לדלג לתוכן

שמואל בוטלר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

תבנית:עריכה דחופה

הרב באטלער משוחח עם הרב מרדכי דוד אונגר אדמו"ר מבאבוב 45 לאחר שהרב באטלער העניק לו את הספר ימות המשיח בהלכה (תשפ"ד) (צילום: מנדי שיף מרכז 302)

הרב שמואל באטלער (בוטלער) הוא מחנך ומשפיע בישיבת אהלי תורה וישיבת תומכי תמימים 'ליובאוויטשער ישיבה', מהפעילים הבולטים של חב"ד בשדה התעופה קנדי ועסקן ציבורי בשכונת קראון הייטס.

תולדות חיים

נולד בה' טבת תשנ"ז לאביו הרב מיכאל (מדרום אפריקה) ואימו מרת אלנה לבית נירנברג נצר לבעלי מסירות נפש ברוסיה הסובייטית ונצר לחסידות סקווירא (הישנה) ע' רסד ואילך.

בצעירותו התחנך בישיבת אהלי תורה, ולאחמ"כ לישיבה גדולה בתומכי תמימים חולון וישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש מוריסטון.

בשנת תשע"ג למד מלאכת הזביחה עם ידידו ר' שניאור זלמן הלוי פייפ וקיבל 'הודעה' מהרב לייב חיים טורק ו'קבלה' לשחיטה מהרב מרדכי זאב גוטניק (מלבורן). בשנת תשע"ט קיבל סמיכה 'יורה יורה' מהרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.

בי"ג אלול תשפ"ג התחתן בקופנהגן, דנמרק [6][7] עם מרת חוה לעווענטאל בת הרב יצחק הלוי לעווענטאל, (בן הרב ד"ר נפתלי חיים לוונטל) ומרת מנוחה רחל לעווענטאל, (נכדה של החסידים הרב יוסף ראדאל והרב מנחם מענדל בוימגרטן). שלוחים למדינת דענמארק נצר למשפחת גרונר [8] מצאצאי הרבנית מנוחה רחל בת כ"ק אדמו"ר האמצעי ומני אז משתדל להביא חשובי הרבנים שהם מצאצאי אדמה"ז להמלוה מלכה של איגוד צאצאי רבנו הזקן. נצר גם מגזע רבי [[יהודה לייב מינוביץ']] (המהרי"ל) ורבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]].

ר' שמואל נחשב לחוקר היסטוריה חב"די וקיבל הרבה מהת' ישראל מרדכי קוזומינסקי, מהרב בינקע אלטהויז ומהרב [[ראובן צבי יהודה פייגלשטוק]] וכן אצל הרב החסיד ר' מענדל מרוזוב היה מהמשתתפים הקבועים בהתוועדויות שלו מדי שבת בשבתו במשך כמה שנים.

הוא גם אספן של כתבים וחפצים נדירים ומשך השנים תרם רבות לספריית אגודת חסידי חב"ד [9] [10] [11] [12].

ע"פ השמועה ר' שמואל מהיחידי סגולה שנוסעים על הציון בכל ימי חול.

עסקנות ציבורית

בשנת ה'תשע"ב נתמנה כאחראי על בניית הסוכה הפרטית של הרבי בחצר 770 יחד עם ידידו ר' חיים גרוסבוים. [13] [14] [15]

ובכלל מסור ונתון לכל עניני בית חיינו, ומתקן כל מיני דברים מוזנחים ב770.

לקראת י' שבט תשע"ג אירגן אירוע לכל תלמידי הישיבות, כינוס "שעה עם הרבי", שמכינים את ביהמד"ש 770 עם פרמידות לתת תחושה של התוועדות של הרבי. ומני אז נעשה אירוע זה ב770 חלק מהסדר של י' שבט מידי שנה בשנה.

לקראת ג' תמוז ה'תשע"ג אירגן ביחד עם ידידו ר' מנחם מענדל מינץ כינוס התעוררות על שדרת איסטרן פארקוויי מול 770 לכלל אנ"ש. ומני אז מארגן עשרות כינוסים מעין זה.[1]

בתשע"ה הקים ביחד עם ידידו ר' מנחם מענדל מינץ קבוצת וואטסאפ "פאקס-א-שיחה" שהיה הראשון במינו ליחד כל הסוגים והזרמים בחב"ד.[דרושה הבהרה]

בשנת ה'תשע"ו - 'הקהל' נתמנה ע"י הרב שלום דובער מוצ'קין מטעם צא"ח מונטריאול להיות אחראי על ארגון ועידוד עריכת כינוסי 'הקהל' בכל רחבי קנדה [16] [17]. ובשנת הקהל ה'תשפ"ג נמנה כחבר וועד מטה הקהל העולמי [18].

בעת שהותו במונטריאול היתה מנכ"ל מערכת הערות וביאורים דישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] והו"ל גליון ק"ג [19] וק"ד [20] העו"ב. במשך השנה אירגן לתלמידי ישיבה גדולה מעמד סיום הרמב"ם בסיום לימוד המחזור של כל ספר הרמב"ם וכן למד דא"ח בחברותא בקביעות עם המשפיע הרב [[יצחק מאיר גורארי']].

בתשע"ו נתמנה לאחראי מטעם צא"ח המרכזית על התהלוכה שבסוף החגים [21] בכל רחבי עיריית ניו יורק וגם עוזר בארגון 'הקהלת קהילות' בכל שבת. במסגרת עבודתו בצא"ח היה נחשב ליד ימינו של הרב שמואל בוטמן ומאוחר יותר גם מונה אותו להיות חבר בוועד סיום הרמב"ם העולמי.[2]

בחודש תשרי תשע"ז הקים יחד עם ידידו העסקן ר' מנחם מענדל מינץ טענט מול 770 לעזור עם חוסר מקום לקהל הנרחב ומני אז משתדרג משנה לשנה[3].

בתשפ"ב נתמנה ע"י הרב אברהם יצחק ברוך גערליצקי למפיק סדרת הספרים של ימות המשיח בהלכה (ג' כרכים)[4].

חודש אייר תשפ"ג החזיר עטרה ליושנה עם ארגון סיום הרמב"ם בערי קהיר ואלכסנדריה שבמדינת מצרים [22] [23] [24].

בשנת תשפ"ד סמוך לפטירתו של הרב שמואל מנחם מענדל בוטמאן מינה אותו להיות השליח למפרץ העליון של עיריית נוי יורק הכולל בתוכו שלושה איים. ליברטי איילנד, גבנורס איילנד ועליס איילנד. בתשרי תשפ"ה קיבל האישורים והקים לראשונה סוכה רבתי שם לזכות אלפי המבקרים שם עם מבצע לולב וכן מנורה רבתי לחנוכה.

נמנה עם מקימי רבי דרייב ופעל שחברת JEM יפרסמו את כל הארכיון שלהם [25] [26] [27] [28].

חבר במערכת מפתח לתורת הרבי ואחראי על הו"ל גליון השבועי "עלי ההגהה" [29] וחבורה של לימוד ה"עלי הגהה" לעיונא שמתקיים בכל ליל ש"ק במערב 770 מאז תשפ"ג כאחד מההחלטות של שנת הקהל.

החל משנת תש"פ בכל יום חול מוסר "שיעור התקשרות" במוסדות החינוך של חב"ד בכל גלילות נ.י. [30]

בזכות ידידות שהיה לו עם המשב"ק הרב מאיר הארליג [31] זכה לחשוף לציבור במסגרת רבי דרייב יומנים של הרב הארליג שכתב מידי יום ביום משך כל שנות הנשיאות של הרבי. הרב הארליג הפקיד אחריות זו בלעדי לר' חיים ישראל הכהן שפרלין ולר' שמואל.[32] [33] [34].

לרגל בר המצווה של אחיו, הוציא לאור תשורה מיוחדת, שכללה אוצרות נדירים שהתפרסמו לראשונה [35]. לקראת חתונתו, הוציא לאור כרך שני כהמשך לתשורה [36].

בתשפ"ד ותשפ"ה לתקופה קצרה היה המנהל של ספריית לוי יצחק [37] [38].

ר' שמואל קיבל חינוך להתנהג באופן דלכתחילה אריבער מהרב שלמה קונין ואף מארגן התוועדות סעודה בשרי כיד מלך לכבוד ימי "לכתחילה אריבער" ב' אייר[5] וי"ג תשרי ובקו הזה פועל נמרץ במבצעים שבשדה התעופה קנדי - JFK תחת הנהלת הרב יוסף יצחק ראפ [39] [40] [41] [42] [43].

לר' שמואל יש קאך במבצע הדפסת התניא [44] [45] [46][47] [48] [49] (ובמסגרתו נהנה מידידות עם ר' ר' זלמן חאנין) וזכה להדפיס בעצמו מעל מאתיים עיירים ומדינות שונים במרחבי תבל, עוזר ומתעסק וגם תומך בממונו בעד הדפסות רבים אשר נעשים בהשתדלותו, בתשע"ט הדפיס התניא לראשונה במדינת קטר. לקראת י"ט כסלו תשפ"ה הדפיס ביחד עם העסקן ר' חנינא הכהן שפערלין תניא בביתו של מושל מדינת ניו יורק.

וכן יש לו קאך במבצע אות בספר תורה (שבזכותו יש לו ידידות עם ר' שמואל גרייזמן)[50].

ר' שמואל גם נחשב לעסקן ציבורי עם פוליטיקאים בניו יורק [51] [52] [53] וגם נחשב לעמוד התווך בין חצרות חסידיות לבין ליובאוויטש אשר פועל רבות וכתת רגליו להרמת קרן חב"ד בין קהילות וחוגים שונים בהפצת המעיינות חוצה [54] [55] ובמיוחד הוא נחשב להקשר בין חסידות גור וליובאוויטש [56] [57] [58] [59] [60].

ר' שמואל גם ידוע כבעל מכניס אורח גדול ונוהג לארח עשרות מתלמידי התמימים לסעודת שבת בביתו בכל שבת.

הערות שוליים

  1. [1]
  2. [2][3]
  3. [4]
  4. [5]
  5. ע"פ מענה להרב שלמה קונין לאחרי י"ג ניסן תשמ"ג "...בטח יערכו התוועדות בלאס אנדלעס באור ליום ו' עש"ק (לאחרי הספירת העומר של) תפארת שבתפארת יום הולדת של המגלה ומפרסם של מלכתחילה אריבער. אזכיר עה"צ ויבשר טוב"  - ליקוט מענות קודש תשמ"ג, צח