.}}

דבר שלא ידעתם על חב"דפדיה

• לידיעתכם:

נכון ליום כ"ו בניסן ה'תשפ"ו,

יש בחב"דפדיה 78,032 דפים,

שעברו 852,364 עריכות,

מתוכם 12,437 ערכים.

ישנם 5,441 משתמשים רשומים.

• הערך האחרון שנוצר בחב"דפדיה הוא-

12 באפריל 2026

• 21:4421:44, 12 באפריל 2026 פינת החי (היסטוריה | עריכה) [1,388 בתים] יאיר שמואל רייכמן (שיחה | תרומות) (הוספתי פרטים לגבי פינת החי) תגית: עריכה חזותית

• הגרסא הראשונה של הערך אדמו"ר הזקן, שנכתבה ב-כ"ו סיוון תשס"ז, היא:

"אדמו"ר הזקן - רבי שניאור זלמן בורוכוביץ - נולד בח"י אלול בשנת ה'תק"ה לאביו ר' ברוך באזני שבפלך מוהילוב בבלארוס, שהייתה אז תחת שלטון פולין. מייסדה וראשון בשושלת חסידות חב"ד".

הערך ה-1,000 נכתב ב-כ"ד סיוון תשס"ז.

הערך ה-5,000 נכתב ב-כ"ג סיוון תשע"ג.

משתמש זה מאמין שב-כ"ו בניסן ה'תשפ"ו, הרבי מלך המשיח מתגלה.

היום יום של היום כ"ו בניסן ה'תשפ"ו

יא לעומר. מברכים ראש חודש אייר. אמירת כל התהלים בהשכמה. יום התועדות. הפטורה: "הלא כבני כושיים".

משיחת אבי אדמו"ר: חסידות מאנט אז "ורחץ את בשרו במים ולבשם". ד. ה. די השכלה פון חסידות מוז אויסוואשען דעם בשר, און אראפשוויינקען דעם את בשרו, את הטפל לבשרו, די אלע רגילות'ן, וועלכע בשר מאכט, און דאן קען מען ערשט אנטאן די בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קודש הם, דאס איז בגדים וועלכע מען האט געגעבען מן הקדש, אבער דער ורחץ במים את בשרו דאס דארף מען אליין. לבושי הנפש דאס גיט מען מלמעלה, אבער אפוואשען דעם טפל וואס ווערט פון בשריות און דעם בשר אליין מאכען פאר א בשר קדש, דאס איז נאר בכח עצמו. און דאס מאנט חסידות, און אויף דעם האט רבינו הגדול געהאט מסירות נפש. ער האט געעפענט דעם צנור פון מסירת נפש אויף עבודת ה' בתפלה, זיין צוגעבונדען צו עצמות אין סוף, חסידות שטעלט אוועק א חסיד פנים אל פנים צו עצמות אין סוף.

---

תרגום מאידיש: משיחת אבי אדמו"ר: חסידות תובעת "ורחץ את בשרו במים ולבשם". זאת אומרת, ההשכלה של חסידות מוכרחת 'לכבס' את הבשר, ולשטוף את בשרו, את הטפל לבשרו, את כל הרגילויות, שבשר עושה, ורק אז ניתן ללבוש בגדי קודש. מחשבת ודיבור חסידות והנהגתם של חסידים בהתבוננות קודם התפלה בגדי קדש הם, הם הבגדים שניתנו מן הקדש, אבל ה"ורחץ במים את בשרו" זה צריך לבד. לבושי הנפש נותנים מלמעלה, אבל לשטוף את הטפל הנוצר מבשריות ואת הבשר עצמו לעשות לבשר קודש, זהו רק בכח עצמו. וזה דורשת חסידות, ועל זה היה לרבינו הגדול מסירות נפש. הוא פתח את הצינור של מסירות נפש על עבודת ה' בתפלה, להיות מחובר לעצמות אין סוף חסידות מעמידה את החסיד פנים אל פנים לעצמות אין סוף.