לדלג לתוכן

יאיר נתיב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם  •  דער פרומער וארא  •  אל תצר את מואב  •  איתא במדרש תילים  •  והדרת פני זקן  •  כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי  •  באתי לגני  •  ושאבתם מים בששון  •  וידעת תרנ"ז - מוסקבה  •  החלצו תרנ"ט  •  אחת שאלתי  •  וקבל היהודים  •  ראשית גוים עמלק
מאמרי הרבי
אשרי תבחר  •  ביום עשתי עשר  •  גדול יהיה  •  ושבתי בשלום  •  כי ישאלך בנך  •  לא תהיה משכלה  •  ואתה תצווה את בני ישראל  •  על כן קראו הימים האלה ימי הפורים  •  בורא ניב שפתיים תשמ"ח  •  החודש הזה תשמ"ז  •  אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט  •  ויהי חיי שרה תנש”א  •  מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו
המשכים
המשך מים רבים תרל"ו  •  המשך והחרים  •  המשך וככה תרל"ז  •  המשך שמח תשמח תרנ"ז  •  המשך רנ"ט  •  המשך תרס"ו  •  המשך תער"ב המשך תשרי תשכ"ג
מושגים
ניגון הכנה למאמר  •  דיבור המתחיל  •  יאיר נתיב  •  ביכלאך  •  בלתי מוגה  •  מוגה  •  המשך

יאיר נתיב הוא כינוי לראשי פרקים של כתבי רבותינו נשיאינו, על פי רוב מאמרי חסידות, שנכתבו על ידי רבותינו נשיאינו כנקודות עיקריות וראשי פרקים, או מאמרי חסידות קודמים של רבותינו נשיאינו שעליהם מבוסס הביאור במאמר הנוכחי[1]. לעיתים נקראו רשימות אלו גם בשם יגלה אור[2].

ראשי פרקים אלו נשמרו על פי רוב אצל רבותינו נשיאינו, ורק מעטים מתוכם נחשפו והתפרסמו לאורך השנים.

הרחבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

משמעות השם 'יאיר נתיב' הוא שמאמר החסידות צועד בביאור ב'נתיב' מסויים, והנקודות שב'יאיר נתיב' הם הנקודות שלאורן 'צועדים' בנתיב הביאור במאמר.

מאמרי חסידות רבים, נכתבו בראשי פרקים על ידי רבותינו נשיאינו עצמם לפני אמירתם, וזה סוג אחד של 'יאיר נתיב', שנכתב כהקדמה לאמירת המאמר.

לעומת זאת ישנו סוג נוסף של 'יאיר נתיב' שנכתב לאחר אמירת המאמר, כהדגשה וסיכום של עיקר מהלך הביאור במאמר[3].

אף שרובם ככולם של ראשי הפרקים שנכתבו על ידי רבותינו נשיאינו נשמרו בידם ולא הגיעו לקהל החסידים, ישנם כמה וכמה פתקים כאלו שהתפרסמו במרוצת השנים.

בין המאמרים המפורסמים שאדמו"ר הריי"צ נתן לפרסום, הוא ה'יאיר נתיב' של מאמר איתא במדרש תילים[4].

לצד ה'יאיר נתיב' על מאמרי חסידות, ישנם גם כאלו שנכתבו על כתבי יד אחרים של רבותינו נשיאינו, דוגמת קובצי מכתבים וכדומה[5].

הערות שוליים