בדד

"בדד" הוא ביטוי המתאר מצב של בדידות, ללא עזרה וסיוע.

ביאורו

בתחילת מגילת איכה נכתב: "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם.." על פי פשוטו מתאר הכותב את מצב עם ישראל בזמן החרבן, שיושב אבל וזנוח לבדו ('בדד').

בדברי חז"ל נאמר, כי 'בדד' הור ראשי תיבות 'בכל דרכיך דעהו'^{[דרוש מקור]}.

לפסוק ולביטוי ישנם מספר ביאורים בחסידות, בעיקר ברשימות הרבי הצמח צדק על מגילת איכה^{[דרוש מקור]}.

ביאור הצמח צדק

א. "בדד" הוא ענין בעל התשובה, שמעל הסדר הרגיל של סדר השתלשלות^{[דרושה הבהרה]}.

ב. בדד הינו ב' פעמים ד', והאות ד' פירושה דל, כלומר: חוסר בהשפעה, כי שתי הדלתים רומזות למשפיע ומקבל (הקב"ה וישראל), וברגע שאין השפעה מאחד לשני אז לשניהם נחסר (דל). חוסר זה משמעותי למשפיע אף יותר מהמקבל, משום הכלל ש"יותר משהעגל רוצה לינק, פרה רוצה להיניק", ובנד"ד בדד הולך אם כן על הקב"ה וישרא,ל שכאשר חסרה ההשפעה מהקב"ה אלינו (חורבן בית המקדש), אזי ישנו צער גדול גם לקב"ה, שיכול להשפיע לישראל.