![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
לשון הקודש
לשון הקודש הינה השפה של הקדוש ברוך הוא, ובאמצעותה ברא את העולם והמשיך לנבראים את החיות האלוקית.
מאז בריאת העולם, דיברה האנושות כולה בלשון הקודש, עד מאורעות מגדל בבל שבעקבותיהם בלל ה' את שפת כל הארץ.
מהות השפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השפה מורכבת מאותיות התורה שהן מן השמים, והן הנקראים לשון הקודש משום שנמשכים מבחינת קודש העליון. לעומת זה, ישנן שפות המכונות 'שפות הסכמיות' המורכבות מאותיות לעז שבני אדם יצרוה, והיא לשון חולין - לשון לעז.
השימוש בלשון הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבותינו נשיאינו מחו נגד השימוש בלשון הקודש לעניני חול, והתירו להשתמש בלשון זו רק לצרכי קודש[1]. בנוסף לכך התריע אדמו"ר הרש"ב כי לימוד העברית לילדים גורם לקרירות ביחס ללימודי הקודש שלהם ופוגע ביראת הכבוד כלפי הספרים הכתובים בלשון הקודש, שנעשית שפה ככל השפות[2]. אדמו"ר הריי"צ כותב גם בשם אדמו"ר הרש"ב, שבאחד ממכתביו הקדושים אודות הדיבור בלשון הקודש, המוכיח על פי יסודות מהתורה בנגלה ובנסתר, כי הדיבור בשפת הקודש בענייני חול אסור הוא, ובהמשך דבריו יגיד, התבוננו כי בלשון שאמר הקב"ה אנכי ה' אלוקיך, ידברו בו בני אדם כל דבר הנמאס והנאסר.[3]
הרבי הריי"צ כתב שמכיון שהכניסו מילים זרות לשפה העברית החדשה, נמצא כי אינה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול[4]. במקום אחר התבטא על השפה: "אינני קוראו לשון הקודש כי חולי חולין נעשה, על ידי הדיבור בו גם בעניני מיאוס שיקוץ ותיעוב"[5]. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"[6].
בשיחת קודש בי"ט כסלו תשל"ד[7] דיבר הרבי על כך שאנשי הצבא (היה זה בתקופת מלחמת יום הכיפורים) דורשים שייתנו להם רוחניות, אלא שקוראים לזה בשם "מורל". הרבי אמר: ""אינני יודע כיצד פרצה "מגיפה" זו. בדרך כלל מדקדקים שָם [=בארץ ישראל] להשתמש בשמות שהם דווקא לשון קודש. אבל לאחרונה פרצה "מגיפה", שבנוגע לכמה "מונחים" - כפי שנקראים שָם - יש לבחור דווקא שֵם מלשונות הגויים, ולכן קוראים זאת בשם "מורל"[8]. מהו הצורך בשם שהוא מלשון הגויים?! - אפשר לומר "מצב רוח", "תוקף רוח", "אמונה בה'", "ביטחון"; אבל נתנו לזה שֵם, "מורל". וכיוון ש"עמא דבר" אומרים "מורל", לכן גם אני אומר "מורל"".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
| שפות | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב, ע' תפב וע' תתטז. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב, ע' שמ. חלק י, ע' תכה.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב שם.
- ↑ אגרות קודש כרך י"ד
- ↑ לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט, סוף עמוד א.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג, ע' תקס.
- ↑ בקשר לביטוי המילה מקרר בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).
- ↑ https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4947073/jewish/-.htm. (שיחת י"ט כסלו תשל"ד, סעיף יד, עמ' 18)
- ↑ מורל אינה מילה בלשון הקודש. במקור היא מצרפתית: moral – חיוביוּת; המקור הראשון הוא מלטינית: mōrālis – מוסרי.