![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מז'יבוז'
מזיבוז' (באוקראינית: Меджибіж (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: Międzybóż (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ביידיש: מעזשביזש) היא עיירה יהודית בצפון פודליהתבנית:הערת שוליים, שהייתה שנים רבות מרכז של תורה וחסידות. בפי היהודים היא כונתה ציון של פודליהתבנית:הערת שוליים ודי קליינע ארץ ישראל (=ארץ ישראל הקטנהתבנית:הערת שוליים).
שמה
שמה של העיירה הוא שילוב של המילה "מז'י" - בין, "בוז" כיניו של נהר בוג-בוז'וק המקיף אותה.
מיקומה
מז'יבוז' שוכנת בין שני הערוצים של נהר 'בוג', הצפוני והדרומי. על מנת להגיע לעיירה יש לחצות גשר, שמעליו מתנוססת מצודה שממנה שמרו חיילים על הגשר. בעיירה הייתה קיימת גם מערכת מסועפת של מנהרות תת-קרקעיות לכל נקודה קרובה באוקראינה.
הסטוריה
העיירה נחשבת לאחת העיירות היותר עתיקות במזרח אירופה והיא קיימת למעלה מאלף שנים. בתחילה הייתה מז'יבוז' בשליטת הטטרים. בשנת קכ"ב כבשה נסיכות ליטא את העיירה. ובשנים הבאות עברה מז'יבוז' מיד ליד - מפולין לליטא וחוזר חלילה.
בשנת ר"ב עברה העיר לשליטת מלכות פולין. כעבור עשור כבשו אנשי גליציה את מזי'בוז' ושלטו בה עשרות שנים. כעבור מספר שנים כבשו הטורקים את העיר, ושלטו בה עשרים ושבע שנה.
בשנת ת"ס כבשה מלכות פולין את העירתבנית:הערת שוליים. ובשנת תק"ו כבשה נסיכות וואהלין את העיר.
יהודים
בסביבות שנת ר"ס התיישבו בה יהודים שנמלטו מעיירות אחרות עקב פרעות ורדיפות, והעדיפו להתיישב במז'יבוז' עקב היותה עיר מבוצרתתבנית:הערת שוליים.
בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.
בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי יואל סירקיס שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל פולין. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות ישראל, וכונתה 'קהילת אורה של תורה'תבנית:הערת שוליים.
תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העירתבנית:הערת שוליים. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת יהודי מזיבוז' מדור לדורתבנית:הערת שוליים.
בערך בשנת ש"ע עזב הב"ח את העירתבנית:הערת שוליים.
לאחר מכן כיהן בה הגאון ר' משה כ"ץ מחבר הספרים 'פני משה', 'קרן עור' ועוד ספריםתבנית:הערת שוליים.
פרעות ת"ח ות"ט חוללו חורבן בקרב תושביה היהודים של מזיבוז'. בשנת ת"ח תקפו גדודי הקוזאקים בראשותו של בוגדן חלמניצקי את העיר ורצחו הרבה יהודים. בחודש תמוז ת"ט חזרו הקוזאקים לעיר, השמידו את רוב היהודים ושרפו את בתי העירתבנית:הערת שוליים.
לאחר מספר שנים חזרו יהודים להתיישב בעיר. בראש הקהילה עמד רבי צבי אפקטזתבנית:הערת שוליים וכמורה צדק] כיהן רבי יעקב יהודה לייב ממז'יבוז'.
הבעל שם טוב
בשנת ת"ק חיפש הבעל שם טוב היכן לגור. תלמידו ר' נחמן מהורדנקא כתב על-כך לאחיו, מו"צ העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב הבעש"ט שם תעלה קרן העיירה.
הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר נמירובתבנית:הערת שוליים שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השםתבנית:הערת שוליים, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי דגים בשפע לכבוד שבת"תבנית:הערת שוליים.
ואכן, באותה השנהתבנית:הערת שוליים. התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת אדל, חתנו הרב יחיאל אשכנזיתבנית:הערת שוליים, עוזרו וספרו ר' צבי סופר ותלמידו בן לוויתו ר' זאב וולף קיצס. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.
בזמן מגורי הבעש"ט בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה יהודים ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל הבעש"ט ולקבל את ברכתו.
באותו זמן הי' בית מדרשו של הבעש"ט בית המקדש של הדור ההואתבנית:הערת שוליים והבחינה הרוחנית של לוחות הברית שרתה בותבנית:הערת שוליים.
בו' סיוון תק"כ נסתלק הבעש"טתבנית:הערת שוליים, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירהתבנית:הערת שוליים. בנו, רבי צבי, המשיך להנהיג את תנועת החסידות בעיירה, עד לז' סיון תקכ"א, בה מסר את הנהגת החסידות להמגיד ממזריטש בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז תנועת החסידות למזריטש, ר' צבי משיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכןתבנית:הערת שוליים העתיק את מושבו לפינסק. במז'יבוז נותרו ר' זאב וולף קיצס, חתן הבעש"ט ר' יחיאל אשכנזי, רעייתו מרת אדל ומספר חסידים שנותרו בעיירה. בין השנים תקכ"ז - תקל"ב שהה בעיירה גם הצדיק ר' זלמן מלוצק, מתלמידי הבעש"ט, אך למרות זאת איבזה מז'יבוז' ממרכזיותה.
בשנת תק"ל נפטרו ר' יחיאל ור' וולף ובתקל"ב נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.
תקופת נכדי הבעש"ט
בערך בשנת תקמ"ז הגיע למקום הרה"ק ר' משה חיים אפרים מסדליקוב, בעל הדגל מחנה אפרים,נכדו של הבעל שם טוב שנולד וגדל בעיירה.
ר' משה חיים אפריים שימש כרב ומגיד בעיירה, ונערץ מאד עליהם.
אמנם, כיוון שלא הי' אדמו"ר, לא נוצרה סביבו חסידות, והוא שימש כמנהיג לבני עיירתו בלבד. מזיבוז' לא חזרה למעמד המרכזי שהי' לה.
ר' אפריים נפטר בי"ז אייר תק"ס.
לאחר פטירתו פנו תושבי העיירה לאחיו, ר' ברוך ממז'יבוז, שכיהן אז כאדמו"ר בטולצ'ין, במטרה שיקבל על-עצמו את רבנות העיירה. ר' ברוך נעתר לבקשתם, והעתיק את חצרו למזיבוז'.
בימי הנהגת ר' ברוך פרחה מזיבוז', אלפי חסידים מכל רחבי וואהלין הגיעו להתברך מפיו של ר' ברוך, גדולי ישראל רבים הגיעו לחצרו על-מנת להיפגש איתו, ועשרות רבות התיישבו בעיירה כדי להיות קרובים אליו.
מסופרתבנית:הערת שוליים כי בזמן הנהגת ר' ברוך חסידי חב"ד נמנעו מלהיכנס לעיירה, עקב המחלוקת שהייתה בין ר' ברוך לאדמו"ר הזקן.
בשנת תקע"א נסתלק ר' ברוךתבנית:הערת שוליים.
תקופת האוהב ישראל וצאצאיו
לאחר פטירת ר' ברוך פנו אנשי הקהילה לאדמו"ר ר' אברהם יהושע העשל מאפטא, שהה אז בעיר יאס, בבקשה לבוא לכהן כרב בקהילתםתבנית:הערת שוליים. הוא נעתר לבקשתםתבנית:הערת שוליים והגיע לכהן כרב בעיר.
הוא הנהיג את חצרו במשך שלוש-עשרה שנה. נפטר בשנת תקמ"ה.
בנו ר' יצחק-מאיר הנהיג את עדתו בזינקוב שליד מז'יבוז', נכדו של רי"מ, הרבי ר' אברהם יהושע העשילתבנית:הערת שוליים, חזר למז'יבוז' והנהיג שם חסידות משלו, נפטר בשנת תרמ"ח. את מקומו מילא בנו, ר' שלום יוסף ישראל, ולאחריו בנו בכורו ר' אברהם יהשוע ממזי'בוז' שאחר תקופה קצרה עבר לעיר טרנופול ושם הקים את חצרו. אחיו הרבי יצחק מאיר השיל ממזי'בוז' הנהיג את הקהילה אחריו כאשר אמו הרבנית בת שבע נשארה גם היא לגור שם. הוא קנה את בית המדרש של זקנו הרה"ק מאפטא מדודיו, והגן בחירוף נפש על בית הכנסת מפני הפקעה בידי השלטון. לאחר זמן לא רב הגיע גזירה מהשלטונות לפנות את כל היהודים מבית הכנסת והרבי יצחק מאיר עבר להנהיג את אדמרותו באודסה במחתרת. עלה לארץ הקודש והקים שם את בית מדרשו "אוהב ישראל" בחיפה.
משפחת ביק
כל אותו הזמן כיהנו ברבנות מז'יבוז' שושלת משפחת ביק.
מזיבוז' בשואה
בחודש אב תש"א נטש צבא רוסיה את מז'יבוז, והיא נכבשה על-ידי הצבא הגרמני. לאומים אוקראינים החלו לפרוע ביהודי העיירה, ובית המדרש של הבעש"ט נחרב עד-היסוד.
במשך שלושה עשר חדשים סבלו יהודי מז'יבוז' סבל בל יתואר; הם רוכזו בגטו שהוקף בגדרות תיל גבוהות וסבוכות, בתנאי מחיה של 15–20 נפש בחדר. הצעירים שביהודי העיר נשלחו לעבודות כפי', ורבים מהם מתו.
בתחילת שנת תש"ג שולחו רוב יהודי העיר למחנות השמדה, והנותרים שנמלטו - נתפסו ונרצחו. בד' ניסן תש"ג נרצחו רוב יהודי העיר במחנות ההשמדה, כשבראשם האדמו"ר ר' אברהם יהשוע העשיל מטרנופול.
בודדים מיהודי העיירה ניצלו.
מזיבוז' כיום
כיום אין שליח רשמי למז'יובז', אך בעיר פועל השליח בחלמניקי הסמוכה - הרב יהושע ראסקין.
לקריאה נוספת
- הרב שלמה אבי"ש, עיר מבצר, תולדות העעירה מעז'יבוז', הוצאת מוסודת מזי'בוז, ניו יורק, אלול תשס"ט.
- חוברת אחד היה, מוסף עיתון המבשר בנושא הבעל שם טוב, חג השבועות תש"ע.
