![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
שלמה קרליבך
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לחב"דפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: מידע לא מבוסס מספיק!.
שלמה קרליבך (תרפ"ה - תשנ"ה) הי' מנהיג דתי שקירב אלפי יהודים ללימוד תורה וקיום מצוותיה.
ביוגרפיה
שלמה קרליבך נולד, בברלין, גרמניה י"ח בטבת תרפ"ה, לאביו ר' נפתלי, רב ומנהיג יהודי בקהילה מקומית. לאחר עליית הנאצים ימ"ש לשלטון, עזבה משפחתו את גרמניה, ולאחר שהות קצרה בבאדן-וינה שבאוסטריה, הגיעה ב-תרצ"ט לניו יורק. שם התמנה אביו לרב של קהילה מקומית במנהטן. ר' שלמה למד בישיבת "תורה ודעת", בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, ובאוניברסיטת קולומביה. ר' שלמה נחשב לעילוי יוצא דופן ובלט בגילו הצעיר (14) בין תלמידי ישיבת תורה ודעת שהיו מבוגרים יותר. רבותיו, בהם אהרון קוטלר, צפו לו עתיד מזהיר כתלמיד חכם ולמדן מן השורה הראשונה. בעת לימודיו הוסמך לרבנות, התפרסם כזמר ומלחין, ואף התפרנס כחזן בימים הנוראים.
באותה תקופה התקרב יחד עם אחיו הרב אליהו חיים קרליבךתבנית:הערת שוליים לחסידות חב"ד, ואל אדמו"ר הריי"צ, וחתנו הרבי. בין השנים תש"י - תשי"ג נשלח ע"י הרבי למרכזים יהודיים ברחבי ארצות הברית כדי לקרב את הנוער אל הדת.[1]
בשנים הראשונות לנשיאותו של הרבי שימש כחוזר על שיחות הרבי.
הרב קרליבך סיפר בהזדמנות, כי הוא בא לרבי וסיפר לו שבסיום אחת מהופעותיו כאשר לחץ את ידי הקהל, ניגשה אליו אשה וביקשה ללחוץ את ידו. שלמה הגיב כי אינו לוחץ ידי נשים. האשה נפגעה, והגיבה כי חשבה להתקרב ליהדות אבל בעקבות פגיעה זו היא חוזרת בה, ושוב לא תתקרב ליהדות.
הרבי הגיב לשמע הסיפור, שכתוב במשנה "אהרן אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". רואים מכך, כי אין לקרב את התורה אל הבריות, על ידי כריתת חלקים "קטנים" כביכול מהתורה על מנת לצמצם את הפער בין הבריות לתורה; במקרה כזה - אמר הרבי - אין הבריות מתקרבים לתורה כלל. תורה אשר איננה כמותה עם כל התרי"ג איברין ושס"ה גידין שבה; הכנעה גמורה לתורה - אין זה תורה כלל. זה דבר טוב ויפה, נחמד מאוד אפילו; אבל אין זה תורה. לכן יש לאהוב את הבריות ולקרבן לתורה. - לקרב אותם אל התורהתבנית:הערת שוליים.
לאחר מכן, כששינה את דרכו ולחץ לנשים את ידו נתבקש שלא להופיע בשם חב"ד[דרוש מקור].
לפעמים כשהי' מגיע לסינסינטי להופעה והי' נאלץ להשאר לשהות בשבת בבית מלון (ללא מנין) הי' מגיע בערב שבת לבית חב"ד ולווה ספרים. תמיד היו אלו ספרי חסידות ולרוב הי' זה אחד מספריו של הרבי, כמו ספר המאמרים, ולקוטי שיחות.[2]
במטוס שהיה בדקות ספורות לפני ההמראה לקנדה לקה קרליבך בהתקף לב, ונפטר באמבולנס בדרכו לבית הרפואה. נפטר בט"ז בחשוון תשנ"ה, ונטמן (למחרת, י"ז חשוון) בהר המנוחות בירושלים. על מצבתו נכתב "תלמיד מובהק לאדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש".
הערות שוליים
- ↑ עד כאן לקוח מהויקפידיה העברית.
- ↑ מפי שליח הרבי לסינסינטי, הרב שלום בער קלמנסון.
