![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חברת תחיית המתים
חברת תחיית המתים הוא ארגון שהקים אדמו"ר הצמח צדק שמטרתו הייתה להציל את ילדי ישראל מגזירת הקנטוניסטים.
רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]
ערך מורחב – גזירת הקנטוניסטים
בתחילת קיץ תקפ"ז פרסם הממשל הרוסי את הגזירה החדשה של הצאר ניקולאי, שחייבה צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר. כחלק מהגזירה, הותר לגייס ילדים מגיל שתים-עשרה, ותקופת שירותם נקבעה עד גיל ארבעים ושלוש.
בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת תר"ג, בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שסירבו נענשו בעונשים קשים, ואילו הנכנעים זכו להקלות ולעידוד מצד השלטונות.[1]
על גזירה זו רמז כבר אדמו"ר הזקן שנים קודם לכן, באיגרתו לחסיד ר' משה מייזליש, בה ניבא כי תבוא תקופה בה "יתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל"[2].
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ייסוד הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר התברר כי לא ניתן לבטל את הגזירה בדרכים דיפלומטיות, הקים אדמו"ר הצמח צדק ועד מיוחד בשם חברת תחיית המתים, שתפקידו היה להציל את ילדי ישראל מהגזירה.[3]
הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו בעיירה ליובאוויטש - מקום מושבו, פקיד ממשלתי בכיר, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק וידווח לשלטונות
הפסקת הפעילות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בכ"ה מנחם אב תרט"ו בעקבות ביטול גזירת הקנטוניסטים בפקודת הצאר אלכסנדר השני, הפסיקה החברה את פעולתה.
חברי הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בראש החברה עמד הרב איסר בער גילרסון (הרב ממאלינסק).
בין העוסקים הבולטים בפעיולת הארגון, היה הרב חיים יהושע מקאליסק, שהיה סוחר בקאזאן, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי שהלשין עליו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר[4][5].
פעולות הארגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פדיון ילדים באמצעות תשלום כסף לצבא או למתווכים.
- שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.
- רישום הילדים בפנקסי הצבא כמתים, כדי למנוע את גיוסם.
- שליחת שלוחים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודד את הילדים שישארו נאמנים לאמונתם.
- הטבעת החוטפים במקוה, מדין 'מוסר'.
ועידת הרבנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ערך מורחב – ועידת הרבנים תר"ג
בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של אדמו"ר הצמח צדק לשלטונות, והוחלט להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו,
בעקבות כך התקיימה ועידת רבנים בשנת תר"ג, במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ מנדלוביץ', קנטוניסטים, עמ' 187.
- ^ אגרות קודש אדמו"ר הזקן, ח"א, עמ' קנא
- ^ בשנת תקצ"ד התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק כי על פי דין תורה כל אדם שיש ביכולתו להציל יהודי משמד - מחויב לעשות כן, אף אם הדבר כרוך בסכנה.
- ^ בעקבות מאסרו, כתב אדמו"ר הצמח צדק לא' מהחסידים בשם זאב וולף, בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.
- ^ אגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק, ח"א, עמ' שלט.