ישו הנוצרי

ישו הנוצרי ("אותו האיש"), נולד בבית לחם בשנה השניה למלכות ינאי (שנת 3,671 לבריאת העולם)תבנית:הערת שוליים. נולד מגויתבנית:הערת שוליים בשם פנדיראתבנית:הערת שוליים, שבא על אימו מרים שהיתה נשואה אותו זמן ליהודי בשם סטדא, שעל שמו נקרא "בן סטדא" על אף שלא היה אביותבנית:הערת שוליים, לפירוש נוסף, סטדא רומז על מעשיה של אמו - 'סטת-דא - שסרה מבעלה', כלומר זנתהתבנית:הערת שוליים. צריך לשים לב שישו הזה אינו אותו אחד אשר הנוצרים חושבים שהוא אלקים והמשיח.הזה חי 200 שנה אחריו. אך צריך להעיר שיכול להיות שהנוצרים שילבוהם למשיחם המומצא אן פשות המציאו ישו השני וביססוהו על הראשון.

תולדות חיים

ישו, היהתבנית:הערת שוליים תלמידו של רבי יהושע בן פרחיה והתלווה אליו כשברח למצרים שם למד כשפים. כבר אז ראה רבי יהושע בן פרחיה שאינו תלמיד הגון, ולאחר המעשה בפונדק שם התבטא על אשת בעל הבית כי "עיניה עגולות", החרימו ונידהו עם ארבע מאות שופרותתבנית:הערת שוליים. כשניסה ישו להתקבל בחזרה נדחה פעם אחר פעם. בפעם האחרונה בא אליו ישו באמצע קריאת שמע, ויהושע בן פרחיה סימן לו בידו שימתין. ישו חשב כי הוא דוחה אותו שוב, יצא ועבד עבודה זרה. הוא הסית והדיח אחריו יהודים רבים. וכאשר בקש רבי יהושע להחזירו אמר לו: כך מקובלני ממך "כל החוטא ומחטיא את הרבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה".

מותו של ישו

ישו התפרסם כעושה כשפיםתבנית:הערת שוליים ומדיח לעבוד עבודה זרהתבנית:הערת שוליים, אלא שנזהר מלהסית בפני שנים. כשהיה בלוד הטמינו לו חכמיםתבנית:הערת שוליים שני תלמידים שישבו בחדר חשוך, משם יכלו לראות ולשמוע את הנעשה בחדר הסמוך. אדם אחר קרא לישו לחדר הסמוך שהיה מואר, ושם שאל אותו: "איך נעזוב את אלוקי השמים ונעבוד עבודת כוכבים?" ענה לו ישו "כך היא חובתנו וכך יפה לנו". כיון שכבר היו עדים למעשיו אלו, תפסו אותו, והביאו אותו לבית הדין, ושם בלוד נידון לסקילהתבנית:הערת שוליים. בי"ד בניסן (שנת 3,707 לבריאה) ערב חג הפסח שהיה גם ערב שבת, יצא ישו ליסקל בבית הסקילה שנמצא מחוץ לבית הדין. לאחר שניסקל, תלו אותו סמוך לשקיעת החמה, לזמן קצר. סדר תליתו היה כשאר הנסקלים על יתד שבולט מן הקורה השקועה באדמה באמצעות ידיו שנקשרו כשהן צמודותתבנית:הערת שוליים. לאחר מכן הושלכה גווייתו לאחת הגומות בשדה סמוך ובמוצאי שבת סלקו אותה הבעלים של השדה. למחרת הגיעו כמה נשים שמצאו את הקבר ריקתבנית:הערת שוליים.

כעבור שנים, כאשר העלהו אונקלוס באוב , ושאלו על עם ישראל, אמר לו: כל הנוגע בם כנוגע בבבת עינו. וגם אמר לו להתגייר, אך יכול להיות זהו ה"משיח" של הנוצרים כשם שהוא זלזל בדרי חכמים כפי שנאמר. נראה לי שמסיט יעונש לקצת יותר מעונש מזלזל בדברי חכמים.

חמשת תלמידיו

חמשה תלמידים היו לישותבנית:הערת שוליים: מתאי, נקאי, נצר, בוני ותודה. חמשתם נדונו בסקילה, כדין המוסת לעבודה זרהתבנית:הערת שוליים.

בתורת חב"ד

בתלמודתבנית:הערת שוליים מובא כי הוא נידון בצואה רותחת, שכן כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. הרביתבנית:הערת שוליים מסביר כי כשראה יהושע בן פרחיה את התוצאות מדחיית ישו בשתי ידים, הוא אמר "והוי דן את כל האדם לכף זכות", כשהוא כולל בכך גם את ישו הנוצרי. למרות שהיה לו דין 'מסית ומדיח' עליו נאמר "לא תחמול עליו" - שאין ללמד עליו זכותתבנית:הערת שוליים. הרי שדין זה ש'אין ללמד זכות' מדובר אודות קביעת עונשו בבית דין של מטה, שעל זה אסור ללמד עליו זכות כדי להצילו מהעונש כי זו הכפרה לחטאיו. לעומת זאת רבי יהושע לימד עליו זכות בכל הנוגע לבית דין של מעלה שאין זה קשור לבית דין של מטהתבנית:הערת שוליים

בליל יום לידתו על פי הנצרות (הקרוי 'ליל ניטל'), נוהגים קהילות רבות ובתוכם חסידי חב"ד שלא ללמוד תורה עד שעת חצות, כיון שעל פי הקבלה לימוד תורה בזמן זה משפיע חיות רוחנית לטומאה שהוא מייצג.