עריכת הדף "משתמש:משתמש:ז.ר./הפטרה לפרשת אחרי מות" (פסקה)

==תוכן ההפטרה==
במרכז ההפטרה עומדת ביקורת חריפה כלפי עם ישראל, אשר חטאו לאלוהים ולמדו ממעשיהם הרעים של עמי הסביבה. הנביא פותח בתוכחה: "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי", ביטוי המביע זעזוע מהתנהגותם של בני ישראל, שלמרות היותם עם סגולה, אינם מתנהגים בהתאם.

הנביא מזכיר את הוצאת בני ישראל ממצרים – מעשה יסוד בתולדות עם ישראל – ומשווה אותה ליציאת עמים אחרים מארצותיהם, כדי להדגיש שזכויות העבר אינן מקנות חסינות מחטא. עם זאת, לצד דברי התוכחה מופיע גם ההבטחה על הגאולה.

הקב"ה מתחייב שלא להשמיד לחלוטין את עם ישראל, אלא רק "לנפות" מתוכו את החוטאים. ההפטרה מסתיימת בנבואת נחמה עתידית על קץ הגלות ובניין ממלכת ישראל מחדש: "ובניתי כימי עולם", תוך הבטחה לשיבת ציון ולנטיעת עם ישראל על אדמתו לנצח – "ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם".

אחד מ[[ייעודי הגאולה]] המוזכרים בההפטרה היא [[ונגש חורש בקוצר]].