![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
לשון נקיה: הבדלים בין גרסאות בדף
←מקורו: ניסוח |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | מכאן גזרו [[חז"ל]]: {{ציטוטון|שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה.}} פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ה[[הלכה]] וה[[מוסר]]. | ||
המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}} | המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע ב[[פרשת נח]] בה [[הקב"ה]] נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא [[טמאה]] ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"{{הערה|בראשית, ז, ח.}}{{הערה|את סוגיא זו ביאר הרבי בהרחבה ב[[לקוטי שיחות]] [https://drive.google.com/file/d/10y-dXun5CP_Mk4xIvloRdt-PBpcJhVS6/view חלק י' עמ 24], שיחה לפרשת נח.}}. | ||
ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ב[[תלמוד]] מובאים ציטוטים רבים מה[[מקרא]] וה[[נביאים]], בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ב[[יהדות]] לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים [[אור]] ו[[יום]] המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א). | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[זוהר]] מובא תהליך הנוצר משימוש בלשון לא נקיה, כשאדם מוציא מילת גנאי על אדם אחר, הקול של מילת הגנאי עולה למעלה ומלאכי חבלה מתחברים לקול, הקול מעיר את התהום הגדול, ומלאכי החבלה מזיקים לאדם{{הערה|זוהר קדושים פ"ה עמוד א', הובא גם ברקאנטי על פרשת קדושים.}}. | ב[[זוהר]] מובא תהליך הנוצר משימוש בלשון לא נקיה, כשאדם מוציא מילת גנאי על אדם אחר, הקול של מילת הגנאי עולה למעלה ומלאכי חבלה מתחברים לקול, הקול מעיר את התהום הגדול, ומלאכי החבלה מזיקים לאדם{{הערה|זוהר קדושים פ"ה עמוד א', הובא גם ברקאנטי על פרשת קדושים.}}. | ||
לגבי [[פרשת מצורע]] ישנם מספר התייחסויות מ[[הרבי]]: הרבי מצויין שבספרים שונים היא נקראת "פרשת טהרה"{{הערה|שם=לקוש א'|[[לקוטי שיחות]] ח"א עמ' 239}} | |||
וכן הורה הרבי לועד לכתיבת [[אות בספר התורה לילדי ישראל|ספר תורה לילדי ישראל]], לכתוב בתעודת לילדים שזכו באות בפרשה זו 'פרשת הטהרה'{{מקור}}. [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|אדמו"ר הריי"צ]] היה נמנע מלהזכיר את שם הפרשה, אלא לכל היותר כתב או אמר את היום בחודש וכדומה{{הערה|שם=לקוש א'}}. יחד עם זאת, ציין הרבי בשנים מאוחרות יותר כי בדורות האחרונים, מנהג ישראל{{הערה|טור ושו"ע או"ח סי' תכח [וכן נדפס ב[[לקוטי תורה (ספר)|לקוטי תורה]], [[לוח היום יום|היום יום]], [[לקוטי שיחות]] ועוד]}} לקוראה בשם זה{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 100}} והסביר הטעם: מכיוון שקרוב כבר הגילוי של '[[אתהפכא]] חשוכא לנהורא' (בארמית: הפיכת החושך לאור), לעשות מ'מצורע' – תורה, "תורת המצורע"{{הערה|לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 103}}. מאוחר יותר הוסיף, ששם זה רומז שכבר מרגישים קרוב לביאת [[מלך המשיח|משיח]] צדקנו, שנקרא בשם זה{{הערה|ישעיה נג,ד. סנהדרין צח,א-ב. לקוטי-שיחות חכ"ב עמ' 79, וביותר בספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 490 ואילך}}. | |||
==בלשונו של הרבי== | ==בלשונו של הרבי== | ||
*'''[[מצוייני צה"ל]]''' - ולא 'נכי צה"ל', דבר המצביע על מהותם האמיתית של אנשים שמסרו את הנפש עבור כלל ישראל{{הערה|שיחת כ"ג מנחם אב תשל"ו.}}. | *'''[[מצוייני צה"ל]]''' - ולא 'נכי צה"ל', דבר המצביע על מהותם האמיתית של אנשים שמסרו את הנפש עבור כלל ישראל{{הערה|שיחת כ"ג מנחם אב תשל"ו.}}. | ||
*'''[[בית רפואה]]''' - ולא 'בית חולים', על שם התכלית האמיתית של המוסד. | *'''[[בית רפואה]]''' - ולא 'בית חולים', על שם התכלית האמיתית של המוסד. | ||
*'''יהודי שאינו שומר תורה ומצוות (בשלימות) לעת עתה''' - במקום הביטוי 'חילוני', היות שכל יהודי הוא חלק מ'גוי קדוש' ואינו יכול לשנות את מהותו האמיתית שהוא קודש ולא חול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/12/3/index.htm ממכתב בדר"ח מ"ח תשל"ח, לקוטי שיחות חלק לח עמוד 168].}}. | *'''יהודי שאינו שומר תורה ומצוות (בשלימות) לעת עתה''' - במקום הביטוי 'חילוני'{{הערה|1=[https://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/2715108/jewish/Are-There-Secular-Soldiers-in-the-IDF.htm האם יש חיילים "חילונים" בצה"ל?] {{וידאו}}{{בית חבד}}}}, היות שכל יהודי הוא חלק מ'גוי קדוש' ואינו יכול לשנות את מהותו האמיתית שהוא קודש ולא חול{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/38/12/3/index.htm ממכתב בדר"ח מ"ח תשל"ח, לקוטי שיחות חלק לח עמוד 168].}}. | ||
*'''קירוב רחוקים''' - הרבי התנגד לביטוי זה, כיוון שאין יהודי רחוק. | *'''קירוב רחוקים''' - הרבי התנגד לביטוי זה, כיוון שאין יהודי רחוק. | ||
*'''להבדיל על יהודים''' - יש הבדלה רק בין ישראל לעמים, אך לא בין יהודי לחברו (לא משנה באיזה מצב הוא נמצא). | *'''להבדיל על יהודים''' - יש הבדלה רק בין ישראל לעמים, אך לא בין יהודי לחברו (לא משנה באיזה מצב הוא נמצא). | ||
| שורה 28: | שורה 31: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[מסיימים בטוב]] | * [[מסיימים בטוב]] | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* הרב משה-מרדכי לאופר, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63736 לעולם יספר אדם בלשון נקיה], עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט [[סיוון]] תשע"ג | * הרב משה-מרדכי לאופר, [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=63736 לעולם יספר אדם בלשון נקיה], עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט [[סיוון]] תשע"ג {{שטורעם|}} {{קישור שבור|}} | ||
*זלמן רודרמן, '''[https://www.toratchabad.com/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%99 מעשה רבי]''' | *זלמן רודרמן, '''[https://www.toratchabad.com/%D7%9E%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A8%D7%91%D7%99 מעשה רבי]''' | ||
*מדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]]: '''[http://chabad-il.org/hit/hit099.htm דיבור של נשיא הדור]''', גליון צ"ט {{*}} '''[http://chabad-il.org/hit/hit429.htm לשון נקיה ופה קדוש]''', גליון תכ"ט | *מדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]]: '''[http://chabad-il.org/hit/hit099.htm דיבור של נשיא הדור]''', גליון צ"ט {{*}} '''[http://chabad-il.org/hit/hit429.htm לשון נקיה ופה קדוש]''', גליון תכ"ט | ||
| שורה 45: | שורה 47: | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:דיבור]] | [[קטגוריה:דיבור]] | ||
[[en:Lashon Nekiah - Clean Language]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:38, 10 ביולי 2025
לשון נקייה הוא דיבור תוך שימוש במינוח חליפי למושג שהדובר לא רוצה להזכירו. מקור המושג "לשון נקייה" הוא בתלמוד הבבלי. במסכת פסחים (דף ג, עמוד א) מובאת ברייתא: "תניא דבי רבי ישמעאל: לעולם יספר אדם בלשון נקיה".
מקורו[עריכה | עריכת קוד מקור]
השימוש ב"לשון נקייה" הוא חיוב הלכתי, בחז"ל מובאות אזהרות רבות שלא ינבל אדם את פיו ומופיעים על כך גם עונשים חמורים, כגון: "אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה." וכן "מעמיקין לו גיהנום." ו"בעוון זה נערי שונאי ישראל מתים." (הביטוי "שונאי ישראל" עצמו הוא דוגמה ללשון נקייה הבאה בלשון סגי נהור, כמובא בהמשך).
מכאן גזרו חז"ל: "שלא יוציא אדם דבר מגונה מפיו ולעולם יספר אדם בלשון נקייה." פסיקה זו נקבעה במקומות רבים בספרי ההלכה והמוסר.
המקור לדיבור בלשון נקייה הוא על פי המופיע בפרשת נח בה הקב"ה נמנע מלהגיד על חיה מסוימת שהיא טמאה ובמקום זה השתמש בביטוי:"וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֵינֶנָּה טְהֹרָה"[1][2].
בתלמוד מובאים ציטוטים רבים מהמקרא והנביאים, בהם האריך הפסוק במילותיו כדי לכתוב ב"לשון נקייה". כה גדולה ההקפדה ביהדות לדבר ב"לשון נקייה", שאפילו הביטוי "אור ליום", המסמל בעצם את הערב שלפניו, נובע מהרצון שלא להשתמש במילה לילה, המעוררת קונוטציות שליליות, אלא דווקא במילים אור ויום המעוררות תחושה חיובית (מסכת פסחים ג ע"א).
במיוחד מקפידים חז"ל להשתמש בלשון נקייה בעניינים הקשורים בצניעות ובתחום שבין איש לאשתו. כך למש"ל מופיע הביטוי "ביתי" במקום "אשתי"[3]), "נפקנית" ו"יוצאת לחוץ" במקום 'זונה'[4] וגם "עבירה" סתם, בלי לפרט שמדובר בחטא זנות[5].
הרמב"ם בספרו מורה נבוכים (חלק ג', פרק ח') מציין כי לשון הקודש נקראת כך, מאחר שהיא מובנית על בסיס של לשון נקיה כי "המה דברים שהשתיקה יפה להם, ואם הביא ההכרח להזכרתם, יש למצוא עצה לכך, על ידי כינויים מלשונות אחרים". כדוגמה מרכזית לכך, הוא מביא את האיברים שיש להם רק כינויים בלשון הקודש. כפי שניתן למצוא בתלמוד: "אותו מקום"[6], "גבורתו"[7] ועוד.
בזוהר מובא תהליך הנוצר משימוש בלשון לא נקיה, כשאדם מוציא מילת גנאי על אדם אחר, הקול של מילת הגנאי עולה למעלה ומלאכי חבלה מתחברים לקול, הקול מעיר את התהום הגדול, ומלאכי החבלה מזיקים לאדם[8].
לגבי פרשת מצורע ישנם מספר התייחסויות מהרבי: הרבי מצויין שבספרים שונים היא נקראת "פרשת טהרה"[9] וכן הורה הרבי לועד לכתיבת ספר תורה לילדי ישראל, לכתוב בתעודת לילדים שזכו באות בפרשה זו 'פרשת הטהרה'[דרוש מקור]. אדמו"ר הריי"צ היה נמנע מלהזכיר את שם הפרשה, אלא לכל היותר כתב או אמר את היום בחודש וכדומה[9]. יחד עם זאת, ציין הרבי בשנים מאוחרות יותר כי בדורות האחרונים, מנהג ישראל[10] לקוראה בשם זה[11] והסביר הטעם: מכיוון שקרוב כבר הגילוי של 'אתהפכא חשוכא לנהורא' (בארמית: הפיכת החושך לאור), לעשות מ'מצורע' – תורה, "תורת המצורע"[12]. מאוחר יותר הוסיף, ששם זה רומז שכבר מרגישים קרוב לביאת משיח צדקנו, שנקרא בשם זה[13].
בלשונו של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מצוייני צה"ל - ולא 'נכי צה"ל', דבר המצביע על מהותם האמיתית של אנשים שמסרו את הנפש עבור כלל ישראל[14].
- בית רפואה - ולא 'בית חולים', על שם התכלית האמיתית של המוסד.
- יהודי שאינו שומר תורה ומצוות (בשלימות) לעת עתה - במקום הביטוי 'חילוני'[15], היות שכל יהודי הוא חלק מ'גוי קדוש' ואינו יכול לשנות את מהותו האמיתית שהוא קודש ולא חול[16].
- קירוב רחוקים - הרבי התנגד לביטוי זה, כיוון שאין יהודי רחוק.
- להבדיל על יהודים - יש הבדלה רק בין ישראל לעמים, אך לא בין יהודי לחברו (לא משנה באיזה מצב הוא נמצא).
- במקרה - שום דבר אינו במקרה, הכל בהשגחה פרטית.
- מקום אחר - אין יהודי שנמצא במקום אחר, כי הרי בכל מקום הקב"ה נמצא.
- לשון סגי נהור - במקום לתאר מצב מסויים באופן שלילי, מתאר זאת הרבי בלשון מהופכת דוגמת "אינו במגמת עליה", כדי לא לתת תוקף בדיבור למגמה הלא חיובית[17].
- היפך החיים - הרבי נמנע מלהתבטא על אדם שמת שהוא מת, אלא השתמש בביטוי "היפך החיים".
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב לוי יצחק שפרינגר, לשון רבו, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2043 עמוד 84 (תשפ"ד)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב משה-מרדכי לאופר, לעולם יספר אדם בלשון נקיה, עיתון המבשר, הובא באתר שטורעם, יום שישי, כ"ט סיוון תשע"ג
(הקישור אינו פעיל) (הקישור אינו פעיל) - זלמן רודרמן, מעשה רבי
- מדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות: דיבור של נשיא הדור, גליון צ"ט • לשון נקיה ופה קדוש, גליון תכ"ט
- ביד הלשון: לא נפטר 'בטרם עת' ואף חסיד הוא לא 'מיתולוגי'
- יהושע מונדשיין, זהירותו והקפדתו של הרבי בעניני הלכה ומנהג, אתר כרמים
| דיבור | ||
|---|---|---|
| מין המדבר • הבל • קול • אותיות הדיבור • שמירת הלשון • לשון נקיה • תענית דיבור • שתיקה • לשון הרע • רכילות • דברים בטלים • תורת הנאום • פה • שן • לשון • גרון • שפתיים • חיך | ||
הערות שוליים
- ↑ בראשית, ז, ח.
- ↑ את סוגיא זו ביאר הרבי בהרחבה בלקוטי שיחות חלק י' עמ 24, שיחה לפרשת נח.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת שבת דף קיח, ב
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת כלים כד, טז
- ↑ תלמוד בבלי, עבודה זרה ג, א
- ↑ תלמוד בבלי, נדרים כ א
- ↑ תלמוד בבלי, בבא מציעא, פד א
- ↑ זוהר קדושים פ"ה עמוד א', הובא גם ברקאנטי על פרשת קדושים.
- ↑ 9.0 9.1 לקוטי שיחות ח"א עמ' 239
- ↑ טור ושו"ע או"ח סי' תכח [וכן נדפס בלקוטי תורה, היום יום, לקוטי שיחות ועוד]
- ↑ לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 100
- ↑ לקוטי-שיחות ח"ז עמ' 103
- ↑ ישעיה נג,ד. סנהדרין צח,א-ב. לקוטי-שיחות חכ"ב עמ' 79, וביותר בספר-השיחות תנש"א ח"ב עמ' 490 ואילך
- ↑ שיחת כ"ג מנחם אב תשל"ו.
- ↑ האם יש חיילים "חילונים" בצה"ל?
- ↑ ממכתב בדר"ח מ"ח תשל"ח, לקוטי שיחות חלק לח עמוד 168.
- ↑ דוגמה נוספת במכתב מתאריך י"ט שבט תשל"ג: "מכאיב לחשוב על כך שהמספר של נשמות אובדות כאלה בקרב מיטב הנוער היהודי אינו בירידה".