![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
משתמש:איש מחובד/פיוט פעם אחת היה צדיק (ניגוני רשב"י)
אחד מפִּיוּטֶי מִּירוֹן המפורסמים הוא פַּעַם אַחַתּ הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּשְׁמוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן, הפיוט כמעט מוכר לכל ילדה וילד יהודי ויהודיה הלומדת בגן דתי או בחיידר תשב"ר בתלמוד תורה בכל מרחבי הארץ ארץ ישראל וגם ארצות הנכר, השיר התחבר על ידי אחד מתושבי ארץ ישראל שלא נודע שמו ובו מספר בצורה עממית וכובשת לב על גדולת רבי שמעון בר יוחאי, השיר זכה להד ופירסום גדול מוכר כשִׁיר יִשְׂרְאֵלִי.
המנהג לשוררו יחד עם 6 הפיוטים פִּיוּטֶי מִּירוֹן הנוספים; אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא, פִּיוּט בַּר יוֹחָאי, פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם, וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי, ואַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי, ומִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה.
הזמר והפזמון
פִּיוּט "פַּעַם אַחַתּ הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ"
|
|---|
|
פַּעַם הַיַה צַדִּיק גָּדוֹל וּרַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ/ הִתְחַבֵּא בַּמְּעָרָה יַחַד עִם בְּנוֹ/ הָרוֹמָאִים הָרְשָׁעִים רָצוּ לִּתְּפוֹס אוֹתו/ אֲבָל ה' שָׁמַר עָלָיו וְהִצִּיל אוֹתוֹ; בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/ אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי; בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/ אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאִי;
עוֹלִים לַצַּדִּיק מִכָּל קַצְבֵי תֵּבֵל/עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ לְהִתְפַּלֵּל/בְּשִׂמְחָה וְרִיקּוּדִים כָּל יִשְׂרָאֵל/בִּזְכוּתוֹ בְּקָרוֹב נִיגַאֵלִים וְנִיגַאֵל; בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי; מִנַּהָג מִדּוֹר לַדּוֹר הַקְּדוֹשִׁים/כָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרִים/בַּגִּיל שָׁלּוֹשׁ אֶל הַצַּדִּיק מִיָּד בָּאִים/מִסְתַּפְּרִים וְהַפֵּאוֹת אָז נִּתְּגַלִּים;בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי;בִּמִירוֹן/ שָׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן/אַדוֹנֵינוּ בַּר יוֹחַאי; |
פיוטי מירון בחב"ד
בל"ג בעומר תש"נ תועד הרבי[1] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם[2].
בערב ל"ג בעומר תשמ"ז התייחס הרבי לניגון (בלתי מוגה):
"ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים "פיוטים מיוחדים" שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י – ״בר יוחאי . . אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות[3] שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"
— התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272
.
הערות שוליים
- ↑ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"
.
- ↑ שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.
- ↑ המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.