מוצאי שבת

מוצאי שבת הינו זמן בו נוהגים יהודים בכלל וחסידים בפרט לערוך את סעודת 'מלווה מלכה' - 'סעודתא דדוד מלכא משיחא' (סעודתו של דוד המלך), ועל סעודה זו נאמר שנוהגים לספר בה סיפור של הבעל שם טוב. בסעודה זו הרבי מקפיד ליטול ידיו ולאכול בה פת.

בשנות נשיאותו של הרבי, הפך מוצאי שבת לזמן בו היו מתבצעים בדרך כלל החזרות על השיחות שהרבי אמר במשך התוועדות השבת, כדי להעלות את הדברים על הכתב. בשנה שלאחר האירוע שהחל בשמיני עצרת תשל"ח, התוועדות השבת הקבועה של הרבי עברה למוצאי שבת, עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה.

הוצאת כסף

הוספת הרבי בכתב יד קודשו במכתב לרב חנניה יוסף אייזנבאך מתשל"א: "מנהגנו להשתמט ולא לתת ממון במוצש"ק [במוצאי שבת קודש]"

בשיחות וכתבי רבותינו נשיאינו מצינו מספר אזכורים בנוגע להקפדה שלא להוציא כסף במוצאי שבת, אפילו לא לצרכי הבית. והרבי אף העיד ש"אדמו"ר מוהרש"ב, לא היה נותן מעות במוצאי שבת להוצאות הבית... שיש מקור לדבר בהנהגות רבי יהודה החסיד.

עם זאת, הרבי חילק מספר פעמים כסף במוצאי שבת לצרכי צדקה, וביאר את טעמו שהיות וזו הוספה במצוות, ולא הייתה אפשרות לעשות זאת קודם לכן - אין מניעה להוציא כסף במוצאי שבת.

פיוטים ותפילות למוצאי שבת

פיוטים

בקהילות רבות נהוג לשיר במוצאי שבת פיוטים.

• הפיוט 'אל תירא עבדי יעקב', המסודר על פי סדר האל"ף-בי"ת. מנהג זה מוזכר רבות בכתבי החסידות של רבותינו נשיאינו, עם ביאור ופירוט רחב על הקשר בין הפיוט למוצאי שבת, אך בפועל לא נתקבל המנהג לנגן אותו אצל חסידי חב"ד.
• הפיוט ניגון אליהו הנביא.
• הפיוט ניגון המבדיל.

תפילות

בחב"ד נוהגים להגיד בפרט את 2 תפילות אלו שיש בהן קשר חזק לעניני חב"ד.

• את תפילת הרב לוי יצחק מברדיטשוב הקדושת לוי שהיו ידידים בלב ונפש הוא והאדמו"ר הזקן והתפילה מתחילה במילים; אלוקי אברהם אלוקי יצחק אלוקי יעקב שמור נא והצל נא וכו'.

אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אֱ-לֹהֵי יִצְחָק וְאֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב
אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אֱ-לֹהֵי יִצְחָק וְאֱ-לֹהֵי יַעֲקֹב, שְׁמוֹר וְהַצֵּל אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ מִכָּל רָע בֵּתְּהִילָּתְּךָ/בְּסוּכַּתְּךָ/בְּצִילְךָ), כַּאֲשֶׁר הַשַּׁבָּת קֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה עוֹבֶרֶת, שֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה, יָבֹא לָנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים, לְאַהֲבַת חֲבֵרִים, לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא בָּרוּךְ הוּא, לְהַאֲמִין בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה עִקָּרִים שֶׁלְּךָ, וּבִגְאוּלָה קְרוֹבָה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ, וּבִתְחִיַּת הַמֵּתִים, וּבִנְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה הִנְּךָ הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ, תֵּן גַּם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲהוּבֶיךָ כֹּחַ, לְהוֹדוֹת לְךָ, וְרַק אֹתְךָ לַעֲבֹד, וְלֹא לְאַחֵר חָלִילָה. וְשֶׁהַשָּׁבוּעַ, הַחֹדֶשׁ וְהַשָּׁנָה יָבֹא לָנוּ לִבְרִיאוּת וּלְמַזָּל טוֹב וְלִבְרָכָה וּלְהַצְלָחָה, וּלְחֶסֶד, וּלְבָנֵי, חַיֵי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי, וְסִיַעְתָּא דִשְמַיָּא לָנוּ וּלְכֹל יִשְׂרָאֵל, וְנֹאמַר אָמֵן.

• וכן את תפילת "אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ" ובפרט שמוזכר בה שמה של החסידות חב"ד במילים "וַחֲנוּנִים חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת מֵאִתְּךָ" וכו' כדלהלן שהודפסו בסידור תהילת ה' להלן נוסחתה;

סדר התפילה למוצאי שבת אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ. אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם. בתפילה מסודרים בה כל אותיות הא"ב לפי סדר שערים ומוזכרים בשערים ט"ל פעמים אותיות הא"ב לרמוז לתפילת ובקשת "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹקִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ. (בראשית פרק כ"ז פסוק כח)" ברכת יעקב הנאמרת גם במוצאי שבת וכן למקרא שכתוב; "אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שׇׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃" (הושע פרק יד פסוק ו).

בתפילה מוזכרים חכמה בינה ודעת שהבקשה שנזכה לחנינה מאיתנו יתברך ב3 אלו, כמו כן בתפילה מוזכר שם הקדוש המסוגל להצלחה בכל מכל כל והוא השם חב"ו בראשי תיבות ואמצעי תיבות 3 פעמים. ב3 פיסקאות הראשונות; בְּסִימָן וכו'. חֲשׂוּכִים וכו'. וּמְנֻקִּים וכו'. וכן בפיסקא 4, וַחֲנוּנִים חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת וכו'. וכן בפיסקא 5. וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם וְבָּם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, אות אחת לפני הסוף חב"ו שהוא ראשי תיבות שם הקדוש הלז המסוגל לחיי בני ומזוני.

כמו כן בהמשך התפילה נרמזו אותיות הא"ב הראשונות ב4 אותיות בראשי תיבות אבג"ד אמצו ברכו גדלו ליועץ עצה טובה לישראל, שיזכה לסיוע מאליהו הנביא זכור לטוב שעפיפותיו בארבע פעמים כמובא בחז"ל, ומי שיועץ עצות שאינם טובות על ישראל באותיות אבגד"ה הראשונות בא"ב כשהן נכפלות ל8 אותיות בראשי תיבות כזה אבדו גדעו הפרו הפר עצתו, כדי שיפגע בו מלאך המוות שעפיפותיו בשמונה כמובא בחז"ל ויתבטלו עצותיו.

" אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ. בְּסִימָן טוֹב וּבְמַזָּל טוֹב הָחֵל עָלֵינוּ. אֶת שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם. חֲשׂוּכִים מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע. וּמְנֻקִּים מִכָּל עָוֹן וְאַשְׁמָה וָרֶשַׁע. וּמְדֻבָּקִים בְּתַלְמוּד תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וַחֲנוּנִים חָכְמָה בִּינָה וָדַעַת מֵאִתְּךָ, וְתַשְׁמִיעֵנוּ בָהֶם וְבָּם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה. וְלֹא תַּעֲלֶה קִנְאָתֵנוּ עַל לֵב אָדָם. וְלֹא קִנְאַת אָדָם תַּעֲלֶה עַל לִבֵּנוּ. מַלְכֵּנוּ וֵאלֹקֵינוּ. שִׂים בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל [יש מוסיפים; בְּכָל מַקוֹם שְׁהֶם] עֵצָה טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, אַמְּצוֹ. בָּרְכוֹ. גַּדְּלוֹ. קַיְּמוֹ. קַיֵּם עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פרק ך פסוק ה); יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ. וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: וְנֶאֱמַר (איוב פרק בך פסוק כח); וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ. וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר: וְכָל הַיּוֹעֵץ עָלֵינוּ וְעַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל [יש מוסיפים; בְּכָל מַקוֹם שְׁהֶם], עֵצָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה וּמַחֲשָׁבָה שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה. אַבְּדוֹ. בַּטְּלוֹ. גַּדְּעוֹ. הָפֵרוֹ. הָפֵר עֲצָתוֹ. כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פרק גל פסוק י); ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם. הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים: וְנֶאֱמַר (ישעיהו פרק ח פסוק י); עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר. דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל: וּפְתַח לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּזֶה הַשָּׁבוּעַ וּבְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ. שַׁעֲרֵי אוֹרָה. שַׁעֲרֵי בְרָכָה. שַׁעֲרֵי גִילָה. שַׁעֲרֵי דִיצָה. שַׁעֲרֵי דֵעָה. שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר. שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב. שַׁעֲרֵי זִמְרָה. שַׁעֲרֵי חֶדְוָה. שַׁעֲרֵי חֶמְלָה. שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד. שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים. שַׁעֲרֵי טוֹבָה. שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה. שַׁעֲרֵי כַפָּרָה. שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה. שַׁעֲרֵי לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ. שַׁעֲרֵי מָזוֹן. שַׁעֲרֵי מְחִילָה. שַׁעֲרֵי נֶחָמָה. שַׁעֲרֵי סְלִיחָה. שַׁעֲרֵי עֶזְרָה. שַׁעֲרֵי פְדוּת. שַׁעֲרֵי פַרְנָסָה טוֹבָה. שַׁעֲרֵי צְדָקָה. שַׁעֲרֵי צָהֳלָה. שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיּוּת. שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵימָה. שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם. שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה. שַׁעֲרֵי תוֹרָה. שַׁעֲרֵי תְפִלָּה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. כְּדִכְתִיב (תהלים פסוקים טל-מ); וּתְשׁוּעַת צַדִּיקִים מֵה'. מָעוּזָם בְּעֵת צָרָה: וַיַּעַזְרֵם ה' וַיְּפַלְּטֵם יְפַלְּטֵם מֵרְשָׁעִים וְיוֹשִׁיעֵם. כִּי חָסוּ בוֹ: וְנֶאֱמַר (ישעיהו פרק נב פסוק י); חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם. וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹקֵינוּ: וְנֶאֱמַר (שם ישעיהו פרק נב פסוק ח); קוֹל צוֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ. כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן: וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (שם ישעיהו פרק נב פסוק ז); מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה. אוֹמֵר לְצִיּוֹן מָלַךְ אֱלֹקָיִךְ: "

השייכות לגאולה

הזמן של מוצאי שבת שייך במיוחד לגאולה העתידה, וזהו שורש מקור המנהג להזכיר את אליהו הנביא מבשר הגאולה, וכן של סעודת מלווה מלכה.

באופן פרטי, הזמן של מוצאי שבת שייך לתחיית המתים.

ראו גם

• הבדלה

קישורים חיצוניים

• הרב יוסף קרסיק, מוצאי שבת קודש ומנהגיו, בתוך פרדס חב"ד גליון 14 עמוד 79