לדלג לתוכן

ילד מיוחד

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: יש להמיר את הציטוטים לתוכן אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ילד מיוחד, הינו מושג שהרבי העניק לילדים עם צריכים מיוחדים בתחומים השכל, הנפש או הגוף.

יחד עם השם, הרבי הנחה דרך מחודשת ומהפכנית, בטיפול בילדים במצבים אלו, שלא לשים אותם תחת שם מכליל ומגביל ולראות בכל אחד את הפונטציאל הטמון בו.

השם והשיטה השפיע על טיפול בילדים ואנשים אלו בכל העם היהודי, ובעולם כולו.

עיקרי השיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

במכתב תשובה[1] לד"ר ברוברט וילקס מבית רפואה בקוני איילנד בשנת תשל"ט הנחה הרבי שש נקודות יסודיות בטיפול בתופעה:

  1. על העובד הסוציאלי או המורה, וכל מי העוסק עם ילדים הלוקים בפיגור, לגשת לעבודה מתוך הנחה כי הפיגור אינו מצב קבוע, אלא נכות ארעית בלבד, ושיש סיכוי לשיפורים משמעותיים ככל שהזמן עובר. חשוב לא להתייחס רק להצהרות ותחזיות של מומחים, אלא להאמין בהתקדמות אפשרית ולנקוט בגישה אופטימית. גישה זו חיונית להצלחה במתן טיפול, ובמיוחד לנוכח התקדמות המדע והידע האנושי, שיכולים להוביל לשיפורים משמעותיים גם בתחום זה.
  2. גישה זו חשובה לא רק לעובדים הסוציאליים ולמורים, אלא גם עבור הילדים עצמם. יש לעודד את הילדים להאמין שהקושי שלהם הוא זמני, ושבמאמץ משותף עם המחנכים ניתן יהיה לשפר את מצבם. עליהם להרגיש בטוחים שהם אינם "מקרים חסרי תקווה" אלא יכולים להתקדם ולהשתפר בעזרת תמיכה והכוונה.
  3. עם זאת, יש להימנע מלהגזים בציפיות או בהבטחות מופרזות. יש לתת לילדים עידוד מציאותי, שכן תקוות שווא עלולות להוביל לאכזבות ולהרס האמון. יש למצוא איזון בין עידוד ובין שמירה על ציפיות ריאליות, כך שניתן לשמור על מוטיבציה חיובית לאורך זמן.
  4. כחלק מהגישה האופטימית, יש לחשוב על דרכים לשלב את הילדים בתפקידים של מנהיגות מסוימת, כמו ראשי צוותים או מנהיגי קבוצות, מבלי לעורר קנאה אצל שאר הילדים. ניתן לעשות זאת באמצעות תהליך הבחירה המתחשב בוותק, הישגים או התנהגות למופת, תוך הקפדה על מניעת תחרותיות שלילית.
  5. לגבי יוזמות של "בתים קבוצתיים" לילדים הלוקים בפיגור, יש להבין כי יש בהם יתרונות וגם חסרונות. חשוב לאזן בין החיים בקבוצה לבין הצורך בהשתייכות למשפחה. כמו תלמידים וסטודנטים המבלים חלק מהזמן בסביבה קבוצתית (כגון בית ספר או פנימייה) וחלק מהזמן בביתם, גם ילדים הלוקים בפיגור צריכים את התמיכה האישית של משפחתם במקביל לזמן המשותף עם הקבוצה. יש לבצע הערכה אישית לכל ילד ולהתאים לו את הסביבה המתאימה ביותר.
  6. יש לקחת בחשבון את הצרכים היהודיים הספציפיים של הילדים, במיוחד כאשר מדובר בילדים יהודיים הלוקים בפיגור. פעמים רבות לא נותנים מספיק תשומת לב לצרכים אלו, והם צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהתהליך הטיפולי והחינוכי, במטרה לשמור על ערכים דתיים ולספק להם את התמיכה האישית והערכית הדרושה.

יישום השיטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד הרופאים המפרוסמים שהנהיגו שיטה על יסוד דברי הרבי הוא פרופסור ראובן פוירשטיין שאמר שאין לראות בפסיכולוגיה "מדע מדויק" שניתן למדוד באמצעותו תכונות נפשיות "כפי שמודדים אורך של שולחן", ולפיכך הוא גורס, לדוגמה, שלבחינות הפסיכומטריות ודומותיהן אין שום משמעות.

"האדם אינו 'יחידה בעלת נתונים קבועים בלתי-משתנים' שניתנים למדידה", אומר פוירשטיין, "אלא יחידה בת-שינוי לחיוב ולשלילה כאחת". התכונה המהותית הבלתי-משתנה היחידה באדם - ובפרט באדם היהודי - היא אותו גרעין חבוי המצוי בו, שהוא חלק אלוקה ממעל ממש.

"תכונות אלה של האדם - היותו בר-שינוי והיותו נושא גרעין של אלוקות - מטילות על האדם חופש בחירה גדול ורב-אחריות: הן מחייבות אותו לעמוד בפרץ פן ישתנה לרעה, ובה-במידה לקוות שישתנה לטובה".

עיקרה של תורה פסיכולוגית זו הרואה בשינוי חלק בלתי-נפרד מהחיים עצמם, נושא תקווה לכל אדם בכלל, אך יש בו בשורה של ממש לגבי אלה שסובלים מקשיי למידה והסתגלות. במשפט אחד, שיטת פוירשטיין שוללת לחלוטין את הגישה שיש בחיי הנפש "ליקויים סופניים".

בדברים המודפסים על עטיפת הכרך האחרון של ספרו האחרון, מציג פוירשטיין את תפיסתו כולה במשפט אחד: "אל תקבלוני כמו שאני - תשנו אותי". בספר זה הוא מביא את סיפוריהם של אנשים רבים ששיקומם התאפשר בזכות התאוריה שלו - אחד מהם הוא דמות שהרבי היה מעורב בכל שלבי ריפויה ושיקומה.

הרבי בהוראות לילדים מיוחדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעוד מקובל בעולם שילדים בעלי מוגבלות יכולים לפטור עצמם מחיי תורה ומצוות, הרבי מנחה, שאדרבה קיום תורה ומצוות יכול לעזור לילדים אלו מבחינה טיפולית בהזדהות עם הזהות שלהם. ולכן לא רק שלא צריך למנוע מהם לקיים תורה ומצוות, אדרבה, יש להשתדל לעזור להם לקיים מצוות כפי האפשר[2].

קרוב יותר אל ה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחזן ר' יוסף מלובני יש ילד מיוחד בשם זאבי, שנולד עם אוטיזם חמור.

בתקופה שהתגורר בלונדון, מסר אותו למוסד יהודי מקומי, וכאשר עבר לניו יורק, המלצתו של הרבי הייתה שעדיף יהיה לא לטלטלו למוסד אחר ובלתי מוכר מעבר לים. עם הזמן ניכר שבית ספר בלונדון לילדים בעלי צרכים מיוחדים, היה טוב יותר ממוסדות אחרים שראינו, ולכן החליט להשאירו שם, בהתאם להמלצת הרבי.

בחודש כסלו תש"נ עבר יחד עם אשתו, לחלוקת הדולרים לצדקה, וביקש ברכה מיוחדת עבור בנו, זאבי. בתגובה, אמר להם הרבי תשובה ששינתה את תפסת עולמם.

"האוטיסטים", הסביר הרבי, "אין פירוש הדבר שאין להם קשר לאף אחד; אין להם קשר עם אנשים, אבל עם הקב"ה יש להם קשר כמו לאחרים, ואפילו יותר מכך. מאחר שהם אינם עסוקים בבני אדם, הם פנויים יותר לעסוק בקשר עם ה'".

הדבר שינה את כל המחשבה על הילד ור' יוסף גילה שהילד מצליח לברך, וגם שמייקר מאוד את הטלית קטן, והוא סיפר על כך לרבי.

"האם יש לו קופת צדקה בחדרו?", שאל הרבי. כשהשיב בשלילה, הורה הרבי שנדאג לקבוע קופה בחדרו. הרבי ציין שהנהלת המוסד בוודאי לא תתנגד לכך, שכן צדקה היא משהו שכולם מעריכים. "יהיה זה לטובתו", הוסיף הרבי. "כאשר אנשים יבואו לבקר אותו, הוא יוכל להזכיר להם שעליהם לתרום לצדקה".

ר' יוסף עשה כעצת הרבי, וכעבור שנתיים הגיע לרבי וסיפר לו על ההשפעה החיובית שהייתה לעצתו על בננו. מאז שקיבל את קופת הצדקה ואת ברכת הרבי, החל זאבי להגיב בצורה טובה יותר. הוא החל להיות פעיל יותר, ולגלות יותר הבנה לנאמר לו.

בשמעו את הבשורה הזו, העניק לנו הרבי דולר נוסף, באומרו, "שלחו את הדולר הזה להנהלת המוסד שלו, ובקשו מהם שישימו את זה בקופת הצדקה שבחדרו".

כשהרב נחמיה ווגל נכנס ליחידות בהיותו בחור ישיבה ושאל כיצד ביכולתו לסייע לאחותו בעלת צרכים מיוחדים, התבטא הרבי שכשהוא יעמיק את עצמו בלימוד הוא יגיע לעומק של אחותו[3].

הקפדה על כשרות ותפילין[עריכה | עריכת קוד מקור]

למשפחה מקראון הייטס, הורה הרבי שיש להקפיד שהילד המיוחד שלהם יאכל רק אוכל כשר וכן שיניחו איתו תפילין בכל יום חול.

יד לילד המיוחד[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – יד לילד המיוחד

בשנת תשס"ד הקים ר' שלמה מיידנצ'יק בארץ הקודש ארגון בשם יד לילד המיוחד, ושם בראשו את נכדו הרב מנחם מענדל בליניצקי.

המנחה את 'יד לילד המיוחד' היא שבכוחות משותפים ובהעמדת אפשרויות מתאימות, יוכלו הילדים בעלי הצרכים המיוחדים לממש כל אחד את הפוטנציאל האישי שלו ולהשתלב באופן בריא בחברה.

כיום העמותה מפעילה פלטפורמות רבות עבור ילדים אלו, הן בזירה הלימודית-קוגניטיבית, הן בזירה השיקומית-טיפולית והן בחשיבה לטווח הארוך ע"י מתן אופציות יישומיות לשילוב הנערים בתעסוקה.

הארגון מארגן אירועים ופעלויות לילדים מיוחדים, ולמשפחותיהם. לארגון יש קשר לקהלים שונים מגוונים ברחבי הארץ, והפעילות סביב הילדים המיוחדים מביאה אנשים שונים ורחוקים בדעות ובהתנהגות להתאחדות למען ילדים אלו.

יום יום נמצאים חברי ההנהלה, הצוות והמתנדבים בשטח בכדי להעניק לכל ילד מיוחד את כל הדרוש להצלחתו, ולמשפחתו את הגב שיבטיח את זה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. עצתו של הרבי: היחס לילדים מיוחדים.
  2. ראה המכתב באנגלית בעמודים 32–33.
  3. "בנוגע וואס דו שרייבסט וועגן דיין שוועסטר - דו ביסט דאך א תלמיד אין ישיבה, אז דו וועסט זיך מעמיק זיין אין לערנען, וועסטו דערגרייכין דעם עומק פון דיין שוועסעטר" [=בנוגע למה שאתה כותב אודות אחותך - אתה הרי תלמיד בישיבה, כאשר תעמיק עצמך בלימוד, תגיע לעומק של אחותך]. הרב אלי וולף, להבין ביהלומים, שבועון כפר חב"ד גליון 2118 עמ' 50. *לנצל את החירות במלואה, קובץ PDF ראיון וידאו משוכתב בגליון 'הסיפור שלי' של חברת המדיה החב"דית jem שביעי של פסח ה'תשפ"ה, גליון מס' 514.