משתמש:ר.ז./טיוטא הפטרה

בראשית

ה'תשי"ד הרבי אמר את כל ההפטורה עד הסוף, למרות שמנהג חב"ד לסיים ב"יגדיל תורה ויאדיר".

סיום ההפטרה

בשלח

הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דבורה הנביאה, ובשביעי של פסח אודות השירה של דוד המלך.

דווקא שירת דבורה, ההפטורה של אישה

פינחס

הקשר דההפטרה להפרשה: שניהם הם בהעבודה דמלמטה למעלה.

שבת הראשונה של בין המצרים, השייכות.

מסעי

פעם הרבי הרש"ב קרא ההפטורה של ראש חודש, וכשחל אותה קביעות עוד הפעם, אמר שהתחרט על כך שקרא ההפטרה של ראש חודש. וקרא ההפטרה של השבוע "שמעו".

גם בשנת ה'תשמ"א חל פרשת מסעי בשבת ראש חודש מנחם אב, הרבי קרא את ההפטורה של מטות ומסעי, ולא קרא את הפסוק ראשון ואחרונה של הפרטרה של שבת ראש חודש. ביומנים הדפיסו שהרי כן קרא פסוקים אלו. היו כאלו שפלפלו בזה. הרבי התיסח לכך והבהרי שקרא את שני ההפטורות, שלא כמנהג חב"ד, ואין זה הוראה לרבים, ולא קרא פסוק ראשון ואחרון, והרבי לא ביאר את הטעם לכך.

מנהג חב"ד: בקביעות שחל ראש חודש מנחם אב בשבת, קוראים הפטרה של השבוע, ומוסיפים פסוק ראשון ואחרונה של ההפטרה של שבת ראש חודש.

מחר חודש

ההוראה שלא להתיאש

החודש

הנשיאים אומרים הפסוקים אודות הנשיא. ואין זה הוראה לרבים, זהו ענין לנשיא.

בשנת ה'תשי"א הרבי התחיל מהפסוקים אודות הנשיא.

שביעי של פסח

הטעם שמפטירין בההפטרה אודות השירה של דוד המלך, ובפרשת בשלח אודות השירה של דבורה הנביאה.

==אחרון