![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אחיה השילוני
אחיה השילוני (נקרא על שם שילה עיר מגוריו) היה נביא בן לשבט לוי[1][2] בזמנו של שלמה המלך, תלמידו של עמרם (אביו של משה רבנו) ורבו של אליהו[1].
בשלשלת מסורת התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
היה מיוצאי מצרים, מורם של דוד המלך ואליהו הנביא[1], נביא בימי שלמה, ואחד ממעתיקי השמועה לשיטת הרמב"ם[3], אך הראב"ד חולק שם על הרמב"ם ואומר שהיה דיין רק בבית דינו של דוד המלך, אך לא מסר את התורה גם לדורות הבאים.
נבואותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיה היה רבו של ירבעם בן נבט, והתנבא על מלכותו עוד בחיי שלמה המלך:
הנבואה[4] נמסרה לאחר שירבעם בן נבט מרד במלך שלמה. ירבעם שימש אז כגובה המסים מטעם המלך מאת שבטי ישראל. הסיבה למרידה שלו היתה או בגלל שהמיסים שהוטלו על שבטי ישראל היו גבוהים מדי, או בגלל ששלמה סתם פתחים בחומות ירושלים כדי לבנות בית לבת פרעה ובכך הקשה את המעבר של עולי הרגל אל תוך העיר או בגלל שהעביד את העם בפרך בבניית המילוא וארמון בת פרעה שעמד עליו. אחיה מצא את ירבעם בדרך ביציאתו מחוץ לירושלים, וגילה לו בנבואה שהוא עתיד למלוך על עשרה שבטים, הטענה של אחיה הייתה שהמלך שלמה חטא לה' ועבד לאלוהים אחרים והעונש יהיה שהמלוכה על שבטי ישראל תלקח ממנו ומצאצאיו אך לא לעולם.[5] אחיה לקח את השמלה[6] החדשה בה היה לבוש, קרע אותה לשנים עשר חלקים, לציון שנים עשר השבטים, ונתן לירבעם עשרה חלקים. הוא הבטיח לו שאם ילך ירבעם בדרכי ה' מלכותו תיכון לאורך ימים [אך לא לעד]. ירבעם לא מימש את האפשרות הזאת. הוא ביטל את העלייה לרגל לירושלים, וקבע את מועדו של חג הסוכות בחודש חשון (במקום תשרי), חודש לאחר החג המקורי שנחוג ביהודה, וחגג אותו בעלייה לרגל אל שני עגלי הזהב שהקים בדן ובבית אל. המדרש מספר שמזימתו של שלמה להוציא את ירבעם להורג, שבשלה ברח ירבעם למצרים,[7] הייתה לאחר ששלמה שמע על נבואתו של אחיה.[8]
הנבואה השנייה של אחיה[9] נמסרה כאשר חלה בנו הבכור של ירבעם. ירבעם שלח את אשתו לאחיה כדי לשאול אותו מה יעלה בגורל בנו. אשת ירבעם התחפשה כדי שאחיה לא יזהה אותה, אך אחיה קיבל נבואה שהיא עומדת לבוא אליו, ומיד בהיכנסה ניבא לה כי המלכות לא תהיה עוד ביד שושלת ירבעם וכל זָכָר במשפחתו ייכחד, מה שאכן קרה כאשר מרד בעשא בנדב בן ירבעם והרג את כל צאצאי המלוכה.
ולאחר שירבעם מלך וחטא בעגלים שהקים כהתרסה לבית המקדש אחיה הציע לו לשוב חזרה, ו'הוא ובן ישי יטיילו בגן עדן', וכשירבעם שאל "מי בראש?" ונענה שבן דוד, הוא לא רצה לשוב, ולכן הוא לא יקבל חלק לעולם הבא.
הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחיה השילוני התגלה אל הבעש"ט החל מיום הולדתו העשרים ושש בח"י אלול תפ"ד, ולימד אותו את כל חמישה חומשי תורה עם פירוש של תורת הקבלה וסודות התורה.
עשר שנים לאחר מכן בשנת תצ"ד הורה לו להתגלות[10].
אחיה השילוני מכונה בספר "שבחי הבעש"ט" "מורי שלי", הראשון שנוקב בשמו הוא רבי יעקב יוסף מפולנאה בספרו תולדות יעקב יוסף.
בהתמים בחלק א' מופיע אחד ממכתבי 'הגניזה החרסונית', שלפי תוכנו הוא מכתב מהבעש"ט אל תלמידו רבי יעקב יוסף מפולנאה (בעל ה'תולדות'), מיום ג' מקץ תקי"ג, שבו הוא מקיים את הבטחתו מכבר, לגלות לו באיזה יום ובאיזו שנה נתגלה אליו מורו ורבו. הבעש"ט כותב שם: "אני ביום מלאות לי כ"ו שנה, ביום ח"י אלול בשנת תפ"ד בעיר אקופ, כחצות הלילה נתגלה אליי. הלימוד הראשון היה בפרשת בראשית, וכאשר גמרנו התורה הקדושה, עד לעיני כל ישרא"ל, הייתי בן ל"ו ונגליתי". התקופה שלפני התגלות הבעל שם טוב,{{הערה|מוזכר בקצרה בספר לוח היום יום ביום י"ח באלול,
בקרב רבותינו נשיאנו היה שגור הכינוי "בעל ח"י" ראשי תיבות של חלקי הנפש "חיה יחידה"[דרוש מקור].
הרבי אמר על כמה דברים שהוא שמע אותם מהרבי הריי"צ ששמע אותו מאביו הרבי הרש"ב ששמע מאביו המהר"ש כך רבי מפי רבי עד אדמו"ר הזקן ששמע מהמגיד ממעזריטש ששמע מהבעל שם טוב שקיבל מאחייה השילוני שקיבל ממשה רבינו[11].
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 מסכת בבא בתרא דף קכ"א עמוד ב'
- ^ מדרש הגדול, במדבר כו, סג; דברי הימים א', פרק כ"ו פסוק כ' (ע"פ דרי רשב"ם במסכת בבא בתרא שם)
- ^ על פי הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, ראה כך בארוכה בסדר הדורות בערכו.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים כ"ט–ל"ט
- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוקים ל"ג–ל"ד
- ^ השמלה המוזכרת במקרא היא בד פשוט בעל ארבע כנפות שמתעטפים בו (כעין טלית). השמלה בת ימינו נקראת במקרא כתונת.
- ^ ספר מלכים א', פרק י"א, פסוק מ'.
- ^ תרגום שיר השירים, ח, יב
- ^ ספר מלכים א', פרק י"ד, פסוקים ה'–ט"ז
- ^ לוח היום יום, י"ח אלול
- ^ ראה למשל בשיחת ט"ו שבט תשל"ז