תפילת שחרית: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־13:19, 27 ביוני 2025

תפילת שחרית היא אחת מן שלוש התפילות הנאמרות בכל יום. תפילה שחרית נאמרת בבוקר, והיא התפילה המרכזית בכל יום. תפילה זו תיקן אברהם אבינו.

ענינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפילת שחרית היא אחת משלוש התפילות הנאמרות בכל יום. תפילת שחרית נאמרת בבוקר, והיא התפילה המרכזית ביום. תפילה זו נתקנה על ידי אברהם אבינו.

תפילת שחרית היא התפילה הראשונה מבין שלושת התפילות הנאמרות במשך היום, והיא גם המרכזית שבהם. חלקה המרכזי של התפילה הוא כמו של שאר התפילות, תפילת שמונה עשרה, תפילת העמידה. לפני תפילת העמידה נסמכת קריאת שמע של שחרית. ולפני ואחרי שני חלקים מרכזיים של התפילה ישנם הוספות שונות.

החלק הראשון של תפילת שחרית הוא ברכות השחר, עיטוף בטלית, והנחת תפילין. לאחר מכן נאמרת פרשת העקידה, ופרשיות הקרבנות, ופרק איזהו מקומן. חלק זה נקרא תיקון עולם העשייה, מכיון שבו עוסקים בפרשיות הקרבנות, שנעשים במעשה.

החלק השני של התפילה הוא פסוקי דזמרה. כהקדמה לחלק זה שמכוון כנגד עולם היצירה, מקדימים באמירת פסוקי הודו, ומזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ולאחר מכן באמירת ברוך שאמר פותחים בתיקון עולם היצירה שבו מתגלים בעיקר ששת המידות, חג"ת נהי"ם.

לאחר מכן נאמרת החלק השלישי של התפילה הוא קריאת שמע וברכותיה. תחילת נאמרים ברכות יוצר אור, וברכת אהבת עולם, לאחר מכן שלוש הפרשיות של קריאת שמע, ולאחר מכן ברכת אמת ויציב. חלק זה נקרא תיקון עולם הבריאה, שכן עוסקים בו בעבודת המלאכים.

החלק הרביעי של התפילה הוא תפילת עמידה, תפילת שמונה עשרה. חלק זה הוא חלקו העיקרי של התפילה ובמהלכו נאמרים תשע עשרה ברכות, בתפילת לחש והוא מכוון כנגד עולם האצילות, עולם האחדות.

לאחר תפילת עמידה ישנו תפילת תחנון וגם הוא בעולם האצילות. קריאת התורה בימים שני וחמישי ושבת.ויורדים לפי לפי סדר העולמות, אשרי ובא לציון, שיר של יום אין כאלוקינו, פיטום הקטורת, עלינו לשבח ושש זכירות אותם מנהגינו לומר אותם בכל יום לאחר התפילה וגם בשבת, יום טוב, ראש השנה ויום הכיפורים. אין מנהגינו לומר לאחר מכן י"ג עיקרי האמונה.

לפי מנהג חב"ד מניחים תפילין דרבינו תם בסוף התפילה ואומרים בהם ארבע פרשיות. וכן, אומרים לאחר התפילה את שיעור התהלים כפי שנחלק לימי החודש. וכן פרקי תהלים נוספים.

זמן התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחילת זמנה של תפילת שחרית הוא מהזריחה (זמן התפילה הוא זמן אמירת תפילת שמונה עשרה). זמן הזריחה נחשב לזמן הטוב ביותר להתפלל תפילת שחרית, על פי הפסוק יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ^[1]. תפילה בעת הזו נקראת תפילת ותיקין^[2].

ובדיעבד אפשר להתפלל מעלות השחר.

לגבי סוף זמן תפילת שחרית נחלקו תנאים במשנה: "תפלת השחר עד חצות; רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות."^[3] להלכה נפסק כדעת רבי יהודה שסוף זמן התפילה הוא בארבע שעות, אבל בדיעבד ניתן להתפלל שחרית עד חצות^[4].

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שחרית של שבת

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מתפלל תפילת שחרית (ו' תשרי תנש"א)
אליהו שוויכה, תפילת שחרית: סקירה על קטעי התפילה, מקורם ומשמעותם
החילוק בין שעת הכושר דתפילת שחרית ועת רצון דתפילת מנחה, קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 290

הערות שוליים

[1] תהלים ע"ב, ה'.

[2] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט', עמוד ב'

[3] משנה, מסכת ברכות, פרק ד', משנה א'

[4] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן פ"ט, סעיף א'

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 החלק הרביעי של התפילה הוא תפילת עמידה, תפילת [[שמונה עשרה]]. חלק זה הוא חלקו העיקרי של התפילה ובמהלכו נאמרים תשע עשרה ברכות, בתפילת לחש והוא מכוון כנגד [[עולם האצילות]], עולם האחדות.
-לאחר תפילת עמידה ישנו תפילת תחנון. קריאת ה[[תורה]] בימים [[שני]] ו[[חמישי]] ו[[שבת]]. אשרי ובא לציון, שיר של יום אין כאלוקינו, פיטום ה[[קטורת]], עלינו לשבח ושש זכירות אותם מנהגינו לומר אותם בכל יום לאחר התפילה וגם ב[[שבת]], יום טוב, [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. אין מנהגינו לומר לאחר מכן י"ג עיקרי האמונה.
+לאחר תפילת עמידה ישנו תפילת תחנון וגם הוא בעולם האצילות. קריאת ה[[תורה]] בימים [[שני]] ו[[חמישי]] ו[[שבת]].ויורדים לפי לפי סדר העולמות, אשרי ובא לציון, שיר של יום אין כאלוקינו, פיטום ה[[קטורת]], עלינו לשבח ושש זכירות אותם מנהגינו לומר אותם בכל יום לאחר התפילה וגם ב[[שבת]], יום טוב, [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]]. אין מנהגינו לומר לאחר מכן י"ג עיקרי האמונה.
 לפי מנהג חב"ד מניחים [[תפילין דרבינו תם]] בסוף התפילה ואומרים בהם ארבע פרשיות. וכן, אומרים לאחר התפילה את שיעור ה[[תהלים]] כפי שנחלק לימי החודש. וכן פרקי [[תהלים]] נוספים.
+==זמן התפילה==
+תחילת זמנה של תפילת שחרית הוא מ[[נץ החמה|הזריחה]] (זמן התפילה הוא זמן אמירת [[תפילת שמונה עשרה]]). זמן הזריחה נחשב לזמן הטוב ביותר להתפלל תפילת שחרית, על פי הפסוק '''יִירָאוּךָ עִם שָׁמֶשׁ'''{{הערה|[[תהלים ע"ב]], ה'.}}. תפילה בעת הזו נקראת [[תפילת ותיקין]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|ט|ב}}}}.
+ובדיעבד אפשר להתפלל מ[[עלות השחר]].
+לגבי סוף זמן תפילת שחרית נחלקו [[תנאים]] ב[[משנה]]: {{ציטוטון|תפלת השחר עד [[חצות]]; רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות.}}{{הערה|{{משנה|ברכות|ד|א}}}} להלכה נפסק כדעת רבי יהודה שסוף זמן התפילה הוא בארבע שעות, אבל ב[[דיעבד]] ניתן להתפלל שחרית עד חצות{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|פט|א}}}}.
 ==ראו גם==
 *[[שחרית של שבת]]
@@ שורה 26: / שורה 32: @@
 *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64283 הרבי מתפלל תפילת שחרית (ו' [[תשרי]] תנש"א)]{{וידאו}}
 *אליהו שוויכה, '''[https://col.org.il/news/143448 תפילת שחרית: סקירה על קטעי התפילה, מקורם ומשמעותם]''' {{COL}}{{וידאו}}
+*'''[https://drive.google.com/file/d/15z_EBcOHHdbjyhqDMCxyNmUS7NnpHOOi/view החילוק בין שעת הכושר דתפילת שחרית ועת רצון דתפילת מנחה]''', קובץ 'פלפולא דאורייתא' תומכי תמימים קרית גת י"א ניסן תשפ"ד (גליון ד') עמוד 290
 {{תפילה}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תפילה]]