הגירוש מספרד

גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת ה'רנ"ב (1492) של יהודי ממלכות כתר קסטיליה וממלכת אראגון בספרד אשר סירבו להתנצר. הגירוש היה שונ בתנאים בין המקומות, ונגזר חמש שנים אחר כך, בשנת ה'רנ"ז גם על יהודי פורטוגל. כעבור שנה נוספת, בה'רנ"ח גורשו גם יהודי ממלכת נווארה.

היסטוריה

בשנת הרנ"ב נחתמה גזרת גירוש בצו אלהמברה שנחתם בידי פרדיננד השני מלך אראגון ואשתו, המלכה איזבלה מקסטיליה, בג' בניסן הרנ"ב, ופורסם ב-29 באפריל. הצו אסר בחוק ישיבת יהודים בקסטיליה ואראגון, כשהוצבה בפניהם הברירה להתנצר או לעזוב עד לז' באב.

מספר מגורשי ספרד מוערך בין 40,000 ל-160,000 נפש. המגורשים גלו לארצות השוכנות לחופי הים התיכון, למדינות צפון אפריקה למדינות הבלקן שבאימפריה העות'מאנית אך גם לפורטוגל בה רבים מהם עברו המרת דת לנצרות בכפייה.

חלק גדול מהיהודים שנשארו בספרד, אשר מספרם נאמד בין 50,000 ל-200,000 בחרו להתנצר – לפחות למראית עין – ונותרו בספרד ובפורטוגל. אותם מומרים שמרו בסתר על יהדותם, הם נקראו "אנוסים"/"מראנוס" ("חזירים" בספרדית) ונרדפו בשל כך על ידי האינקוויזיציה שגרמה לפגיעה קשה בחייהם של היהודים. רבים אולצו להמיר את דתם בפומבי, לאחר שאיימו להוציאם להורג אם יסרבו. נגזרו עליהם גזרות ונקבעו הגבלות על משרות שבהן מותר ליהודים להחזיק. הם נאלצו לעמוד בוויכוחים דתיים פומביים, וכן אסר השלטון על היהודים להתרועע עם האנוסים. קיימת מסורת שבעקבות הגירוש גזרו מגורשי ספרד חרם שלא לשוב לספרד, אך עם חלוף השנים התעמם זכר המכה. את האנוסים שנותרו בספרד המשיכה האינקוויזיציה לרדוף, רבים מהם הצליחו לצאת במשך הזמן מהארץ, ואף לשוב בגלוי ליהדות.

הצו שיקף את שאיפת הכתר הספרדי ליצירת חברה נוצרית אחידה, ללא מיעוטים דתיים.

בשנת ה'רס"ז הורחב צו גירוש היהודים על כל תחום השליטה של בית המלוכה הספרדי: דרום איטליה, סיציליה וסרדיניה.

לאחר גירוש ספרד נפוצו יהודי ספרד ברחבי העולם. הם הקימו קהילות יהודיות חדשות ומשגשגות ברחבי האימפריה העות'מאנית (כולל בארץ ישראל), בצפון אפריקה, בהולנד, באיטליה, בבולגריה, בדרום אמריקה ובמקומות נוספים, והשפיעו השפעה רבה על מקומות ישובם. כמו דון יצחק אברבנאל מפרשני התורה שעבר לאיטליה והשפיע עם פירושיו על כל עם ישראל.

גירוש היהודים מספרד סימן את קיצה של תקופה בתולדות עם ישראל. הוא הותיר את רישומו המשמעותי בתרבות, בשירה, בספרות ההלכה של הדורות הבאים, בפילוסופיה ועוד. כמו כן החלה השפעה והתפתחות תרבותית של הקהילות היהודיות אליהן הגיעו המגורשים מחצי האי האיברי, ומאוחר יותר גם צאצאי "האנוסים".

בשנת 1869 בוטל צו הגרוש, וישיבת היהודים בספרד הפכה לאפשרית מבחינה חוקית, ובזרם דק החלו יהודים להגיע ולהתיישב בה מחדש.

רבים מקרב צאצאי מגורשי ספרד הצמידו לשמם את הכינוי ס"ט. בניגוד לתפיסה שאלו ראשי תיבות של המילים "ספרדי טהור", שנועדו להדגיש את היותם צאצאים של אלו שלא נאלצו לנהוג כ"אנוסים" בספרד במשך מאות שנים, ונשארו תמיד בגלוי ביהדותם