ראשית ההכנה להתעסקות בשכלים עיונים, ובשכל אלוקי בפרט, הוא: א) יגיעתבשר להסיר הטוב טעם מעניני עולם. ב) יגיעת נפש לעורר הטוב טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלקות בפרט.
ד' אדר ב'
צו חסידות ביים מיטעלען רבי'ן, איז געווען זייער שטיל, דאך פלעגט ער בשעת חסידות זאגען: שא, שא. דער טאטע האט עס ערקלערט, אז דאס איז געווען אויף להשקיט נביעת המוחין. און האט מיט דעם מבאר געווען דעם מאמר הזהר "סבא דעתוהי סתים דשקיט ושכיך".
תרגום מאידיש: בחסידות אצל הרבי האמצעי, היה מאוד שקט, בכל זאת, בשעת חסידות הוא היה אומר: שא, שא. אבי הסביר זאת, שזה היה בכדי להשקיט את נביעת המוחין. והסביר בזה את מאמר הזהר "סבא דעתוהי סתים דשקיט ושכיך".
![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
