ברכה אחרונה

הרבי מברך ברכה אחרונה בסוף ההתוועדות

ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.

סוגים של ברכה אחרונה

קיימים שלושה סוגי ברכות אחרונות:

• ברכת המזון – ברכה הנאמרת לאחר סעודת פת (לחם).
• ברכת מעין שלוש – ברכה הנאמרת לאחר אכילת מאכל מחמשת מיני דגן, בתנאי שהברכה שנאמרה קודם אכילתו אינה ברכת המוציא, וכן היא נאמרת על יין ועל פירות משבעת המינים.
• בורא נפשות – ברכה הנאמרת לאחר אכילת שאר המאכלים, וכן לאחר שתית משקאות שאינם יין.

ברכת מעין שלוש

על אף שאדמו"ר הזקן אינו מזכיר בשולחן ערוך את הדיעות שברכת מעין שלוש היא מהתורה, ישנה דיעה כזו, ולכן חמורה ברכה זו.

להזכיר לאחרים

מנהגו של רבי משה איסרליש, הרמ"א, היה ללכת ביום הפורים לכל בתי העיר ולעורר ולהכיר אודות הברכה האחרונה.

הרבי למד מאנקדוטה זו שיש להזכיר לסועדים בסיומם של מסיבות חגיגיות והתוועדויות לברך ברכה אחרונה.

הרבי הוסיף שדבר זה הוא קל וחומר: אם בזמנו של הרמ"א, שהמצב הכללי של שמירת המצוות בין היהודים היה חזק יותר, ובפרט בעיר קראקא בה התגורר הרמ"א שהייתה עיר מלאה בתלמידי חכמים, ובכל זאת הוא ראה צורך להזכיר לבני עירו לברך ברכה אחרונה, והסתובב לצורך כך בכל רחבי העיר, על אחת כמה וכמה שבדורנו יש צורך לעורר ולהזכיר על כך.

ואכן כך הרבי נוהג בסיום כל התוועדות להזכיר על דבר אמירת ברכה אחרונה.

לקריאה נוספת

• שיחות קודש תשל"ז חלק א', עמ' (374) התוועדות כ"ף כסליו
• תורת מנחם התוועדויות, סעיף ע'