תהלים ע"ג

תהלים ע"ג לִשְׁלֹמֹה, אֱ‍-לֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן וְצִדְקָתְךָ לְבֶן מֶלֶךְ
א: מִזְמוֹר לְאָסָף אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל אֱ-לֹהִים לְבָרֵי לֵבָב. ב: וַאֲנִי כִּמְעַט (נטוי) נָטָיוּ רַגְלָי כְּאַיִן (שפכה) שֻׁפְּכוּ אֲשֻׁרָי. ג: כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה. ד: כִּי אֵין חַרְצֻבּוֹת לְמוֹתָם וּבָרִיא אוּלָם. ה: בַּעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ. ו: לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ. ז: יָצָא מֵחֵלֶב עֵינֵמוֹ עָבְרוּ מַשְׂכִּיּוֹת לֵבָב. ח: יָמִיקוּ וִידַבְּרוּ בְרָע עֹשֶׁק מִמָּרוֹם יְדַבֵּרוּ. ט: שַׁתּוּ בַשָּׁמַיִם פִּיהֶם וּלְשׁוֹנָם תִּהֲלַךְ בָּאָרֶץ. י: לָכֵן (ישיב) יָשׁוּב עַמּוֹ הֲלֹם וּמֵי מָלֵא יִמָּצוּ לָמוֹ. יא: וְאָמְרוּ אֵיכָה יָדַע אֵ-ל וְיֵשׁ דֵּעָה בְעֶלְיוֹן. יב: הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל. יג: אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי. יד: וָאֱהִי נָגוּעַ כָּל הַיּוֹם וְתוֹכַחְתִּי לַבְּקָרִים. טו: אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה כְמוֹ הִנֵּה דוֹר בָּנֶיךָ בָגָדְתִּי. טז: וָאֲחַשְּׁבָה לָדַעַת זֹאת עָמָל (היא) הוּא בְעֵינָי. יז: עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵ-ל אָבִינָה לְאַחֲרִיתָם. יח: אַךְ בַּחֲלָקוֹת תָּשִׁית לָמוֹ הִפַּלְתָּם לְמַשּׁוּאוֹת. יט: אֵיךְ הָיוּ לְשַׁמָּה כְרָגַע סָפוּ תַמּוּ מִן בַּלָּהוֹת. כ: כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה. כא: כִּי יִתְחַמֵּץ לְבָבִי וְכִלְיוֹתַי אֶשְׁתּוֹנָן. כב: וַאֲנִי בַעַר וְלֹא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ. כג: וַאֲנִי תָמִיד עִמָּךְ אָחַזְתָּ בְּיַד יְמִינִי. כד: בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי וְאַחַר כָּבוֹד תִּקָּחֵנִי. כה: מִי לִי בַשָּׁמָיִם וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי בָאָרֶץ. כו: כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם. כז: כִּי הִנֵּה רְחֵקֶיךָ יֹאבֵדוּ הִצְמַתָּה כָּל זוֹנֶה מִמֶּךָּ. כח: וַאֲנִי קִרֲבַת אֱ-לֹהִים לִי טוֹב שַׁתִּי בַּא-דֹנָי (ה') אֱ-לֹהִים מַחְסִי לְסַפֵּר כָּל מַלְאֲכוֹתֶיךָ.

תהלים ע"ג הוא המזמור ה-73 בספר תהלים.

על פי תקנת הבעל שם טוב לומר פרק אישי בהתאם למספר שנות חיי האדם, נוהגים לומר מזמור זה החל מכניסה לשנת הע"ג ביום ההולדת ה-72, ועד ליום ההולדת ה-73.

מזמור זה פותח את 'ספר שלישי' שבתהלים, והוא אחד משנים עשר המזמורים המיוחסים לאסף בן ברכיהו.

תוכן המזמור ומחברו

בתהלים אהל יוסף יצחק מופיע בכותרת המזמור: "בו מבואר השאלה מפני מה צדיק ורע לו רשע וטוב לו. גם מקונן על אריכות הגלות הזה. עיין בפנים ותמצא מרגוע לנפשך".

בחסידות

• אך טוב לישראל - בדרך הרמז, הפסוק רומז לכ"א הימים של שלושת השבועות שבין י"ז תמוז לתשעה באב ("אך" בגימטריא כ"א יום), שבפנימיותם הם "טוב לישראל", ויתירה מזו, שהם "רק טוב", וזה מה שרש"י מפרש בתחילת המזמור, שלפי שהוא מדבר על הצרות הבאות על עבדי המקום, אני יודע כי הקב"ה טוב להם ולטובתם הוא מביא את הרעה הזאת.
• שתו בשמים פיהם ולשונם תיהלך בארץ - חז"ל לומדים מפסוק זה שכח הדיבור של לשון הרע חמור כל כך שהורג שלושה, אפילו זה שמדבר עליו שלא עשה כל רע, ומרובה מידה טובה, שכאשר מדברים בשבח של יהודי, מביא הדבר לתועלת עבור המדבר, עבור השומע, ועבור זה שמדברים עליו, ויש ללמוד מכך את גודל הזהירות הנדרשת בדיבור, שאפילו כשאין כל כוונה רעה בדיבור יכולים להגיע ממנו לענינים הכי שליליים ונוראים.
• אבינה לאחריתם - על פי הפשט, תכלית הרשעים היא לאבדון, אך בפנימיות התורה מבואר שהתכלית היא אדרבה, להפוך את הרע והחושך עצמו לאור. ובעבודת האדם, כשיש לאדם קושי בעבודת השם כמו מחשבות זרות בשעת התפילה והוא מתאמץ להתעמק עוד יותר בתפילתו ולהתגבר על ידי שמעורר כוחות נעלים יותר בנפשו, אזי החושך עצמו מתעלה לקדושה שהרי הוא עצמו הגורם לכך שתפילתו תהיה נעלית יותר.
• ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך - כאשר יהודי עובד עבודתו למעלה מטעם ודעת, זוכה הוא להיות 'עמך', ולבוא לאהבת השם באופן שרוצה רק את עצמותו יתברך בלבד.
• מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ - הרבי מביא בריבוי מקומות את דברי אדמו"ר הזקן: "וכך היה נשמע הלשון ממורינו ורבינו נ"ע בדביקותו, שהיה אומר בזה הלשון: 'איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דאיין גן עדן, איך וויל ניט דאיין עולם הבא כו', איך וויל מער ניט אז דיך אליין" ("אינני רוצה מאומה, אינני רוצה את הגן-עדן שלך, אינני רוצה את העולם הבא שלך כו', רוצה אני אותך בעצמך", והדברים התבארו במקומות רבים ועם הדגשות שונות.
• קרבת אלוקים לי טוב - תחילת העבודה שיהודי יתבונן בכך שקרבת אלוקים 'לי טוב', כלומר שזוהי טובתו, אך במשך הזמן התכלית היא שיגיע להבנה ש'קרבת אלוקים טוב' מצד עצמה.

בניגוני חב"ד

לקראת יום ההולדת של הרבי בשנת תשל"ד התאים ר' שלמה קונין (על חלק מהניגון של השנה הקודמת), את המילים כלה שארי.

ניגון נוסף, ואני קרבת אלקים לי טוב - הולחן על ידי המלחין המפורסם ר' בן ציון שנקר.

קישורים חיצוניים

• תצלום המזמור בתהלים אהל יוסף יצחק