לדלג לתוכן

מרכז הרב (ישיבה)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית

מֶרְכַּז הַרַב יְּשִׁיבָה – הַיְּשִׁיבָה הַמֶּרְכָּזִית הָעוֹלָמִית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה. לישיבה תפקיד מרכזי בתולדות הציונות הדתית, ובימי הרב צבי יהודה קוק הייתה מוסד החינוך המרכזי של ציבור זה. רבים ממקימי הישיבות הציוניות בדור הבא למדו בה, והיא נחשבת ל"אם הישיבות הציוניות", מיקומה ברחוב הרב צבי יהודה 12 בירושלים בשכונת קרית משה גבולית לשכונת גבעת שאול.

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב בירושלים ידיד הרבי וידיד חסידות חב"ד

קשרי הישיבה עם חסידות חב"ד ורבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב עמרם בלוי מסר בבחרותו שיעורים בתורת החסידות, וכן העביר שיעורים בישיבת "מרכז הרב" בירושלים במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב צבי יהודה קוק, אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית, שיתחילו ללמוד מפרק ל"ב בתניא העוסק בעניין אהבת ישראל, באומרו כי זהו "הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו הרב אברהם יצחק קוק[1].

רבני ישיבת מרכז הרב עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם בנו של הרב הנזיר מרבני מרכז הרב[עריכה | עריכת קוד מקור]

במהלך יחידות של הרב שאר ישוב כהן -שאביו, הרב הנזיר ר' דוד כהן הי' תלמידו המובהק של הרב קוק ומרבני ישיבת מרכז הרב - כשעוד כיהן כסגן ראש-העיר של ירושלים שאלו הרבי על כתבי הרב קוק מדוע כתבם בלשון ספרותית ולא במונחים הקבליים המקובלים שעליהם ייסד את דבריו בספר 'אורות הקודש' והשיב הרב כהן את ששמע מאביו בשם הרב קוק שאצלו "הכל הולך אחרי הנוף" - שכתב זאת לקרב רחוקים שאינם בקיאים בלשון הפנימיות[2][3].

הרבי מזכיר את סידור "עולת ראי"ה" של הרב קוק באחד ממכתביו, בקשר לנוסחא בדברי חז"ל[4]. כמו כן, ישנה איגרת[5] בה הרבי מעיר הערות על תדפיס של "מערכת מוסר הקודש" מאת הרב קוק (תדפיס שנכלל אחר כך בספר "אורות הקודש" להרב קוק), שנשלח לו על ידי הרב דוד כהן (הרב הנזיר). באיגרת למחבר ספר בהלכות טריפות, מציין הרבי: "מביא פסק דין מהרב קוק בזה, וכבר קדמו בצמח צדק בשו"ת חלק יורה דעה..."[6]. מוזכר גם באחת מרשימותיו של הרבי[7].

עם ראש ישיבת מרכז הרב רבי אברהם שפירא עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביחידות של הרב מרדכי אליהו נשיא כולל דרכי הוראה עם עמיתו ראש ישיבת מרכז הרב הרב אברהם שפירא - הרבנים הראשיים לישראל - אצל הרבי, בשנת תשמ"ה, אמר הרב שפירא לרבי שישנם כמה מכתבים מהרב קוק[8] שבהם הוא מזהיר בדברים קשים אודות ההכרח והצורך בלימוד הקבלה, ושלולי זאת אי אפשר ללמוד תורה לאמיתתה, וכותב שעל ידי זה [=שלא לומדים קבלה] מעכבים את הגאולה כו'. הרבי הגיב על הדברים: "אם דבריו היו מתקבלים - לא היה מקום לפגישה שלנו בחוץ לארץ, כי היינו כבר כולנו בארץ הקודש, ביחד עם משיח צדקנו!"[9].

ביחידות לד"ר ישראל אלדד ניסה אלדד להעלות את דעת הציונות הדתית, בתגובה דפק הרבי על השולחן ואמר "הרב קוק טעה"[10].

ראש ישיבת מרכז הרב הנוכחי הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא היה פעמיים אצל הרבי יחד עם אביו והרב מרדכי אליהו, כשנכנסו ליחידות בשנת תשמ"ט, כשיצא אביו מהיחידות ביקש לדעת על מה דובר, אך אביו סירב ורק אמר: "הוא כל-כך מרושת במה שקורה בארץ ויודע בדיוק היכן חסרה מקוה, איפה צריכים בית כנסת ומה מצבם של העולים". בראיון לאתר חב"ד אינפו אמר: "היה בין הרבי לביני קשר שלא נחשף מעולם. אני משאיר אותו בד' אמות שלי ומעדיף שלא לפרסמו לעת עתה".

במהלך הביקור בירך אותו הרבי: "'יראה כהן בציון', תזכו לברך את בני-ישראל בארצנו הקדושה עד ביאת משיח צדקנו, ועל-אחת כמה וכמה לאחרי ביאת משיח צדקנו". לאחר שהרבי בירך אותו, הוסיף הרבי לבאר את שמו הפרטי: "השם 'יעקב' קשור עם ענין התורה (כידוע שאברהם יצחק ויעקב הם כנגד גמ"ח תפילה ותורה), ו'אלעזר' על-שם 'אלקי אבי בעזרי'".

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ שני חיי עמרם, עמ' 11.
  2. ^ מכתבו של הרב שאר ישוב כהן אל הרב שלום דובער וולפא - נדפס בשמן ששון מחבריך ח"א ע' 183
  3. ^ אמנם באיגרתו משנת תרס"ז הרב קוק כותב לרב פנחס הכהן לינטופ "עתה קרבו הימים, שהכל יכירו וידעו, שישועת ישראל וישועת העולם כולו תלוי' רק בהופעת חכמת אור הגנוז של פנימיות רזי תורה בשפה ברורה" - אגרות הראיה עמ' צב. וראו במועדי הראי"ה עמ' תמו שהרב קוק אמר על עצמו כי שיטתו היא להלביש את השגתו בשפה ספרותית. עיי"ש.
  4. ^ אג"ק ח"ג, איגרת תכח
  5. ^ אג"ק חלק כ, איגרת ז'תקטז
  6. ^ אג"ק חלק ה, עמ' רכג.
  7. ^ רשימות, חוברת קכג, עמ' 10
  8. ^ ראו: מועדי הראי"ה עמ' תלח. עמ' תלט. עמ' תמט-תנ. עמ' תנג.
  9. ^ התוועדויות תשמ"ה, חלק ה, עמ' 3092
  10. ^ היחידות היתה בשנת תשכ"א. אלדד כתב זאת ברשימה שפרסם לאחר מכן בעיתון 'ידיעות אחרונות'. ראו את תיאור היחידות גם במאמרו של בנו אריה: אתר מעריב, 13 ביולי 2019. "למה משיח לא בא?": הוויכוח הנוקב בין אבי לרבי מלובביץ