עריכת הדף "תהלים ע"ג" (פסקה)

==בחסידות==
*'''אך טוב לישראל''' - בדרך הרמז, הפסוק רומז לכ"א הימים של [[שלושת השבועות]] שבין י"ז תמוז לתשעה באב ("אך" בגימטריא כ"א יום), שבפנימיותם הם "טוב לישראל", ויתירה מזו, שהם "רק טוב", וזה מה שרש"י מפרש בתחילת המזמור, שלפי שהוא מדבר על הצרות הבאות על עבדי המקום, אני יודע כי הקב"ה טוב להם ולטובתם הוא מביא את הרעה הזאת{{הערה|ספר השיחות ה'תנש"א חלק ב' עמוד 566.}}.
*'''שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ''' - חז"ל לומדים מפסוק זה שכח הדיבור של [[לשון הרע]] חמור כל כך שהורג שלושה, אפילו זה שמדבר עליו שלא עשה כל רע, ומרובה מידה טובה, שכאשר מדברים בשבח של יהודי, מביא הדבר לתועלת עבור המדבר, עבור השומע, ועבור זה שמדברים עליו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 44.}}, ויש ללמוד מכך את גודל הזהירות הנדרשת בדיבור, שאפילו כשאין כל כוונה רעה בדיבור יכולים להגיע ממנו לענינים הכי שליליים ונוראים{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ב עמוד 66.}}.
*'''אבינה לאחריתם''' - על פי הפשט, תכלית הרשעים היא לאבדון, אך בפנימיות התורה מבואר שהתכלית היא אדרבה, להפוך את הרע והחושך עצמו לאור. ובעבודת האדם, כשיש לאדם קושי בעבודת השם כמו מחשבות זרות בשעת התפילה והוא מתאמץ להתעמק עוד יותר בתפילתו ולהתגבר על ידי שמעורר כוחות נעלים יותר בנפשו, אזי החושך עצמו מתעלה לקדושה שהרי הוא עצמו הגורם לכך שתפילתו תהיה נעלית יותר{{הערה|לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 210, הערה בשולי מכתב כללי ט"ו תמוז תשל"ד.}}.
*'''ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך''' - כאשר יהודי עובד עבודתו למעלה מטעם ודעת, זוכה הוא להיות 'עמך', ולבוא לאהבת השם באופן שרוצה רק את עצמותו יתברך בלבד{{הערה|ד"ה באתי לגני ה'תשל"ה. וראו בתניא סוף פרק מ"ו ובהערת הרבי בשיעורים בספר התניא על המקום. מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמוד רב. שיחת שבת פרשת שופטים ה'תשט"ז. רשימות חוברת מ'.}}.
*'''מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ''' - הרבי מביא בריבוי מקומות את דברי אדמו"ר הזקן: "וכך היה נשמע הלשון ממורינו ורבינו נ"ע בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון: 'איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דאיין גן עדן, איך וויל ניט דאיין עולם הבא כו', איך וויל מער ניט אז דיך אליין" ("אינני רוצה מאומה, אינני רוצה את הגן-עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך כו', רוצה אני אותך בעצמך"{{הערה|דרך מצותיך קלח, א.}}, והדברים התבארו במקומות רבים ועם הדגשות שונות{{הערה|ראו לדוגמא ד"ה ביום עשתי עשר יום ה'תשל"א ספר המאמרים מלוקט חלק ג' עמוד צט. ד"ה באתי לגני ה'תשל"ב, ספר המאמרים מלוקט חלק ו' עמוד צח. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 492, מכתב כללי לערב ראש השנה ה'תשל"ד. ד"ה גן נעול ה'תשמ"ד ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד רלז. שיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה, ד"ה בכל דור ודור ה'תשל"ד, מכתב ז' אדר ה'תשי"ב נדפס בלקוטי שיחות חלק י"ט עמוד 337. שיחת יום שמחת תורה ה'תשכ"ב. ד"ה ואתה תצוה ה'תשמ"א ספר המאמרים מלוקט חלק ו' עמוד קלה. ועוד.}}.
*'''קרבת אלוקים לי טוב''' - תחילת העבודה שיהודי יתבונן בכך שקרבת אלוקים 'לי טוב', כלומר שזוהי טובתו, אך במשך הזמן התכלית היא שיגיע להבנה ש'קרבת אלוקים טוב' מצד עצמה{{הערה|אגרות קודש חלק ו' עמוד רח. מכתב מכ"ב תמוז ה'תשי"ב. שיחת שבת פרשת במדבר ה'תשח"י. לקוטי שיחות חלק ל"ט עמוד 92 משיחת שבת פרשת בשלח ה'תשל"א. לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 205 מכתב כללי לחודש תמוז ה'תשל"ד. ד"ה שוש אשיש בה' ה'תשל"ד.}}.