עריכת הדף "שיר של יום" (פסקה)

==מנהגים==
===המזמורים שלפניו===
לפני שיר של יום נוהגים לומר מזמור פ"ו בתהילים, פסוקים מהנביאים ישעיה{{הערה|בית יעקב לכו ונלכה באור ה – מזמור ב פסוק ה}} ומיכה{{הערה|כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם ה אלוקינו לעולם ועד – מזמור ד פסוק ה}} מזמור קכ"ד בתהילים.

מזמור פ"ו נזכר (והתבאר עניינו) כבר בטור{{הערה|סימן קלג}}, וכן התבאר בראשונים עניינם של 'בית יעקב' ו'שיר המעלות' – שהם בקשה שתתקבלנה תפילותינו{{הערה|סדר היום}}. על דרך הסוד התבאר עניינם בפרי עץ חיים{{הערה|שער קריאת התורה פ"ד}}, ובארוכה בשער הכולל{{הערה|פי"א סכ"ג}}.

בדברי ימי חב"ד נזכר מזמור זה (פ"ו) בתגובת אדמו"ר הזקן לחקירת הממשלה, שם מזכיר מזמור זה כדוגמא של שינויי מנהגים בין קהילה לקהילה{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"ב ע' לא}}.

בימים שאין אומרים [[תחנון]] נוהגים שלא לומר את מזמור פ"ו, אלא מתחילים מ'בית יעקב' (הפסוקים בישעיה ובמיכה).

יש ימים שלא אומרים בכלל בית יעקב ומזמור קכ"ד, אלא ישר מתחילים "היום יום (פלוני) שבו היו הלווים אומרים בבית המקדש" והם: חגים (וחול המועד), שבת, ראש חודש וכל יום שאומרים בו מוסף.

===הפסוקים שאחריו (הושיענו)===
אחרי שיר של יום אומרים "הושיענו", והם פסוקי הסיום של ספרים רביעי ושני שבתהילים{{הערה|סיום מזמורים ק"ו, ע"ב}}, וביניהם את הפסוק האחרון במזמור קל"ה.

ואולי{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן עם הערות, ראסקין.}} הטעם לאמירת פסוקים אלו הוא בדומה למה שכתב המטה משה{{הערה|סימן נ"ד.}} על 'ברוך ה' לעולם' (שאומרים לפני "ויברך דוד") – שמספר התיבות בהם רומז על פי הסוד לקריאת שמע ולתפילת העמידה{{הערה|וראה גם במשנת חסידים, מסכת ירידת השפע פ"ג מ"ט.}}.

בלוח היום יום{{הערה|כ"ה אדר א'}}מעיר הרבי ש"הושיענו אחר שיר של יום אומרים הן בחול הן בשבת יו"ט ראש השנה ויום הכיפורים". הערה זו באה לשלול את הטעות שהשתלשלה מהמודפס בסידור תורה אור, ש'מזמור שיר ליום השבת' מופיע שם מיד אחרי שחרית בלי 'הושיענו'{{הערה|וראה שער הכולל פי"א סכ"ו במקור מנהג הטעות לדלג הושיענו.}}

===קדיש יתום===
המנהג הוא לומר אחרי זה [[קדיש יתום]] (יהא שלמא). קדיש זה עניינו להעלות העשייה ביצירה{{הערה|פרי עץ חיים שער הקדישים סוף פ"א.}}.

בענין הצורך והחיוב באמירת קדיש זה (ושאר הקדישים של סיום תפלת שחרית ישנו מכתב ארוך של הרבי{{הערה|אגרות קודש ח"י ע"שב ואילך, ונדפס בתהלים אהל יוסף יצחק' בסופו.}}, שמסקנתו היא שיש להשתדל לומר את כולם{{הערה|ובסיפורי חסידים ישנם כמה עדויות לכך שהרבי השתדל אפילו באמירת קדיש דרבנן שאחרי התהילים - ואפילו כ'''שלא''' היה חיוב.}}. מאידך גיסא, הדיוק לומר קדיש זה דווקא '''אחרי''' שיר של יום הוא, כדי '''למעט''' בקדישים שלא לצורך{{הערה|שער הכולל פי"א סכ"ט, וראה גם מכתב קודש הנ"ל הע' 459. ובשיח אחרון של פסח תשי"ט (אות ט ).}}.

=== הוספות בשיר של יום ===
נהוג להוסיף בין א' דר"ח אלול עד למנחה ד[[הושענא רבה]] את הפרק [[לדוד ה' אורי וישעי]] (תהלים כ"ז) לאחר "הושיענו" לפני קדיש יתום.

ב[[ראש חודש|ראשי חודשים]] מוסיפים את הפרק [[ברכי נפשי]] (תהלים ק"ד).

ביום רביעי נהגו להוסיף את הפסוקים "לְכוּ נְרַנְּנָה לַיהוָה נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ כִּי אֵל גָּדוֹל יְהוָה וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים"<ref>[[תהלים צ"ה]] א -ג.</ref>.

את הפסוקים נהוג להוסיף מפני שביום רביעי כבר מתחילים לארגן את ענייני השבת , ומפני ש"לכו נרננה" קשור עם שבת ([[קבלת שבת]]) לכן מוסיפים את שלושת הפסוקים הללו.

ביום יום מובא ש"ההכנה לשבת - הוא מיום רביעי".
{{ציטוט|תוכן=משיחות אבי אדוני זקני מורי ורבי - אלול תרל"ה(...)די הכנה צו שבת איז מיום ד', און דער אנזאג איז דער קליינער "לכו נרננה", וואס איז ג' פסוקים.|מקור=תבנית:היום יום/כ"ג כסלו|תרגום=ההכנה לשבת הוא מיום רביעי, והאמירה היא "לכו נרננה" הקטנה, שהוא ג' פסוקים.}}