ישראל חאנאוויטש

ר’ ישראל חאנאוויטש

השו”ב החסידי ר’ ישראל חאנאוויטש (תר"י – תרפ"ה) היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש ואדמו”ר הרש"ב וכיהן כשוחט החסידי בעיירה גלובאקע.

תולדות חיים

נעוריו

נולד כבכור לשוחט החסידי ר’ חיים בער חאנאוויטש ממשפחת שוחטים מומחים מכמה דורות, ולקיילא, בשנת תר"י בעיירה גלובאקע שברוסיה הלבנה.

למד אצל המלמד המפורסם בעיר גלובאקע ר’ יוסף טישעס שהאריך ימים עד כדי כך שלימד גם את נכדיו. ר’ ישראל היה למדן גדול וגם התחנך בדרכי החסידות.

נשואיו

נשא את רייכא בת החסיד ר’ משה ברוך אלאי, מחסידי אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר המהר"ש, ואשתו שטערנא בת ר’ קלמן וואלף.

משפחת אלאי הייתה משפחה חסידית בעיירה דוקשיץ מכמה דורות מזמן אדמו"ר הזקן, וגם החסיד ר’ זעליג דוקשיצער חסיד מפורסם של אדמו”ר הזקן היה מהמשפחה.

כשוחט

ר’ ישראל היה נחשב לשוחט מפורסם בזמנו - ומומחה גדול בתחומו.

בתחילה התגורר ר’ ישראל בפאלאצק והיה השוחט שם. עד שאירע מעשה באשה שהרופאים ציוו עליה שעליה להימנע מלהתעבר עוד, והחסידים שם היו בעיקר מחסיד קאפוסט ושאלו עצת האדמו"ר שלהם, וענה שמכיון שיש סכנה, צריך לשמוע לפקודת הרופא. אבל לא נחה דעתם של ההורים לשמוע לדבריו, והם פנו אל ר’ ישראל - השוחט בעיר ואיש מכובד לשמוע חוות דעתו, וכיון שר’ ישראל היה חסיד של כ”ק אדמו"ר המהר"ש הורו להם לשאול דעתו של הרבי מהר"ש, ותוכנו של מענה אדמו"ר מהר”ש היה: "כוח הלידה בא מכוח האין-סוף, ואין הדוקטורים בעלי בתים על זה". הם שמעו לרבי מהר"ש ונולד להם ילד בריא. כששמעו חסידי קאפוסט בעיירה מה שקרה, וסיפרו לאדמו”ר שלהם, הוא אסר את שחיטת ר’ ישראל והיה צריך להעתיק מגוריו למקום אחר.

אח"כ שימש כשוחט בעיר סלובודה, שם הוא שירת כשו"ב חסידי ומשפיע לקהילה.

מאוחר יותר הוא צירף לעזור לאביו בשחיטה בגלובאקע ואחר פטירתו של אביו מילא את מקומו.

השפעתו בעיירה גלובאקע

ביחד עם עבודת השחיטה שלו (ובפרט לאחר שמסר את משרתו בידי בנו רב“צ) הוא גם לימד למספר גדול של תלמידים מבוגרים הן את אומנות השחיטה והלכותיה והן בשאר חלקי התורה. אחד מתלמידי ר‘ ישראל היה החסיד המפורסם ר‘ יוחנן גורדון שקיבל ממנו קבלה בשחיטה ובדיקה. היה לו תמיד קשר חזק עם ר‘ ישראל ומשפחתו.

בני העיר כינוהו בחיבה “ר‘ ישראל‘קע דער שוחט” – והיה אהוב מאד על כל בני העיר. בכל עניין קטן וגדול היו פונים אליו לשמוע את חוות דעתו.

במשך כמה שנים, לא היה לחסידים בגלובאקע רב, והוא - כידען גדול בהלכה - היה מיישב את השאלות בשביל החסידים. ביתו היה פתוח לרווחה, ובתוכו לא פסקה חיוּת הקהילה – תמיד נמצאה בו התוועדות או סעודת מצוה. ר‘ ישראל הרבה להתוועד, לפעול ולעורר במרץ – עד יומו האחרון ממש. עוד נודע ר‘ ישראל כמי שהיה זהיר ב‘מעמד‘ והיה מקפיד לשייר חלק מהכנסתו לכך - אף על פי שבכלל לא היה גביר.

ביום רגיל, היה משכים בבוקר בעוד שהיה חשוך בחוץ והמקוה סגור, וכדי להיכנס לטבול שם הוכרח לקפוץ על הגדר ולמשש מסביב עד שימצא את בור הטבילה. את השעות המוקדמות האלה לפני שחרית היה מקדיש ללימוד התורה. אחר כך היה מגיע לבית הכנסת בשעה מוקדמת ועומד אצל התנור כדי להתחמם. קרוב לליבו היה השיעור בגמרא, והרבה פעמים היה מאזין למה שלמדו, כשכל פעם היה מקשה או מתקן או מעיר לנוכחים מזכרונו בדף שלמדו אז.

כשהרחיבו את הלויבאוויטשער שול, היה ר‘ ישראל מאוד מעורב בתוכניות הבנייה, ואכן הפכו אותו משטיבל קטן לבית הכנסת מפואר שהיה הגדול ביותר מבין ארבעה בתי הכנסת של החסידים.

ר’ ישראל נפטר בי”ט חשון תרפ"ה כחודשיים לאחר חתונת בתו קיילא עם המזכיר התמים הרב משה לייב ראדשטיין. ואשתו רייכא נפטרה בי’ ניסן תרצ"א.

משפחתו

• גיסו החסיד ר’ חיים בער פוטערפאס (שניהם נשאו אחיות) סבו של המשפיע ר’ מענדל פוטערפאס.
• בנו התמים ר’ ירוחם מאיר חאנאוויטש שהיה שו”ב תחילה בבהיידוצישאק ואח”כ בניישטאט-שירווינט.
• בתו מרת חיה, אשת החסיד ר’ אבא קאפאלאוויטש. גרו בחרקוב. ר' אבא תמך בישיבת תומכי תמימים בחקרוב.
• בתו מרת עלקא, אשת התמים ר’ אלי’ אלפרוביץ מקורניץ. גרו בקורניץ ואח”כ בחרקוב.
• בנו התמים ר’ בנציון חאנאוויטש שו”ב בעיר גלובאקע אחר אביו, וממייסדי ישיבת תומכי תמימים סניף גלובאקע.
• בתו הרבנית רחל, אשת הרב התמים ר’ אהרן תומארקין שכיהן כרב ואב"ד הקהילה החב"דית בחרקוב, לאחר שכבר כיהן כרב בכמה מקומות ברוסיה.
• בתו מרת קיילא, אשת המזכיר התמים הרב משה לייב ראדשטיין שהיה חבר המזכירות של הרבי הריי"צ ושל הרבי.

לקריאה נוספת

• יהודה בן הרב בן ציון חאנאוויטש, הדים מגלובאקע תשורה משמחת נישואין חנוביץ-קליין י"ד אלול תשפ"ה