דיני שומרים

דיני השומרים (מקורות עיקריים)
מקרא	פרשת משפטים: שומר חינם - כב, ו-ח. שומר שכר - כב, ט-יב. שוכר - כב, יד. שואל - כב, יג-יד.
תלמוד בבלי	בבא מציעא לג, ב. מד, א. צג, א. צט, ב.
שולחן ערוך	שומר חינם ושומר שכר - חושן משפט סימן רצא-שה. שוכר - חושן משפט סימן שז-שיט. שואל - חושן משפט סימן שלט-שמז.
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות להרמב"ם מצוות עשה מצוות רמב-רמד. ספר החינוך נז-ס, רכה-רכו.
שיחות	לקוטי שיחות חלק ל"א משפטים שיחה א'.

ארבעה שומרים הם ארבעה סוגי שומרים על חפץ חבירו, והם א. שומר חינם, ב. שומר שכר, ג. שוכר, וד. השוכר.

ויש להם דינים שונים בהתחייבות שלהם על הפיקדון למפקיד במקרה שנגנב או נאנס וכיוצא בזה.

שומר חינם: הוא עושה טובה ושומר את הפיקדון למפקיד בחינם. דינו הוא שפטור כמעט בכול מקרה של נזק לפקדון, למעט פשיעה.

שומר שכר: שומר הגובה תשלום על שמירת הפיקדון ולכן לוקח אחריות במקרים של גניבה ואבידה אך פטור במקרה של אונס.

שוכר: משלם כסף לבעל הפקדון על מנת להשתמש בו - אז מותר לו להשתמש בפקדון, ולגבי התחייבות תשלומיו ישנו מחלוקת אם דינו כשומר שכר או כשואל.

שואל: חברו עושה לו טובה שמשאיל לו החפץ ולכן חייב להחזיר את הפיקדון בכל מרקרה אפילו אם מת. חוץ אם שהפקדון ניזוק מחמת המלאכה (כדרך השימוש בו) שפטור, כי גם בבית המשאיל היה זה קורה וגם אם השאיל את בעל הפיקדון יחד עם חפץ הפיקדון.

בכל מקרה כאשר ניזוק הפיקדון, גם במקרה שהשומר פטור, השומר חייב להשבע קודם שהוא לא פשע בפיקדון ושלא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב).

השוכר

בגמרא בבבא מציעא (צג, א) נאמר: "מאן תנא ארבעה שומרים? אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה רבי מאיר היא". רב נחמן מציין כי רבי מאיר הוא התנא הסבור שישנם ארבעה שומרים, בעוד רבא שואל את רב נחמן אם יש מישהו שלדבריו אין ארבעה שומרים. הסברו של רב נחמן הוא כי המחלוקת נוגעת להבחנה בין שוכר כנושא שכר לבין שוכר כמשלם כמשכיר.

שיטת רבי מאיר ורבי יהודה

בהמשך הגמרא, נדרש ההסבר של רבי מאיר, הטוען שיש ארבעה שומרים, תוך הבחנה יסודית בין שוכר כנושא שכר לבין שוכר כמשלם כמשכיר. לשיטתו, שוכר נחשב לשומר שונה משאר השומרים, ולכן יש מקום להחיל את המונח ארבעה שומרים. בניגוד לכך, רבי יהודה טוען כי השוכר הוא שומר חינם, וכך ישנם רק שלושה סוגי שומרים.

הסבר רש"י

רש"י מפרש את דברי הגמרא בהסבר נוסף: לשיטת רבי יהודה, השוכר לא מקבל שכר על שמירת החפץ, אלא על הכסף שהוא משלם, ולכן הוא נחשב לשומר חינם, ולא שומר בתשלום. לפיכך, ישנם רק שלושה סוגי שומרים ולא ארבעה.

הביאור החסידי

השל"ה (רבי ישעיה הורוביץ) מציע ביאור חסידי לדינמיקה של ארבעה שומרים בהקשר של עבודת האדם. לפי תורת החסידות, בני ישראל הם שומרים על העולם, כפי שנאמר "וַיַּנִּיחֵהוּ בְּגַן-עֵדֶן, לַעֲבֹדָה וּלְשָׁמְרָה". כל אחד מהשומרים מייצג את הדרך בה האדם מקיים את מצוות ה' ומקשר את עצמו עם העולם.

שומר חינם הוא מי שעובד את ה' מתוך אהבה, ללא רצון לקבל שכר, בעוד שומר שכר פועל מתוך רצון לקבל שכר על פעולתו. השואל, אם כי נראה שהוא מקבל את כל ההנאה מעבודתו, למעשה מייצג את האדם העובד את ה' מתוך הבנה שהוא מקבל את כל מחסורו כמתנת ה' ולכן מחויב להחזיר את חלקו בעולם על ידי קיום התורה והמצוות.

העבודה מתוך אהבה

השל"ה מסביר גם כי בשלב מסוים, כל ארבעת השומרים – גם השואל וגם השוכר – יכולים להגיע למדרגת עבודה מתוך אהבה, כלומר מתוך רצון לאהוב את ה' ולפעול אך ורק מתוך כוונה לשם שמיים. הכוונה היא כי למרות שכל אחד מהם עשוי להתחיל לעבוד מתוך רצון לקבל שכר או הנאה אישית, בסופו של תהליך כולם יכולים להגיע למדרגה של עבודה מתוך אהבת ה' וכך להפוך את פעולתם לתוצאה של עבודה רוחנית טהורה.

סיכום

הדיון על ארבעה שומרים מצביע על המורכבות בהבנת סוגי השומרים וההבדלים ביניהם, הן בהקשר הלכתי והן בהקשר הרוחני. תורת החסידות מעניקה לפרשנות זו מימד נוסף, בו כל שומר – גם אם הוא שוכר או שואל – יכול להגיע לתכלית של עבודה רוחנית מתוך אהבה. בסופו של תהליך, כל השומרים יגיעו למדרגה של עבודה מאהבה, בה הם פועלים לשם שמיים מתוך זיקה עמוקה לה' ולקיום מצוותיו.