עריכת הדף "קרבן מוסף"


'''קוֹרְבַּן מוּסַף''' הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש ב[[שבת|שבתות]], ב[[ראש חודש|ראשי חודשים]] ובמועדי השנה. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף.

פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. ב[[פרשת אמור]]{{הערה|ויקרא כג.}} וב[[פרשת פינחס]]{{הערה|ספר במדבר, פרק כ"ח – פרק כ"ט.}}. בפרשת אמור מפורטים כל החגים עם המצוות המיוחדות להם, ומופיע גם ציווי על הקרבת קורבנות ללא פירוט, ובפרשת פינחס נמצא פירוט של הקורבנות שבכל חג.

קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”.

בימינו שאין קורבנות תיקנו [[תפילת מוסף]] על פי המובא ב[[זוהר הקדוש]] תפילה זו מכוונת כנגד [[מידת היסוד]], שכן מוסף מלשון [[יוסף הצדיק|יוסף]], שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים [[כתר (בחזרת הש"ץ של מוסף)|כתר]], המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת [[כתר|הכתר]].
==בתורת החסידות==
בעוד תפילת ערבית של שבת מכוון כנגד ה[[קידושין]] כביכול, בין [[כנסת ישראל]] - השכינה להקב"ה, הרי שתפילת שחרית היא בחינת [[נישואין]]. תפילת מוסף של שבת מכוונת כנגד היחוד - בחינת [[יוסף הצדיק]], כח ההולדה שכל תוספת ההארה תלויה ונמשכת רק על ידו. ענין זה נרמז בקרבן מוסף שבו מקריבים שני כבשים, דבר המרמז על היחוד הגמור{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1801390237 אור התורה אז ישיר ישראל חקת כא, יז]}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קרבנות]]