בקי

בקי^[1] הוא ראשי תיבות ברכה קדושה יחוד^[2].

שלושה עניינים אל בעולמות הם: א. ממלא כל עלמין, ב. סובב כל עלמין וג. כולא קמיה כלא חשיב, ובספירות הם: א. מלכות, ב. זעיר אנפין, וג. בינה.

בספר מאורי אור^[2] כותב ששלושת השמות אהי"ה הוי"ה אדנ"י הם בגימטריה (שלושתם יחד) בק"י (112), ומסביר הרבי^[1] שהטעם לזה הוא כי שם אדנ"י הוא במלכות, הוי"ה בז"א ואהי"ה בבינה^[3].

עניינם בעבודה

שלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד הם שלושת הדרגות דהמשכת קדושה בעולם:

המשכת האלוקות שלצורך חיות העולמות נרמזת בברכה, כי העולם נברא באות ב' שהיא ראש תיבת ברכה^[4].

המשכת האור הסובב כל עלמין נרמזת בקדושה, כפי שנאמר "אשר קדשנו במצוותיו – שהקדושה נמשכת ע"י (תורה) ומצוות. והטעם שהמשכת האור הסובב נקראת קדושה, כי קידושין הם אירוסין, ועניין זה שייך דוקא לתורה. וההסבר, על הפסוק "תורה צוה לנו משה מורשה"^[5] דרשו רז"ל^[6] אל תקרי מורשה אלא מאורסה^[7], וכמארז"ל^[8] "העולם הזה אירוסין היו, שנאמר^[9] "וארשתיך לי לעולם". אלא שהמשכה זו (שע"י תורה ומצוות, הגם שהיא נעלית ביותר) אינה חודרת בפנימיות העולם, אלא נמשכת בבחינת "מקיף".

והיחוד הוא (כפי שמסיים במדרש^[8]): "אבל לימות המשיח^[10] יהיו נישואין, שנאמר^[11] "כי בועליך עושיך"^[12] – ונישואין הוא יחוד פנימי.

השייכות ל'בקי' כפשוטו

כדי להבין את קשר שלושת העניינים דברכה קדושה יחוד לעניין הבקיאות, יש להקדים שדרך לימוד ה'בקי'^[13] כלולה משני עניינים:

א. הליכה כסדר, מן הקל אל הכבד (ולא בדרך דילוג, עניינים עמוקים שמתחדשים ע"י החריפות). ב. העליה היא מדריגה אחר מדריגה, וכל העליות הן בקדושה גופא (היינו, לא באופן של בירור - שע"י החריפות ותירוץ הקושיות מבררים את ההלכה ומוציאים אותה מהקליפות).

על פי זה מובן הקשר בין בקיאות (בקי) לשלושת העניינים דברכה קדושה ויחוד, דבקיאות נקנית ע"י לימוד מסודר^[1].

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ רשימות של הרבי, תחילת חוברת ז'.
^ ¹ ² מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).
^ או בכתר, שהרי כתר מאיר בבינה, כידוע ש"התגלות עתיק הוא בבינה.
^ בראשית רבה פ"א.
^ דברים לג ד'.
^ בפסחים מט, ב.
^ וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד
^ ¹ ² שמו"ר ספט"ו
^ הושע ב, כא.
^ שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.
^ ישעיה נד, ה.
^ ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.
^ "מארי חטי", מי שקבץ תבואה למכור, שמקבץ שמועות, שמשנה וברייתא סדורים לו מפי המשועה כנתינתן מהר סיני – ברכות והוריות בסופן ובפירש"י.

[רשימות-1] ¹ ² ³ רשימות של הרבי, תחילת חוברת ז'.

[מאורי_אור-2] ¹ ² מאורי אור ב' סו וביא"נ. לקו"ת ברכה צג ד (סד"ה ואתה מרבבות).

[3] או בכתר, שהרי כתר מאיר בבינה, כידוע ש"התגלות עתיק הוא בבינה.

[4] בראשית רבה פ"א.

[5] דברים לג ד'.

[6] בפסחים מט, ב.

[7] וקאי על נגלה דתורה, שהרי רק הנגלה דתורה התגלה במתן תורה - ואז הי' אירוסין בלבד

[שמו"ר-8] ¹ ² שמו"ר ספט"ו

[9] הושע ב, כא.

[10] שאז יהיה גילוי פנימיות התורה.

[11] ישעיה נד, ה.

[12] ראה בכ"ז - לקו"ת ברכה צ"ג ד. שה"ש מח, א. סידור (עם דא"ח) ברכת נשואין קלח, ג ואילך. אוה"ת שה"ש ע' תז, ועוד.

[13] "מארי חטי", מי שקבץ תבואה למכור, שמקבץ שמועות, שמשנה וברייתא סדורים לו מפי המשועה כנתינתן מהר סיני – ברכות והוריות בסופן ובפירש"י.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]