עריכת הדף "חברת תחיית המתים"

'''חברת תחיית המתים''' הינו ארגון שהקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] שמטרתו הייתה להציל את ילדי ישראל מ[[גזירת הקנטוניסטים]].

== רקע ==
{{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}בתחילת קיץ [[תקפ"ז]] פרסם הממשל הרוסי את הגזירה החדשה של הצאר ניקולאי, שחייבה צעירים יהודיים להתגייס לצבא הצאר. כחלק מהגזירה, הותר לגייס ילדים מגיל שתים-עשרה, ותקופת שירותם נקבעה עד גיל ארבעים ושלוש.

בתחילה לא חויבו הילדים שהתגייסו להתנצר ואף הובטח להם כי הם יורשו לקיים את דתם, אולם לאחר מכן החל משנת [[תר"ג]], בעקבות הוראה מהצאר ניקולאי, הופעל לחץ כבד על הילדים להיטבל לנצרות ואלו שסירבו נענשו בעונשים קשים, ואילו הנכנעים זכו להקלות ולעידוד מצד השלטונות.{{הערה|מנדלוביץ', [https://beta.otzar.org/#/b/195970/p/177/t/16460.13572795864658027/fs/0/start/0/end/0/c/1647269779444 קנטוניסטים], עמ' 187.}}

על גזירה זו רמז כבר [[אדמו"ר הזקן]] שנים קודם לכן, באיגרתו לחסיד ר' [[משה מייזליש]], בה ניבא כי תבוא תקופה בה "יתחילו ליקח אנשי חיל מאחינו בני ישראל" (אגרות קודש לאדמו"ר הזקן, ח"א, עמ' קנא).

== יסוד הארגון ==
כאשר התברר כי לא ניתן לבטל את הגזירה בדרכים דיפלומטיות, הקים [[אדמו"ר הצמח צדק]] ועד מיוחד בשם '''חברת תחיית המתים''', שתפקידו היה להציל את ילדי ישראל מהגזירה.{{הערה|בשנת [[תקצ"ד]] התקיימה אסיפה חשאית של גדולי חסידי הצמח צדק, באותה אסיפה, הוכיח הצמח צדק כי על פי דין תורה כל אדם שיש ביכולתו להציל יהודי משמד - מחויב לעשות כן, אף אם הדבר כרוך בסכנה.}}

הממשלה הרוסית חששה מפעילותו של הצמח צדק, והציבה במקום מושבו ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] - מקום מושבו, פקיד ממשלתי בכיר, על מנת שיעקוב אחרי מעשיו של הצמח צדק וידווח לשלטונות

== חברי הארגון ==
בראש החברה עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).  בין פועלי הארגון הבולטים נמנה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], סוחר בעיר קאזאן, שפעל במשך שמונה שנים להצלת ילדים חטופים, והצליח לפדות מאות מהם. לבסוף נלכד במרמה על ידי סוחר יהודי שהלשין עליו, ונאסר. בעקבות מאסרו פעל הצמח צדק לשחרורו ולפדיונו.{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק, ח"א, עמ' שלט.}}

== חברי הארגון ==
{{להשלים}}בראש החברה עמד הרב [[איסר בער גילרסון]] (הרב ממאלינסק).

בין העוסקים הבולטים בפעיולת הארגון, היה הרב [[חיים יהושע מקאליסק]], שהיה סוחר בקאזאן, ובמשך שמונה שנים עסק בהצלת הילדים והצליח לפדות ילדים יהודיים, עד שהצליחו לעלות על עקבותיו באמצעות סוחר יהודי שהלשין עליו, והצליח להפליל אותו ולשים אותו במאסר{{הערה|בעקבות מאסרו, כתב [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא' מהחסידים בשם זאב וולף, בו ביקש ממנו לעשות את כל ההשתדלות שיש בידו להציל אותו מגזר דין מוות, ולפדות אותו בכל מחיר.}}{{הערה|אגרות קודש לאדמו"ר הצמח צדק, ח"א, עמ' שלט.}}.

== פעולות הארגון ==
* פדיון ילדים באמצעות תשלום כסף לצבא או למתווכים.
* שחרור הילדים החטופים על ידי נתינת שוחד לשומרים.
* רישום הילדים בפנקסי הצבא כמתים, כדי למנוע את גיוסם.
* שליחת שלוחים אל מקומות הכינוס של הילדים החטופים על מנת לעודד את הילדים שישארו נאמנים ל[[אמונה|אמונתם]].
* הטבעת החוטפים ב[[מקוה]], מדין 'מוסר'.

== ועידת הרבנים ==
{{ערך מורחב|ערך=[[ועידת הרבנים תר"ג]]}}בשנת תר"ב נודעו פעולותיו של אדמו"ר הצמח צדק לשלטונות, והוחלט להביאו לויכוח בפטרבורג, על מנת להפילו בלשונו,

בעקבות כך התקיימה [[ועידת הרבנים תר"ג|ועידת הרבנים]] בשנת [[תר"ג]], במהלכה נאסר הצמח צדק 22 פעמים, אך עמד בתוקף על עקרונותיו, והמשיך בפעולותיו הכלליות להצלת ילדי ישראל.

== הפסקת הפעילות ==
ב[[כ"ה מנחם אב]] [[תרט"ו]] בוטלה גזירת הקנטוניסטים בפקודת הצאר אלכסנדר השני{{הערה|בירחון [[שיחות לנוער]] התפרסם סיפורו של חייל יהודי שהתחבב על ידי הצאר, והועלה על ידו מדרגה לדרגה, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאוד במשמר המלכותי. וכאשר נודע לצאר על יהדותו של החייל - הפעיל עליו מסכת לחצים ושכנע אותו להמיר את דתו, כשהוא מבטיח לו כסף רב עושר וכבוד. בתחילה החייל הסכים, אך ברגע האחרון התחרט, וקפץ למים במסירות נפש. מעשה זה שהתרחש על ידי חייל יהודי שהיה בעל היכרות אישית עם הצאר, והובטחו לו כל מנעמי העולם, גרם לצאר להבין שאין ביכולתו להפריד את היהודים מאמונתם, ובעקבות המקרה התבטלה הגזירה.}}, ו'חברת תחיית המתים' הפסיקה את פעולתה.

== הערות שוליים ==