משתמש:חיים כ./טיוטה

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (תרכ"ג - כ"ז טבת תשי"ב) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית בחברון ובירושלים. הוא ייסד וניהל את ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בסמרקנד ובירושלים, ופעל לרכישת חצר רומנו. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.

== תולדות חייו == הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו לארץ הקודש והשתקע בחברון, שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת אדמו"ר האמצעי.

בשנת תר"מ, בהיותו כבן 17, נשא לאישה את הרבנית חנה ברכה אשכנזי, בתו של הרב דובער אשכנזי, ממנהיגי הקהילה החברונית. לאחר נישואיו למד עם הרב שניאור זלמן סלונים, נין אדמו"ר האמצעי, ועם הרבנים שמעון מנשה חייקין ואליהו מני, מהם קיבל סמיכה לרבנות. בשנת תרנ"ב השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ובאותה תקופה נבחן על ידי הרב דובער אפרת, רבה של חברון.

=== ייסוד ישיבת 'מגן אבות' === בשנת תרמ"ט, בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת 'מגן אבות (חברון)' בחברון, יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה והרב שניאור זלמן סלונים. הישיבה, שכללה גם תלמוד תורה, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון.

=== רבנות בחברון === בשנת תרס"ג, לאחר עזיבת הרב דובער אפרת, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים בחברון. בתמיכת הרב חיים חזקיהו מדיני ("שדי חמד") ובהסכמת אדמו"ר הרש"ב, קיבל את המינוי. הרבי הרש"ב הביע תמיכה במינוי במברק ובאגרות, והדגיש כי הרב אליעזרוב מתאים לתפקיד בשל בקיאותו ותרומתו לקהילה (אגרות קודש, חלק א', אגרות קכד-קכה). כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה.

=== קשר עם ה"שדי חמד" === הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב חיים חזקיהו מדיני, רבה הספרדי של חברון. השניים התייעצו בנושאי הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים בחברון. היכרותם החלה בשנת תרנ"ג, כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב. ה"שדי חמד" הזכיר את הרב אליעזרוב בספרו 'פאת שדה' והילל את בקיאותו וחסידותו.

=== תורת אמת - חברון === הרב אליעזרוב נטל חלק בהקמת ישיבת 'תורת אמת חברון', שהמשיכה את פעילות 'מגן אבות'. בשנת עת"ר שהה בליובאוויטש לסייע בהכנות להקמת הישיבה, בתמיכת אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. הישיבה נפתחה בתער"ב בבניין 'מגן אבות' ולאחר מכן עברה לבית רומנו. הרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה ניהלו את העברת הכספים לישיבה ופעלו לחיזוק הלימוד החסידי בחברון.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, גורשו חסידי חב"ד מחברון על ידי הטורקים, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. הרב אליעזרוב שהה באותה עת בסמרקנד, ורעייתו ומשפחתו גורשו למצרים.

=== תורת אמת - ירושלים === לאחר המלחמה התיישב הרב אליעזרוב בירושלים, שם סייע בהקמת ישיבת 'תורת אמת' בתרפ"ב, בהוראת אדמו"ר הריי"צ. הוא פעל עם הרב מנחם מענדל נאה לגיוס תלמידים ותמיכה כספית לישיבה. כמו כן, התכתב עם רבותינו נשיאינו בנושאים שונים, כולל קריאות לתשובה ותפילות במערת המכפלה ובהכותל המערבי.

הרב אליעזרוב נפטר בירושלים בכ"ז טבת תשי"ב. בשנת תשמ"ז קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו.