לדלג לתוכן

משתמש:מוישי כהן/אברהם מיכאל פלינט

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
הרב אברהם פלינט

הרב אברהם מיכאל הלוי פלינט (תש"טכ"ו טבת תשפ"א) היה תלמיד חכם וחבר מועצת הקהילה היהודית בקראון הייטס. כיהן כמחנך בישיבת הדר התורה בקראון הייטס, תרגם שיחות של הרבי בהתוועדויות ושמר על קשר קרוב עם הרבי.

תולדות חייו

אברהם פלינט נולד בשנת תש"ט בפולין ליעקב שמעון הלוי ולשפרינצא רעכיל פלינט[1].

בשנת תש"י, בהיותו בן שנה, היגרו הוריו לארצות הברית והתיישבו בשכונת בראונזוויל שכונה יהודית מובהקת בניו יורק, סמוך לקראון הייטס, שבה התגוררו חסידי חב"ד רבים[2].

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, שם הצטיין בלימודיו[3]. לאחר מכן, בהוראת הרבי, נסע לכפר חב"ד לשם מציאת שידוך. שם פגש את הרב מאיר צבי גרוזמן, משפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ששידך אותו לידידה שניאורסון, בתו של הרב משה זלמן שניאורסון מכפר חב"ד, צאצאית של אדמו"ר הזקן והרבנית מנוחה רחל. הזוג נישא בכפר חב"ד והתיישב בקראון הייטס.

פעילותו

הרב פלינט שימש כמחנך בישיבת הדר התורה בקראון הייטס. הוא היה חבר במועצת הקהילה היהודית בשכונה, ומונה על ידי הרבי כנציג קראון הייטס בוועד בית הספר בניו יורק, תפקיד שבו סייע לתושבים רבים. מאוחר יותר עבד במחלקת הכספים של עיריית ניו יורק, שם תמך בקהילת אנ"ש.

משנת תש"מ ועד ט"ו שבט תשמ"ח, תרגם סימולטנית שיחות של הרבי בהתוועדויות מאידיש לאנגלית, ולעיתים לעברית[4].

פטירתו

בשנת תש"פ חלה במחלת נגיף הקורונה, ובעקבותיה נחלש מאוד. בכ"ו טבת תשפ"א נפטר בגיל 72. הוא נטמן בבית החיים על שם מונטיפיורי[5].

משפחתו

  • גיסו, הרב יהושע שמעוני – כפר חב"ד ב'.
  • בנו, יעקב שמעון פלינט.
  • חתנו, אברהם ברוך לאזאר.
  • חתנו, יעקב לאנג.
  • חתנו, יוסף דוב מינקוביץ.
  • חתנו, יצחק בנימין קאמן – מחברי ועד הקהל (קראון הייטס).
  • חתנו, ישראל באראן.
  • חתנו, בערל גרינפלד – מנהל בבית ספר אהלי תורה.
  • חתנו, נתן ליבוביץ.
  • חתנו, שלום קנבסקי.
  • חתנו, יעקב סופר.
  • חתנו, אפרים בלטר – שליח בניו ג'רזי.
  • חתנו, ארי לויטין.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. אביו היה מחסידי חסידות גור, ומשפחת אמו היו מחסידי היהודי הקדוש מפשיסחא. הוריו היו ניצולי שואה.
  2. את ניירות ההגירה לארצות הברית סידר הרב יעקב יהודה העכט, שרעייתו חווה הייתה בת דודה שלישית של משפחת פלינט. בימים שלאחר השואה, קרבה משפחתית רחוקה זו נחשבה משמעותית.
  3. חבריו כינו אותו "בור סוד שאינו מאבד טיפה" בשל ידיעותיו הרחבות.
  4. התרגום דרש ריכוז רב, ופלינט ציין כי במהלכו לא היו לו "מחשבות זרות". באחת ההתוועדויות תרגם לבדו את ההתוועדות כולה, ובאחרת מילא את מקום המתרגם לעברית. בנותיו זכרו כי ישבו לידו בחדר המתרגמים בתנאי שתשמרנה שקט מוחלט.
  5. קראון הייטס: אנ"ש ליוו למנוחות את הרב אברהם פלינט ע"ה