לדלג לתוכן

ליקוי ירח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

ליקוי ירח או "ליקוי לבנה", הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לחרוט הצל של כדור הארץ. היות שאור הירח הוא החזר של אור השמש, כאשר כדור הארץ חוסם את קרני השמש, אור הירח הולך ונעלם.

הסבר אסטרונומי לתופעה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ליקוי ירח, בניגוד לליקוי חמה, יראה ברובו של כדור הארץ. בזמן ליקוי מלא הירח יהיה בצבע אדמדם עמום למרות שהוא לא מקבל אור ישיר מהשמש, כיוון שהוא מקבל אור בגוון אדום שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ באופן שמאפשר לו לעקוף את הצל שמטיל כדור הארץ. ליקוי ירח הוא ארוך יחסית לליקוי חמה (כ-100 דקות), כיוון שבסוג כזה של ליקוי נכנס גוף קטן (הירח) לצילו של גוף גדול (כדור הארץ) בניגוד לליקוי חמה ולכן הדבר גורר לליקוי במשך כשעה ו-40 דקות. ליקוי הירח יכול להיות ליקוי ירח מלא - שבו כל הירח מוצלל, ליקוי ירח חלקי - שבו חלק מהירח מוצלל לגמרי וחלקו מוצלל באופן חלקי, או ליקוי ירח חצי צל - שבו חלקו מוצלל וחלקו מואר. ליקוי ירח יכול להגרם רק בזמן של ירח מלא, כלומר באמצע החודש העברי, משום שמיקומו של הירח אז ביחס לכדור הארץ הוא בצד הנגדי לכיוון השמש. עם זאת, לא בכל אמצע חודש נוצר ליקוי ירח אלא רק כפעמיים-שלוש בשנה (בממוצע 2.4).

ליקוי ירח במאמרי חז"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתלמוד בבלי נאמר[1] "בזמן שהחמה לוקה סימן רע לעובדי כוכבים לבנה לוקה סימן רע לשונאיהם של ישראל [עם ישראל] מפני שישראל מונין ללבנה ועובדי כוכבים לחמה" ובהמשך שם - אבל "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום אין מתיראין מכל אלו שנאמר [2] כֹּה אָמַר ה', אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ, כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה עובדי כוכבים יחתו ואין ישראל יחתו.. בשביל ארבעה דברים חמה לוקהעל אב בי"ד שמת ולא נספד כהלכה.. ובשביל ארבעה דברים מאורות (ירח וכוכבים - רש"י) לוקין על כותבי פלסתר.."

ידועה הקושיא - כיצד אפשר לומר מאורעות אלו הניתנים לחישוב ואפשר לדעת מתי יקרו תלויים במעשי האדם ובאים על ידו?

ובלשון המהר"ל: "וסבות אלו שנתגלו בליקוי המאורות לפי דעתם יכחיש החוש הנגלה, כי ידוע שלקות המאורות תלוי במהלך המאורות, בחבורם ובנגודם, בהתרחקם ובהתקרבם, באורך וברוחב, וא"כ איך אפשר לומר שיהיה לקות המאורות תלוי בדברים כאלו, שהאדם יודע זמן הלקות שהם על פי החשבון ואיך יתלו הלקות בחטא המעשים."

בלקו"ש [3] מבאר הרבי שאין הכוונה שליקוי חמה ולבנה בא בגלל חטאי האדם. אלא שזמני הליקוי קבועים מבריאת העולם כזמן מסוגל לפורענות ולהענשה על חטאים אלו ואינם קשורים למעשה האדם, וכיוון שכך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום אין להם לפחד מליקוי המאורות.

ליקוי ירח בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כ"ק אדמו"ר הרש"ב כותב בספר המאמרים תרנ"ד (עמ' קלד):

וביאור הענין הוא דהנה ידוע דסיהרא לית לה מגרמא כלום דבעצם היא חשוך, ואין רצונו לומר שהיא חשוך לגמרי שהיא ספירי בעצם אלא שאינו בבחי' אור להאיר, וכמו לפעמים כשיש צל ואינו מאיר בה אור השמש שנקרא ליקוי לבנה, שהיא אדומה זהו מראיתה כמ"ש בס' נו"ו סי' ר"ך ואינה בבחי' אור להאיר לעולם, וכל אורה הוא מה שמקבלת מאור השמש, ובדוגמא כזו הוא למעלה בבחי' ז"א ומל' דסיהרא הוא בחי' מל' שהמל' אין לה אור מעצמה להאיר למטה כ"א מה שמקבלת משמש הוי' בחי' ז"א.

בשיחות ואגרות כ"ק אד"ש מה"מ ישנם מספר התייחסויות, כשהראשונה שבהן היא באגרת מתאריך ה' טבת תשי"ז, בה משיב הרבי על שתי שאלות:

א) אם מברכים על ליקוי חמה או ליקוי לבנה.

ידוע הכלל אשר אין לחדש ברכה שלא הוזכרה בש"ס (ב"י או"ח סמ"ו). ויש לומר הטעם דאין מברכין ע"ז מפני שהוא סימן לפורעניות הבאה (סוכה כט, א). ואדרבה צריכה תפלה לבטלה וצעקה ולא ברכה.

ב. אם ידעו חז"ל אודות ענין ליקוים הנ"ל ואם זהו ענין טבעי*.

ליקוי המאורות מובא בכמה מקומות בדברי חז"ל ופליאה גם הספק בזה, כי ידוע אשר אפילו חכמי מצרים ולפני זה בבבל כבר ערכו לוחות הליקוים האמורים וידוע בספרי דברי הימים ומובא להבדיל גם בכתבי הקדש, אשר בני ישראל עמדו בקישור עם חכמי מצרים וחכמי בבל.

מעריכת לוחות האמורים מובן שתופעה האמורה היא ענין טבעי, אבל ביחד עם זה יש בזה גם סימן, ובדוגמת ענין הקשת, שגם הוא ענין טבעי עתה, וביחד עם זה משמש אות, וככתוב בארוכה, ואין בזה סתירה, שהרי במה דברים אמורים אשר ליקוי חמה וליקוי לבנה יש להם הפירושים כמרז"ל (סוכה כט, א) - כשנראים הליקוים בארץ (ונראים לזה היודע ע"ד הליקוים), משא"כ באם יתכסו השמים בעננים וכיו"ב, הרי אין זה ענין של סימן והראה להאדם אשר על האדמה, ועד"ז הוא גם בענין הקשת, וכמבואר במפרשי התורה...

כך גם נדפסה שיחה שלימה (לקו"ש חט"ו, שיחה לפ' בראשית) על הפסוק "יהי מארת ברקיע השמים", ועל דברי חז"ל "כשהמאורות לוקין סימן רע הוא לעולם שנאמר מאותות השמים על תחתו וגו' בעשותכם רצון הקב"ה אין אתם צריכין לידאג מן הפורענות".

בשיחת כ"ד אלול תנש"א, דיבר הרבי על חינוך ילדי ישראל, ועל כך שהשמים נעשים חדורים בתורה כיון שבצבא השמים ניכר הביטול להקב"ה, כדאיתא בגמרא שהילוך צבא השמים ממזרח למערב - שלכאורה הוא ענין טבעי שלא רואים בו ענין של נס או מופת - הוא ענין השתחוואה לשכינה ("וצבא השמים לך משתחוים") שמקומה במערב.

"...כפי שניתן לראות במקומות וזמנים מיוחדים את הילוך השמש והירח ביחד, ובפרט בעת ליקוי לבנה, שאז רואים את השמש, וכמו כן בעת ליקוי חמה, שאז רואים את הלבנה באמצע היום,

וכמו שראו כו"כ בני ישראל בקיץ זה, וגם אלה שהיו במדינות אחרות ולא ראו בעצמם, שמעו זאת מאחרים, והרי כל מאורע בעולם שיהודי רואה או שומע (ובפרט מאורע גדול וחשוב הקשור עם הילוך השמש והירח) הוא בהשגחה פרטית, כתורת הבעש"ט (שנתפרסמה לכל בנ"י, כולל גם ילדים קטנים) שעשאה לענין עיקרי באמונה.

לאחר השיחה דלעיל, הנה בחודש טבת תשנ"ב כתב הרב הירשל קרינסקי לרבי אודות הליקוי שמש שהיה אז ובין השאר כתב:

לאור שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א לנשי חב"ד בחודש אלול ה'תנש"א בנוגע הלימוד בעבודה שלומדים מליקוי, האם כדאי לפרסם זמני הליקויים".

מענה הרבי:

הרי הפרסום ובפרט לאחר זמן, יעורר חשש - שאין לו כל יסוד כלל!

ומבלבל לעבודת ה' בשוט"ל (בשמחה וטוב לבב)!

אזכיר עה"צ

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'
  2. ירמיהו פרק י' פסוק ב':
  3. חט"ו בראשית ב'