משתמש:ב. א. א.

ב"ה היום י"ד באדר ה'תשפ"ו.

אני תמים באחת מישיבות תות"ל בארץ הקודש בעז"ה קבוצה אצל הרבי בשנת ה'תשפ"ג.

הצטרפתי ביום כ"ז אדר ה'תשפ"א לאחד מעורכי האתר.

ביום ב' סיון ה'תשפ"א ערכתי את העריכה ה50 שלי. במוצאי חג השבועות ערכתי את העריכה ה100! שלי בחבדפדיה

היום יום של היום

י"ד אדר א'

פורים קטן. אין אומרים תחנון.

אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "די מאמרים וואס זיינען געדרוגט אין לקוטי תורה, האט דער טאטע (הצמח צדק) אויסגעקליבען פון צוויי טויזענט מאמרים".

---

תרגום מאידיש: אבי אדוני זקני מורי ורבי סיפר לאבי אדמו"ר: "המאמרים שנדפסו בלקוטי תורה, ליקט האבא (הצמח צדק) מתוך אלפיים מאמרים".

י"ד אדר ב'

פורים. בקריאת המגילה קוראים: (ח. יא) "להרג ולאבד ולהרג ולאבד". (ט. ב) "ואיש לא עמד בפניהם ואיש לא עמד לפניהם". באמירת "האגרת הזאת", "אגרת הפרים הזאת השנית", מנענעים את המגילה. נוסח "שושנת יעקב": "ברוכים כל הצדיקים". שהחינו - גם ביום.

במגלה שכתב אבי אדוני זקני מורי ורבי לא נכתבו בני המן בעמוד בפני עצמן. וכן לא כל העמודים מתחילים בתיבת "המלך".

בתורה אור ביאור ד"ה "יביאו לבוש" סעיף המתחיל "והנה בחינת לבוש", צריך להיות "והיא בחינת פני וזו היא המסתתרת .. שהיא בחינת עתיק בחינת סתימא דכל סתימין". ויש נוסח אחר: "והנה בחינת ביום ההוא הוא בחינת בינה אימא עילאה המקננת בבריאה בכורסיא אכן מלכות דאצילות נעשה עתיק לבריאה שנעתק וגבוה מבריאה ואינה באה בהתגלות בעולם הבריאה שאפילו מבחינת ביום ההוא הוא בבחינת העלם והסתר. ומה שנאמר אסתיר פני שכן נקרא מלכות וממלכות שבחכמה נעשה חכמה שבמלכות כו'".