לדלג לתוכן

מוחין (ספירות)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

המוחין הוא כינוי בקבלה ובחסידות לספירות או לכוחות המקבילים בנפש האדם (מין) - חכמה בינה ודעת (ראשי תיבות: חב"ד), שהם שלושת הדרגות והשלבים בשכל השוכן במוח שבראשו.

המוחין הם מקור ההשפעה לכוחות שלמטה מהם במערכת הספירות - המדות, ולכן פעמים שמכונים שלש אמות.

היווצרות המידות מהמוחין[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – חכמה

שלושת הספירות חכמה בינה ודעת, הם השלבים של היווצרותו של שכל. החכמה היא ההברקה והנקודה הראשונית של הרעיון המופשט, לפני היכנסה אל מסגרת ההגיון, ללא אפשרות להבנת הדברים ולהסבירם. כך היא הספירה הראשונה המסוגלת לקלוט השפעה רוחנית מהכתר, וממנה ממשיכה ההשפעה על שאר הספירות והעולמות. הפירוט וההסבר ההגיוני, על-ידי ההעמקה וההתבוננות הוא תפקידה של הבינה. לאחר מכן ההפנמה וההתחברות מתבצעת בדעת[1].

הספירות חכמה ובינה פועלות כמערכת זוגית, התלויה אחת בשניה. לולי ספירת הבינה, יתפוגג האור המופשט שהתקבל בספירת החכמה ולולי ספירת החכמה, לא יהיה לספירת הבינה שום חומר לעבד אותו.

לאחר ההפנמה בדעת "נולדים" שבעת המידות. בנפש האדם פירושו של הדבר הוא, שכדי ליצור רגש של אהבה ויראה יש צורך בהתבוננות, ובפרט בהפנמה של ספירת הדעת[1].

מוחין השייכים למידות ומוחין בעצם[עריכה | עריכת קוד מקור]

מוחין בעצם היא דרגה של לימוד, הבנה והתבוננות בעיניניי ההשכלה עצמה, בלי קשר להשפעה על המידות שבלב, בשונה ממוחין השייכים למידות שזוהי התבוננות בעניינים שבהכרח מביאים לרגש שבלב ולמעשה בפועל בשלושת הלבושים מחשבה דיבור ומעשה.

בחסידות מבואר שארץ ישראל היא ארץ שבעה עממין ותפקידם של בני ישראל בכיבוש הארץ בזמן הגלות הוא לכבוש את שבעת המדות הרמוזים בשבעה עממין אלו, והכוונה בזה לכבוש את המשיכה והיראה מענייני העולם לעבודת ה' ולעשות מהם 'ארץ ישראל' 'ארץ'-מלשון רצון שרצתה לעשות רצון קונה. אך לעת"ל יהיה גם כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן שמרמזים על ג' המוחין חב"ד כפי שהם לעצמם, שהכיבוש של ארץ ישראל- שבעת המדות נעשה על ידי המוחין חב"ד, אך אין בזה כיבוש של המוחין עצמם, והעבודה דלעת"ל היא העבודה דכיבוש המוחין חב"ד עצמם לעבודת ה'.

הרבי הורה להתחיל להתעסק בלימוד חסידות בעניינים שנחשבים למוחין בעצם, שאין להם השפעה ושייכות למידות כנ"ל, וזאת כתוצאה מהזמן המיוחד בו נמצאים. בשיחה זו אף הפנה לכמה מקומות בתורת רבותינו נשיאנו בה מבוארת עבודה זו, ועניינים אלו[2].

בהמשך לזה, יצויין, כי עבודה זו של לימוד והתבוננות בעניינים ששייכים למוחין בעצם, הינה בעצם עבודה השייכת לזמן הגאולה שאז יהיה כיבוש ג' ארצות שבעבר הירדן המרמזות (ע"פ חסידות) לג' המוחין חב"ד וכפי שהם לעצמם[3].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 תניא - פרק ג'.
  2. שבת פרשת לך לך תשנ"ב
  3. בניגוד לכיבוש ז' ארצות שבארץ ישראל, בזמן הגלות המרמזות לשבע המדות שבלב ולמוחין חב"ד השייכות אליהן