צאן קדר

קֵדָר הוא בנו השני של ישמעאל בן אברהם אבינו והגר, המופיע ברשימת שנים-עשר השבטים בני ישמעאל המופיעים בספר בראשית (פרק כ"ה פסוק י"ג).

בני קדר

בני קדר היו שבטים ערבים נודדים, שנודעו כרועי צאן, ואזור נדודיהם היה במדבריות מצפון ערב וממזרח לעבר הירדן, בפרקי דרבי אליעזר מפרט כי על שמו נקראו "בני קדר", וכי הם מצאצאי ישמעאל.

על פי מסורת יהדות תימן נאמר שערביי תימן הם צאצאים של קדר, וגם נביאם הראשון מחמד מצאצאיו.

בספר "שערי יצחק" מהרב יצחק רצאבי פוסק חשוב מעדת יהדות תימן הביא; שכתב הרמב"ם באיגרת תימן כי הגלות בארצות ישמעאל היא היותר קשה מכל הגליות, זהו שאמר דוד המלך (תהלים פרק ק"כ) ברוח־קדשו, אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. קדר הוא אחד מבני ישמעאל, כאמור [בראשית כ"ה, י"ג], בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל, נְבָיֹת. וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם ואותו המשוגע של־ישמעאלים הוא מצאצאי קדר, לכן נקרא לפעמים בספרים בשם כללי קֵדָרִי. עוד ראיות לכך כתב הרב יחיא קורח בפירושו לדיוואן הנקרא 'משכיל שיר ידידות', על השיר המתחיל במילים, אלף אלפת קולי בתרתיב וכו'. שם כתוב שְׁפַר יופי צביה סביבותַי בתימן. וכתב שם [באות ל"ד] "בגלותי בין בני קדר יושבי תימן", לפי שבארץ תימן תוקף השעבוד לישראל יותר מכל האומות.