לדלג לתוכן

משתמש:חיים כ./טיוטה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב (תרכ"ג - כ"ז טבת תשי"ב) היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית בחברון ובירושלים. הוא ייסד וניהל את ישיבות "מגן אבות (חברון)" ו"תורת אמת חברון", כיהן כרבה של עדת האשכנזים בחברון ועדת הבוכרים בסמרקנד ובירושלים, ופעל לרכישת חצר רומנו. כמו כן, היה חבר בוועד השחיטה של 'העדה החרדית'. במהלך חייו שינה את שם משפחתו פעמיים: לאחר נישואיו ל'אשכנזי', שם נעוריה של רעייתו, ולאחר מכן ל'אליעזרוב' בסמרקנד, כהזדהות עם הקהילה הבוכרית.



תולדות חייו

הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית בסמרקנד (הרב זבולון לביוב עומד שני משמאל)

הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב נולד בשנת תרכ"ג ביעקבשטאט, לטביה, לאביו הרב אליעזר שמעון קזרנובסקי. בגיל עשר עלה עם משפחתו לארץ הקודש והשתקע בחברון, שם התגוררה גם אם סבתו, הרבנית מנוחה רחל סלונים, בת אדמו"ר האמצעי.

בשנת תר"מ, ביום י"א בסיוון, נשא לאישה את הרבנית חנה ברכה אשכנזי, בתו של הרב דובער אשכנזי, ממנהיגי הקהילה החברונית [1]. לאחר נישואיו למד עם הרב שניאור זלמן סלונים, נין אדמו"ר האמצעי [2]. הוא למד גם אצל הרב שמעון מנשה חייקין, רבה של חברון, ואצל הרב אליהו מני, והשניים העניקו לו סמיכה לרבנות. בשנת תרנ"ב השלים לימודי שחיטה ובדיקה, ונבחן על ידי הרב דובער אפרת, רבה של חברון [3]

ייסוד ישיבת 'מגן אבות'

בשנת תרמ"ט, בגיל 26, ייסד הרב אליעזרוב את ישיבת 'מגן אבות (חברון)' בחברון, יחד עם גיסו הרב מנחם מענדל נאה והרב שניאור זלמן סלונים. הישיבה, שכללה גם תלמוד תורה לילדים, נועדה לחנך צעירים ברוח התורה, כנגד השפעת בתי הספר של ארגון 'כל ישראל חברים'. הרב אליעזרוב עמד בראש המייסדים ופעל לחיזוק מוסדות החינוך והחסד בחברון [4].

רבנות בחברון

בשנת תרס"ג, לאחר עזיבת הרב דובער אפרת את חברון, הוצע לרב אליעזרוב לשמש כרבה של עדת האשכנזים. בתחילה סירב, אך לאחר תמיכת הרב חיים חזקיהו מדיני בעל ה"שדי חמד" ובהסכמת אדמו"ר הרש"ב, קיבל את המינוי [5] כרב העיר, פעל לחיזוק מוסדות התורה, ובפרט פתח מחדש את ישיבת 'מגן אבות' וקרא לתמיכה כספית עבורה [6] הישיבה סונפה לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, בנוסף, והרב אליעזרוב כיהן גם כראש ישיבת 'משרד שדי חמד' בבית רומנו.

קשר עם ה"שדי חמד"

הרב אליעזרוב קיים קשר הדוק עם הרב חיים חזקיהו מדיני, רבה הספרדי של חברון [7]. היכרותם החלה בשנת תרנ"ג, כאשר הרב אליעזרוב ביקר כשד"ר בקראסו-באזר שבאוקראינה, שם כיהן ה"שדי חמד" כרב [8]. ה"שדי חמד" פרסם דברי תורה שקיבל מהרב אליעזרוב, והילל את בקיאותו וחסידותו [9]. השניים פעלו יחד למניעת השפעת ארגון 'כל ישראל חברים' בחברון [10]. וקראו לנדיבי חו"ל לתמוך בקהילה [11]. כהונתם המשותפת הסתיימה עם פטירת ה"שדי חמד" בכ"ד בכסלו תרס"ה [12].

עומד בפרץ למען חינוך יהודי

בתקופה בה ישב על כסא הרבנות, החלו התנועות הלאומיות להפיץ את דעותיהם בקרב בית ישראל ויסדו אגודות וסניפים בכל מקום שבו הייתה להם אחיזה. גם על חברון לא פסח גל זה. אגודת 'צעירי חברון' ניסתה לצוד ברשתה צעירים מבני העיר ולפתוח מוסד חינוך משלהם. הרב אליעזרוב חזה את הסכנה, והתריע בריש גלי נגד מזימותיהם. אלה האחרונים השיבו נגדו מלחמה ובעיתונם 'השקפה' בעריכת מר אליעזר בן-יהודה שיצא בירושלים, ביזוהו ותקפוהו ללא הרף, אך הרב אליעזרוב לא חת מפניהם.

מעלעול בגיליונות 'ההשקפה' נראה כי התנועות הציוניות לקחו על עצמן להילחם בכל האמצעים בכדי להקים בית ספר של 'כל ישראל חברים' דווקא בחברון. בגיליונות רבים מהשנים הללו מופיעים מאמרים ארסיים נגד מנהיגי הקהילה החברונית ובהם הרב אליעזרוב, בגין סירובם להקים את בית הספר בחברון. אם לא די בכך, דאגו אנשי 'ההשקפה' לבזות ולהשמיץ את מעשי החסד המופלאים שנעשו בחברון עם יתומים ואלמנות, גלמודים ונזקקים.

אדמו"ר הרש"ב עודד את הרב אליעזרוב לעמוד על המשמר, והוא נחל הצלחה במאבקיו. עמידתו האיתנה יחד עם הרבנים הספרדיים, הצליחה להדוף את הניסיון וכל תקופת כהונתו לא הייתה פרצה בחומת החינוך הטהור בחברון.

תורת אמת - חברון

הרב אליעזרוב נטל חלק בייסוד ואחזקת ישיבות 'תורת אמת' בחברון שבאה כהמשך לישיבת 'מגן אבות' אותה הקים וניהל. הקמת הישיבה בחברון באה לאחר תקופה ארוכה של פעולות הכנה שנעשו על ידי אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ. בכדי להקל על ההכנות, שהה הרב אליעזרוב במשך שנתיים בליובאוויטש.

הרב אליעזר קרסיק, יו"ר אגו"ח בארץ הקודש, למד בתקופה ההיא ב'תומכי תמימים ליובאוויטש' וברשימה נדירה ולא מוכרת, העלה תיאור קצר על ההכנות להקמת הישיבה שהחלו עם הגעתו של הרב אליעזרוב בשנת עת"ר:

"... בא לליובאוויטש איש אחד מארץ ישראל, לבוש צבעונין עם הדרת פנים ושמו הרב שלמה ליב אליעזרוב הרב דחברון. כשבא הרב דחברון לליובאוויטש, ויצא הקול שאדמו"ר [הרש"ב] מתכונן לפתוח ישיבה בארץ ישראל, שמענו שהרבי עשה אסיפה במוסקבה מעשירי החסידים, כמו משפחות ברלין מריגא ומשפחות גורארי' מקרעמנצ'וג ועוד, וביקש מהם שיתנו יד לפתיחת הישיבה.

"אחר כך, שמענו שכבר קנו החדר הכי גדול ומפואר בחברון ובקרוב יפתחו הישיבה. אחרי שנים, סיפר אדמו"ר הריי"צ שבאסיפה הזו, העשירים ממשפחות ברלין מריגא לא נענו, כפי שדרש מהם אדמו"ר הרש"ב. ואז יצא הגביר ר' שמואל גורארי' בתוקף ואמר אני בעצמי אקנה הבית על שם הרבי וכתב תוך כדי דיבור, צ'ק על סך 25 אלף רובל ומסר להרבי.

"במשך זמן קצר יצא הדבר לפועל, ואדמו"ר הרש"ב ובנו [אדמו"ר הריי"צ] המנהל פועל של ישיבת תומכי תמימים, בחרו בהרב שלמה זלמן הבלין שיהיה המשפיע והמנהל של הישיבה בחברון. ונבחרו עוד שבעה בחורי חמד מהישיבה, שהסכימו מרצונם לנסוע למשך שנתיים לחברון, בכדי להוות היסוד מהגרעין של הישיבה בחברון, וכבר ניתן לה שם ישיבת "תורת אמת" ושילמדו בה בקביעות גם דא"ח כפי שנהוג בהישיבה בליובאוויטש".

בתחילת חודש חשוון תער"ב, יצאו הרב שלמה זלמן הבלין עם התמימים מליובאוויטש. את הוצאות אחזקתם בעיר נטל על עצמו אדמו"ר הרש"ב. הלימודים התקיימו בתחילה בבניין ישיבת 'מגן אבות' ולאחר זמן קצר עברו ל'בית רומנו'. הרבי הרש"ב ובנו הריי"צ עקבו בקפדנות אחר הנעשה בישיבת 'תורת אמת' בחברון; הם אף גייסו כספים עבורה, כפי שמתואר ברשימת הרב קרסיק: "במשך זמן קצר, אירגן האדמו"ר מליובאוויטש גביה מיוחדת על הישיבה החדשה בארץ ישראל הנקראת "תורת אמת" בכל רחבי רוסיה, כל התרומות נתקבלו בליובאוויטש ומליובאוויטש שלחו משכורת להפקידים בארץ ישראל, וכן ההחזקה של התלמידים. כי בינתיים נתרבו התלמידים מארץ ישראל גופא". הכספים הועברו לישיבה באמצעות, מנהיגי הקהילה החב"דית בחברון - הרב אליעזרוב והרב מענדל נאה.

תלמידי הישיבה החב"דיים הכניסו לחברון את החמימות החסידית והחיות המיוחדת שספגו בליובאוויטש. הם השפיעו על רבים ללמוד חסידות והפיחו רוח חיים יהודית-חסידית בקרב בני הקהילה.

במהלך שהותו בליובאוויטש הורהו אדמו"ר הרש"ב לחדש את המניין בבית כנסת "אברהם אבינו" - נחלת אדמו"ר האמצעי. בשבתו בליובאוויטש ערך רשימה של חשובי חסידי חב"ד שיקבעו שם את מקום תפילתם לצד סדרי לימוד חסידות. הרב אליעזרוב עצמו, כאשר שב לחברון, קבע את מקום תפילתו יחד עם המניין שחודש בהוראת הרבי הרש"ב.

בשנים אלו התעסק הרב אליעזרוב יחד עם גיסו הרב מענדל נאה והרב שלמה זלמן הבלין בנושא העברת נחלות אדמו"ר הרש"ב על שמו. אדמו"ר הרש"ב רכש בתים בחברון, אולם בגלל בעיה בחוק הם לא היו רשומים על שמו, ובתקופה זו ביקש הרש"ב להעביר את הבתים, ובהם בניין ישיבת 'תורת אמת', על שמו. לאחר מאמצים מרובים, הצליח הדבר לנחת רוחו של הרבי הרש"ב.

בימי מלחמת העולם הראשונה הסתיימה 'תקופת חברון' של הרב אליעזרוב, כמו גם של קהילת חב"ד וגם של ישיבת 'תורת אמת' בחברון. הטורקים ששלטו בארץ, גירשו נתינים בעלי אזרחות רוסית שכן רוסיה הייתה באותה תקופה במצב מלחמה עם תורכיה. הרב אליעזרוב עצמו שהה בסמרקנד באותה עת, ואילו רעייתו בניו בנותיו, גיסו הרב מענדל נאה ובני משפחתו ורבים אחרים, גורשו למצרים שם התגוררו במחנות בתנאים לא פשוטים. הרב שלמה זלמן הבלין ותלמידי הישיבה שבו באותם ימים לליובאוויטש, וישיבת 'תורת אמת' נסגרה. עם סיום המלחמה נותרו חסידי חב"ד בודדים בחברון.

כששב הרב אליעזרוב משליחותו, התיישב בירושלים, ובמקומו מונה הרב יעקב יוסף סלונים לרב הקהילה האשכנזית בחברון.

השליחות בסמרקנד

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

'תורת אמת' - ירושלים

בתום המלחמה שהה הרב הבלין, מנהל וראש ישיבת 'תורת אמת' ברוסיה ואיש לא ידע אם ומתי ישוב לארץ הקודש. בחברון כבר לא הייתה קהילה חב"דית, ומפאת כך, כמה מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הקשורים לישיבת 'תורת אמת' בחברון, ביקשו להקים את הישיבה בירושלים. הרב משה יהודה לייב שפירא והרב חיים נאה (בנו של הרב מענדל) שיגרו מכתבים לחו"ל בכדי לגייס כספים עבור הקמת הישיבה. בהמשך הודיעם אדמו"ר הריי"צ, כי הרב שלמה זלמן הבלין ראש הישיבה, מתעתד לבוא לארץ ולפתוח את הישיבה. התוכניות אפוא בוטלו וכולם המתינו לבואו של הרב הבלין.

הרב הבלין הגיע לארץ הקודש ביום שישי ו' טבת תרפ"ב, ומיד נפגש עם הרב אליעזרוב בכדי לבדוק את האפשרות לחדש את הישיבה בחברון. לצערם נוכחו לדעת כי בעיר נותרו תשע משפחות חב"דיות בלבד, כאשר במקביל, בימי המלחמה, נפתח בית ספר 'ציוני' במקום, מה שחולל בעיה רוחנית קשה. בניין הישיבה לשעבר חולק לשלוש רשויות: בית המשפט, משטרה עירונית ובית הסוהר. מכיון שכך, הוחלט בהסכמת הרבי הריי"צ על פתיחת הישיבה בירושלים.

עם פתיחת הישיבה ביקש הרבי הריי"צ מהרב אליעזרוב והרב מנחם מענדל נאה לסייע לחידוש הישיבה ולהביא אליה תלמידים טובים. השניים פעלו למען הישיבה, ובד בבד פעלו באופנים שונים למען חסידי חב"ד בירושלים.

הרבי החל לכתוב אליו בקשר לחברת משניות בעל פה שהוקמה, בקשר לקריאה 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', וכן בירור לגבי פטירת אביו הגאון המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן[דרושה הבהרה]. כמו כן ביקש הימנו להשיג אשרות לאמו הרבנית חנה. מפעם לפעם היו רבותינו נשיאינו מבקשים ממנו להעתיר בעדם במערת המכפלה, ובירושלים - בכותל המערבי ובקבר דוד המלך.

הרב שלמה יהודה ליב נפטר בירושלים בכ"ז טבת תשי"ב. בשנת תשמ"ז החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו בעיר.

ספרו

בנו

  • ר' אברהם אליעזרוב

נכדו

ראו גם

קישורים חיצונים

{{{2}}},

הערות שוליים

  1. הרב דובער אשכנזי, המכונה "בערל' קאליסקער", היה חוזר של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש, ובן בית אצלם. בשנת תרל"ג עלה לארץ בהוראת אדמו"ר המהר"ש והשתקע בחברון, שם נמנה על ראשי העדה החברונית
  2. שני הצעירים, שהיו גאונים בנגלה וחסידות, שקדו בלימודם יומם ולילה. מספר שנים לאחר מכן, זכה הרב סלונים ללמוד בצוותא עם אדמו"ר הרש"ב, ולאחר מכן כיהן 37 שנים כרב קהילת חב"ד בתל אביב-יפו
  3. הרב אפרת עלה לארץ זמן קצר לפני כן והתמנה כרבה של חברון, וראשית פעולתו הייתה לבחון את הרב אליעזרוב
  4. בשנים אלו המשיך לפעול יחד עם גיסו (ולימים גם מחותנו) הרב מענדל נאה לטובת תושבי חברון. שני האברכים החב"דיים הצעירים, עשו רבות למען מוסדות החינוך והחסד בסיוע לכל אחד באשר הוא. חרף גילם הצעיר, עד מהרה נחשבו לחלק מהנהגת הקהילות היהודיות בעיר.
  5. ה"שדי חמד", שהכיר את הרב אליעזרוב כגאון בלימוד, שאף שיקבל את המינוי. הרבי הרש"ב שיגר מברק ואגרת תמיכה, בהן כתב: "הסכמתי אשר שאר בשרי, ידיד נפשי הרה"ג הרש"ל נ"י, יהיה רב בעיר הקודש חברון ת"ו... ומצאתי אשר נאה לעיה"ק הנ"ל להיות לה לרב ש"ב הרב הרש"ל" (אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב), חלק א', אגרת קכד). במכתב נוסף כתב: "אני מסכים על זה בלב שלם ובנפש חפיצה... ותקותי אשר על ידו תתגדל ותתעלה אי"ה עיה"ק חברון ת"ו" (שם, אגרת קכה). ה"שדי חמד" הוסיף שבחים בכתב ההכתרה, וגם הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר שיגר מכתב ברכה.
  6. הרבי הרש"ב הביע נחת מהמינוי, וציין בשנת תרס"ז כי הרב אליעזרוב קיבל את הרבנות בדרך מסירות נפש, למרות פרנסה טובה קודם לכן, כדי לתקן את מצב העיר (אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב), חלק ד', אגרת קעד.)
  7. השניים נועדו בתדירות גבוהה, התייעצו בענייני הלכה וקהילה, ופעלו יחד למניעת השפעת ארגונים חילוניים
  8. ה"שדי חמד" הזכיר את הביקור בספרו 'פאת שדה' (כללים מערכת א' אות ט"ז), ותיאר את הרב אליעזרוב כ"חריף ובקי, ותיק וחסיד". הוא מסר ל"שדי חמד" מכתב מאחד הרבנים בארץ הקודש, שעערער על שם הספר "שדי חמד", והשניים דנו בנושא
  9. בספר 'שדי חמד' (כללים מערכת ח' כלל צ"ב), כתב: "קיבלתי מכתב מרבי רחמיאי הרב הגדול חריף ובקי בנם של קדושים מוהר"ר שלמה ליב בהרא"ש נכד בעל התניא שד"ר מעיר הקודש חברון... ודבריו טובים ונכוחים". במקום אחר כינה אותו "גאון חסיד ענוותן כהלל"
  10. כאשר אנשי הארגון הציעו להקים בית ספר, ה"שדי חמד" התנגד לאחר ששמע על התנגדותו של הרב אליעזרוב, ואמר: "דעתי בטלה מפני אבק כבוד תורתו"
  11. קריאתם נתמכה על ידי האדמו"ר מלעלוב ורבני בד"צ חסידים ירושלים
  12. לאחר פטירת ה"שדי חמד", מונה החכם סלימאן מנחם מני, שלמד בצעירותו אצל הרב אליעזרוב. הרב אליעזרוב סידר לדפוס את כתבי אביו - הרב אליהו מני, בחיבור "זכרונות אליהו", אך המלאכה נפסקה