לדלג לתוכן

חזית דתית מאוחדת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את המפלגות שומרות התורה והמצוות, וכללה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי, שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה (תש"ט), וזכתה ב-16 מנדטים.

הייתה זו הפעם היחידה בתולדות המדינה בה היו מאוחדות כל המפלגות הדתיות והחרדיות בכנסת כרשימה אחת.

הרבי עודד ופעל למען רעיון החזית המאוחדת בכלל, ואת הרשימה (בשנים בהן שהתקיימה) בפרט, ופעל שגם במערכות הבחירות הבאות יתאחדו המפלגות השומרי תורה ומצוות ברשימה כעין זו.

מכתב מעניין של הרבי אודות הקמתה של מפלגה דתית מאוחדת בבחירות לכנסת השישית

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קריאה להצבעה למפלגת "חזית דתית תורתית" לקראת הבחירות לכנסת השלישית, מאת האדמו"רים מבעלזא, גור, ויזניץ, סדיגורה, ביאלה, סערט, פשמישל, נידבורנא, סלונים, קוידנוב, טשורטקוב, זלוטיפול וזידיטשוב, וראשי ישיבות ור"מים מישיבות לוצק, טשעבין, מיר, סולנים, לומזה, חברון, בראשוב, טורדה, שפת אמת וקול תורה

החזית הדתית המאוחדת הייתה רשימה שאיחדה את מפלגות המזרחי, הפועל המזרחי, אגודת ישראל, פועלי אגודת ישראל והאיחוד הדתי הבלתי-מפלגתי שהתמודדה בבחירות לכנסת הראשונה, וזכתה ל-16 מנדטים. הרשימה כיהנה משנת תש"ט (שנת היבחרה) עד לשנת תשי"א, אז נערכו בחירות נוספות והמפלגות התמודדו כל אחת בנפרד. בשנת תשט"ו, אז נערכו בחירות לכנסת השלישית, התמודדו מפלגות אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל כרשימה משותפת בשם חזית דתית תורתית, וקיבלו כ-6 מנדטים.

הרבי תמך ופעל לקידום רעיות החזית המאוחדת, כפי שאפשר לראות במכתביו הרבים וכמה משיחותיו מהתקופה ההיא העוסקים בנושא זה, ולעיתים אף התבטא עליו בכאב ובביטויים חריפים.

מטרות הרעיון העיקריות היו, בעיני הרבי, הגדלת כח המפלגות הדתיות[1] לצורך הנושאים שעמדו על הפרק באותה תקופה, מהם: חינוך ילדי העולים, מניעת חילולי שבת, ושלושת השלמויות.

עם זאת הדגיש הרבי, שהאיחוד אינו אמור לפגוע בהשקפת ורעיונות כל מפלגה לעצמה, אלא הינו טכני בלבד לצורך פעולות בנואים הכללים הנ"ל.

צער הרבי על פירוק החזית[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב מערב ראש חודש סיוון תשי”א, כותב הרבי להרב יצחק מאיר לוין שהיה אז מנהיג אגודת ישראל ושר הסעד: “מאד עגמה עלי נפשי מהמצב השורר באה”ק ת”ו, אשר בכל יום מביא משם ידיעות מעציבות ביותר, ונוסף על זה ההתפוררות שבין החרדים גופא הוא לקוי מכאיב ביותר. ובכל זאת תקותי אשר סוף סוף תתארגן חזית דתית מאוחדת ובפרט אחרי דברי עם מר משה שפירא – שר הפנים – בזה”.

לאחר חודש וחצי, ביום כ”ב תמוז תשי”א, כתב הרבי מכתב חריף לשר הפנים מר משה שפירא מראשי ‘המזרחי’, ולרב בנימין מינץ ממנהיגי פא”י. במכתב מקונן הרבי על כך שהחזית הדתית לא יצאה לפועל, והרבי מוסיף כי לפחות יקימו חזית דתית לאחר הבחירות כדי להתחזק לקראת המשא ומתן עם הממשלה: “גדול הצער וכדאי הביזיון שלא נתקיימה החזית בשעה מלאת אחריות זו, ויהי רצון אשר על כל פנים עתה יראו מנהלי המפלגות בעצמם די כח לבכר את האינטרסים של כללות היהדות החרדית על הרווחים המדומים המפלגתיים, אשר על ידי זה תהיה תועלת להמפלגה בתור מפלגה להקים חזית על כל פנים לאחרי הבחירות”.

במכתב נוסף[2] מהתקופה שלאחר פירוק החזית הדתית מבטא הרבי את הצער העצום שנגרם לו בשל פירוק החזית הדתית: “למותר להאריך בגודל הצער וההיזק היוצא לאור על ידי פירוקה זה ובצדק כתב אשר היה בגודל רצוני ושאיפתי להקימה, וכמדומה שעשיתי בזה מה שהיה ביכולתי לעשות בזה בדרכי נועם – כי מכמה טעמים לא רציתי לעשות בדרכים אחרים…”.

במכתב לד”ר יוסף בורג מאותה התקופה (ט’ סיוון תשי”א) מוסיף הרבי וכותב: “והנני פונה לכבודו כלאיש חרדי אשר מצדו ישתדל בכל מאמצי כוחותיו והשפעתו ליצור חזית דתית מאוחדת אפילו אם העניין קשור עם ויתורים מפלגתיים”.

מאמצי הרבי בנושא לאורך השנים הבאות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחירות תשט"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

גם לקראת מערכת הבחירות שהתקיימה בשנת תשט”ו, המשיך הרבי במאבקו כדי שתוקם חזית דתית, אלא שהפעם הסתפק הרבי בהרבה פחות, והשתדל כי לכל הפחות תוקם החזית בין המפלגות החרדיות בלבד: אגודת ישראל ופא”י.

על כך ניתן ללמוד ממכתב שכתב הרבי למנהיג אגו”י הרב יצחק מאיר לוין בערב ל”ג בעומר תשט”ו: “ואבוא מיד לענייני דיומא, הוא עניין החזית הדתית ובפרט חזית מאוחדת בין אגודה ופאג”י שלדעתי הוא הכרח גמור, ותקוותי, אשר על ידי זה תגדל האפשרות גם לחזית דתית מאוחדת, ואחרי שבקרני מר בנימין מינץ נתחזקה אצלי עמדתי זו”. בהמשך המכתב מציין הרבי שוב כי החזית צריכה להיות “רק בנוגע לבחירות בלבד, ואין לערב בזה עניינים אחרים”.

במכתב מעניין נוסף מאותה תקופה, כותב הרבי כי נוצר סיכוי שתיווצר חזית דתית לאחר שכעת “בא הדוחק והכפיה מבחוץ, היינו מהשמאליים, יש מקום יותר ויותר שיוותרו על רווח המדומה של מנהיג מפלגה פלוני ופלוני בכדי שלא להזיק המצב הדתי בארץ הקודש ת”ו”) (אג”ק חלק יו”ד עמ’ סה).

עם זאת, הרבי הציע לשנות את מהות הרשימה; בניגוד לחזית הדתית הראשונה שהייתה באופן של איחוד מלא, הרבי קבע כי עדיף שתהיה חזית דתית טכנית, שפירושה איחוד לפני הבחירות וריצה משותפת, אך לא כמפלגה אחת, אלא ככוחות המעוניינים לרוץ יחד כדי לנצל את מירב הכח בלבד - ואילו לאחר הבחירות כל סיעה ומפלגה תתפצל ותלך לה לדרכה. הרווח של החזית הטכנית היה כפול: גם לא ייפגעו העקרונות החשובים של המפלגות השונות, ומאידך – הפיצול לא יסייע למפלגות המעוניינות לעקור את הדת, אלא ישמור (ואף יגדיל) את כוחם של המפלגות הדתיות.

בחירות תש"כ[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו בב' חשוון תש"כ, השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת[3], ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כשעליה כתב:

זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא

איגרות קודש כרך י"ח עמוד תקנ"ד

בחירות תשכ"ו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת תשכ"ו, יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל[4]. הרבי שוב הביע את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת יום הכיפורים תשכ"ו, בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם[5]. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך[6].

המאמצים של הרבי בנושא הקמת חזית דתית נמשכו למעלה מעשרים שנה. הרבי נאבק על כך גם כאשר היה נראה שאין סיכוי ממשי להקים את החזית. במכתב שכתב הרבי למחרת יום הכיפורים תשכ”ו, בזמן מערכת הבחירות הנזכרת, האריך הרבי אודות הצורך וההכרח בהקמת החזית, ומוסיף כי ראו במוחש בכנסת האחרונה ושלפניה, כי בכמה דיונים הכריע קול אחד בלבד “שזה מבליט עוד יותר ההכרח בחזית דתית טכנית שיש לקוות שהיתה מוסיפה במספר הצירים, ועוד יותר מציר אחד או שניים ושלושה”.

בחירות תשכ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקראת הבחירות לכנסת השביעית חוזר הרבי על דעתו בבחירות הקודמות, להעדיף את המפלגות הדתיות שתומכות בהקמת חזית דתית[7].

נימוקי הרבי לחשיבות החזית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בליקוטי שיחות[8] הרבי מביא את הנימוקים לחשיבות נושא החזית הדתית. חלק מהסיבות שהרבי מנה שם:

  • קירוב לבבות לענייני דת – תעמולת הבחירות רישומה ניכר משך זמן גם אחרי הבחירות, ובאם התעמולה תהיה מופנית כלפי חוגים שונים שעדיין אינם דתיים מאיזו סיבות שהן, הרי לא רק שיש לקוות לרכישת קולות חדשים, כאמור, אלא יהיה בזה רווח גם בנוגע לקירוב מספר מסויים של אחינו בני ישראל לענייני דת”.
  • "מניעת השמצה הדדית - באם לא תהיה ח”ו חזית דתית, הרי תעמולת המפלגות הדתיות תהיה מופנית בעיקרה נגד מפלגות דתיות האחרות, וכנהוג בזה, וכדרך תעמולות של בחירות, אין מסתפקים בהדגשת מעלות המפלגה שלהם כי אם מדגישים “לא פחות” את החסרונות של מפלגות האחרות”…
  • נשק בידי מתנגדי הדת – “עובדה זו עצמה שאין מתדברים ביניהם להקים חזית דתית לבחירות, בה בשעה שכמה מפלגות שאינן דתיות נתדברו ביניהן לילך יחד לבחירות, בוודאי תשמש נשק בידי המפלגות הנלחמות במפלגות הדתיות, ובפרט שיוכלו לצטט מתעמולת המפלגות הדתיות עצמן חסרונות מפלגות דתיות הפוסלות זו את זו וכו’”.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. הרבי סבר שעל ידי איחוד המפלגות תגדל כמות ה'מנדטים' - ראה מכתב מי"א תשרי תשכ"ו (הובא להלן בפסקה 'בחירות תשכ"ו')
  2. אג”ק חלק יא, עמ’ רפט
  3. ראה אגרות קודש כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").
  4. בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ללקוטי שיחות כרך כ"א עמוד .424
  5. הובא שם בין עמודים 424-427.
  6. ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.
  7. אגרות קודש חלק כ"ה עמוד רנב.
  8. כרך כא עמ’ 419