ועד הנחות בלה"ק: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־18:03, 27 בנובמבר 2025

ועד הנחות בלשון הקודש (נקרא בקיצור ועד הנחות בלה"ק) הינו מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי, בכל משך שנות נשיאותו ואף קודם לכן, בתרגום לשפה מובנת לדוברי לשון הקודש, במיוחד ביובל השנים האחרונות, כאשר רוב רובם של חסידי חב"ד ליובאוויטש אינם דוברים את השפה האידית. מכון ההו"ל מוציא לאור את החומר תחילה בחוברות שבועיות, ואחר כך ספר מלא של שנה שלימה. כמו כן, מסודרים דברי התורה של הרבי בכמה סדרות מקבילות. מאז כרך כ"ד משתתפים חברי מערכת לה"ק גם בהוצאה לאור של המשך סדרת אגרות קודש.

תולדות הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנים ראשונות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי בלה"ק, נוסד לקראת יום הבהיר י"א ניסן ה'תשמ"א, על ידי הרב מנחם מענדל וולף שהיה מנהל קה"ת בארץ הקודש. כמנהל הועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב דוד פלדמן. בשנת ה'תשמ"ב הצטרף לועד הרב ישראל שמעון קלמנסון. על הפצת ההנחות בארץ הקודש הופקד הרב דובער חן.

הועד החל בעריכת הנחות משיחות הרבי בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה להגהה.

בשנת ה'תשמ"ז החלו בכל שבוע שני עיתונים, כפר חב"ד ואלגעמיינער זשורנאל, לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן 'ועד הנחות בלה"ק' הכניס שיחה בלה"ק, ו'ועד הנחות התמימים' באידיש. כעבור זמן מה, היה נראה כי הרבי לא מעוניין להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת ה'תשמ"ח נקבע הסכם (בסיוע בית הדין בשכונת קראון הייטס) בין ועד הנחות בלה"ק לבין ועד הנחות התמימים, לפיו בשבוע אחד תכנס להגהת הרבי ה'הנחה' בלה"ק ובשבוע שלאחריו - ההנחה באידיש. וכך במקום שבכל שבוע תרגם הועד עבור עיתון כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע שיתרגמו רק פעם בשבועיים.

החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי העולם (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת פאקס א שיחה), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "התוועדויות" בלשון-הקודש, הכוללים את כל השיחות והמאמרים שנאמרו בין השנים ה'תשמ"ב-ה'תשנ"ב. (השיחות מה'תשמ"א נכנסו לתוך סדרת השיחות קודש).

בתחילת קיץ ה'תנש"א הכינו חברי הועד קונטרס ובו לוקטו שיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית הכנסת ובית המדרש - 770, תחת השם "קונטרס בית רבינו שבבבל", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז במקום. הקונטרס הוכנס אל הרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש מרחשוון ה'תשנ"ב, הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס 'מוגה' והורה להדפיסו לקראת התאריך כ' מרחשוון.

התפתחות הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר כמה שנים, מאמצע שנות המ"מים, בהם עסק בהפצה של השיחות, וכן בניהול פרויקטים נוספים של הוצאה לאור בועדים השונים שהיו קיימים בזמנו, בחודש מרחשוון ה'תשנ"ב, נכנס בברכת הרבי^[^{דרוש מקור]}, הרב חיים שאול ברוק למשרת ניהול המוסד. מינוי זה הוביל להתפתחות מואצת של פעילות הועד, היקף ההוצאה לאור וההפצה של השיחות, ובמיוחד לאחר כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב.

בהמתנה וציפייה, עד שנזכה לשמוע 'תורה חדשה מאתי תצא', החלו חברי הועד להכין בינתיים את תורתו של הרבי מראשית הנשיאות, חיפוש וסידור כל ה'הנחות' שישנם משנת ה'תש"י ואילך. גם השיחות שאמר הרבי בהתוועדויות שונות ובאירועים בהם הופיע קודם הנשיאות יצאו לאור, אך בעיקר החלה להופיע הסדרה הגדולה ביותר של תורת הרבי, תחת השם 'תורת מנחם' שקיבלה את אישורו של הרבי, בקשר עם ההוצאה לאור של 'תורת מנחם - תפארת לוי יצחק', כרכים שריכזו את שיחות הרבי המבארות את תורתו של אביו, הרה"ק רבי לוי יצחק שניאורסאהן זצ"ל.

חברי הועד עמלו לאסוף מכל רחבי תבל, ומארכיונים שונים את העותקים הקיימים מההתוועדויות, משנת ה'תש"י ועד שנת ה'תשמ"א, ונכון לחודש סיון ה'תשפ"ה, יצאו לאור שמונים וארבעה כרכים, הכוללים את ההתוועדויות המלאות, השיחות והמאמרים עד לסיום שנת ה'תשל"ו.

במהלך השנים יצאה הנהלת הועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות^[1], והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי, בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.

כיום, מכון זה הינו מהמוציאים לאור העיקריים של ספרי תורתו של הרבי, ובשנת תשע"ט לבדה הודפסו על ידי המכון למעלה ממאה אלף עותקים של ספרים מתורת הרבי^[2].

במשך 44 שנות פעילותו, הוציא לאור 'ועד הנחות בלה"ק' 225 כותרים שונים, שהודפסו והופצו ברחבי תבל, בלמעלה מ-שני מיליון עותקים.

משרדי הועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

משרדי הועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים 788 ברחוב איסטערן פארקווי. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת ה'תשס"ז בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד ליובאוויטש שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף', ובכך השתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.

השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם בחודש תמוז של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה חנוכת הבית חגיגית^[3] בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.

במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הועד בעבודתם.

בשנת ה'תשפ"ב רכשה הנהלת הועד את הבניין הסמוך ל'כולל האברכים' שע"י מזכירות הרבי, רחוב יוניון פינת שדרת קינגסטון (מאחורי בית המזון המהיר המיתולוגי 'עס און בענטש', משרדי WLCC), כאשר בתוכנית הועד לשפץ אותו, עבור אחסון ספרים, אולם לימוד ותצוגה, ומשרדים נוספים עבור הצוות.

הוצאה לאור[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת מנחם - התוועדויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תורת מנחם התוועדויות

בשנת ה'תשמ"ו החל הועד לעסוק בעריכת הסדרה תורת מנחם - תפארת לוי יצחק המלקטת את ביאורי הרבי על תורת אביו רבי לוי יצחק שניאורסאהן. את הסדרה ערך הרב דוד פלדמן, בסיוע הרב חיים שאול ברוק והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".

במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ההתוועדויות שכללו את שיחותיו של הרבי משנת ה'תשמ"ב ואילך.

בשנת ה'תנש"א הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת ה'תשנ"ב קיבלו חברי הועד אישור מהרבי להתחיל בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם^[4] "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של קה"ת, בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו המלאה של הרבי יצאו לאור ללא החותמת עם הלוגו המוכר, המוטבעת על הכריכה.

סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של ועד הנחות בלה"ק, ונכון לחודש סיון ה'תשפ"ה יצאו לאור שמונים וארבעה כרכים.

בשנת ה'תשע"ט החל הועד להוציא לאור את הכרכים הראשונים של הסדרה מנוקדים, כדי להנגיש את תורת הרבי גם עבור תלמידים ותלמידות בישיבות וסמינרים, או צעירים בגילאי בית ספר השוקדים בלימוד תורת הרבי.

תורת מנחם - מאמרים מלוקט[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת ה'תשס"ד ערכו חברי הועד מחדש את מאמרי החסידות המופיעים בששת הספרים בסדרת ספר המאמרים מלוקט, השוו אותם מחדש לדפי ההגהות המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.^[5]

השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הופעתם, בסמיכות ליומי דפגרא בשנים עברו, אלא לפי סדר חודשי השנה, מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים, כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.

כמו כן, במקביל לסדרת 'תורת מנחם - התוועדויות', החל הועד בהוצאה לאור מסודרת של מאמרי הרבי בשני סדרות:

1) 'תורת מנחם - מאמרים' על סדר השנים, כאשר הכרך הראשון כולל את המאמרים של שנת ה'תשי"א, החל מהמאמר הראשון 'באתי לגני' ושנת ה'תשי"ב, ואחר כך כרך שלם עבור כל שנה. נכון לחודש סיון ה'תשפ"ה יצאו לאור כרכים עד סיום שנת ה'תשמ"א.

2) 'תורת מנחם - מאמרים - פרשיות ומועדים', כאשר בשלב ראשון יצאו לאור במשך עשר שנים, 13 כרכים המסדרים את מאמרי הרבי לפי חגי ומועדי ישראל ויומי דפגרא חב"דיים: ראש השנה - שבת שובה - יום הכיפורים; חג הסוכות - שמיני עצרת - שמחת תורה; י"ד כסלו - דרושי חתונה; חג הגאולה י"ט-כ' כסלו; חג החנוכה; יו"ד שבט: באתי לגני כרך א', באתי לגני כרך ב'; ד' פרשיות; חג הפורים; י"א ניסן - חג הפסח; חג השבועות; חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז; אלול: מאמרי אני לדודי. ובהמשך, ייצאו לאור המאמרים על סדר הפרשיות, בראשית - וזאת הברכה.

ספרים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תורת מנחם - תפארת לוי יצחק - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת ה'תש"נ. בשנת ה'תש"פ במלאת 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.
יין מלכות - ליקוט ביאורי הרבי על משנה תורה להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת ה'תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת ה'תשע"ז בשלושה כרכים^[6].
תורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם והש"ס - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת ה'תשע"ז.
מעייני הישועה - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי ה'תשפ"א מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מי"ב שנים אלו.
התניא השלם, ספר התניא, ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, עם פירוש קצר על יסוד ספרי 'שיעורים בספר התניא' שהוגהו כולם על ידי הרבי, ולקט יסודי של כל ביאורי רבותינו נשיאינו, וביאורי הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. לקראת ח"י אלול ה'תשע"ד, הופיעה החוברת הראשונה על פרק י"ט, ושני הכרכים הראשונים בסדרה, על 'הקדמת המלקט' וג"ן הפרקים של 'לקוטי אמרים' הופיעו בקיץ ה'תשפ"ה.

חוברות שבועיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיד לאחר הקמתו, פרסם הועד את החוברת הראשונה שכללה 'הנחה' מלאה מהתוועדות הרבי באחרון של פסח ה'תשמ"א, וכך הוא נוהג עד עצם היום הזה, להגיש לקהל חסידי חב"ד, ולומדי ומעייני תורת הרבי מכל החוגים, חוברת שבועית הכוללת שיחה או מאמר של הרבי. אם בעשור הראשון לפעילותו, פרסם הועד את השיחה הטריה מהשבת האחרונה, הרי שלאחר כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב, החל הועד לפרסם מתוך החומר שהיה בעריכה, השיחות והמאמרים משנת ה'תש"י ואילך. כך יוצאות לאור החוברות מתוך הספר הבא שנמצא בעריכה. על פי רוב, בשייכות לפרשת השבוע של אותה שבת, או מועד חסידי החל באותו שבוע.

השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.

חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בצורה סופית בספר הבא בסדרת 'תורת מנחם'. החוברות מופצות גם ברשימת תפוצה בדואר האלקטרוני לקבוצת מנויים.

בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ועדיין לא נכללו בסדרת אגרות קודש, ועתידים לצאת בכרכים של 'מילואים' או ישולבו בכרכים לפי סדר השנים.

ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה עד לאחרונה^[7] בסדרת האגרות קודש^[8].

בשבועות רבים, בשל תאריך מיוחד וכדומה, מודפסים חוברות כפולות, כאשר חוברת אחת קשורה לפרשת השבוע הנקראת בשבת, והשניה הקשורה לתאריך החסידי וכדומה^[9]. לפעמים יופיעו שני חוברות, באחת יהיו שיחות קודש, ובשניה יופיע מאמר דא"ח.

חברי הוועד[עריכה | עריכת קוד מקור]

מייסד - הרב מנחם מענדל וולף
מנהל - הרב חיים שאול ברוק
עורך ראשי - הרב דוד פלדמן
עריכה ומראי מקומות ומפתחות - הרב ישראל שמעון קלמנסון
הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב צבי הירש נאטיק
עריכה ומראי מקומות למאמרים - הרב אהרון לייב רסקין
עריכת מפתחות ועוד - הרב ישעיהו מרנץ
מסדר לדפוס - הרב חיים אליעזר טווערסקי
הגהה - הרב משה זקליקובסקי
אדמיניסטרציה ופרויקטים מיוחדים - הרב ישראל יונתן זילברשטרום
הרב מנחם מענדל קפלן (דיטרויט) (ברא"ל)

חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

וועד להפצת שיחות.

מערכת שיחות קודש בלה"ק.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפיצי המעיינות חוצה, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 4

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אתר ועד הנחות בלה"ק
צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי - באתר ב' תמוז תשע"ה
הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד - באתר א' אייר תשע"ז
40 שנה להקמת המכון שמוציא לאור את שיחות הרבי בעברית, מנהל המוסד הרב ברוק מתראיין להרצל קוסאשווילי בתכנית הרדיו של האתר
בהתוועדות בכפר חב"ד נחשף: כך הוקם "וועד הנחות בלה"ק", י"ג אייר תשפ"א
חשיפה: מסמכים מימי הבראשית של 'ועד הנחות בלה"ק'

הערות שוליים

↑ סיוון תשס"ז, שבט תשס"ח
↑ 'המהפכנים' מוסף שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ עמוד 4.
↑ נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק ה' תמוז תשס"ז
↑ מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.
↑ עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"ץ דקראון הייטס ורבנים נוספים שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור.
↑ שטורעם
↑ לאחרונה הופיע סט אגרות קודש עם תרגומי המכתבים שבאידיש בסוף הכרך.
↑ ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי מערכת אוצר החסידים.
↑ בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.

[1] סיוון תשס"ז, שבט תשס"ח

[2] 'המהפכנים' מוסף שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ עמוד 4.

[3] נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק ה' תמוז תשס"ז

[4] מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב יהודה לייב גרונר.

[5] עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"ץ דקראון הייטס ורבנים נוספים שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור.

[6] שטורעם

[7] לאחרונה הופיע סט אגרות קודש עם תרגומי המכתבים שבאידיש בסוף הכרך.

[8] ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי מערכת אוצר החסידים.

[9] בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ועד הנחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הוועד - ר' [[חיים שאול ברוק (ניו יורק)|חיים שאול ברוק]] ור' [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]] - ב[[התוועדות]] ב-[[770]]]]
-'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מוסד הפועל לכתיבת ועריכת דברי [[הרבי]] בתרגום ל[[לשון הקודש]], באופן שיותאם לקהל שאינו דובר [[אידיש]]. הארגון מוציא לאור את תורת הרבי בכרכים בסדרות שונות. בשנים האחרונות משתתף הארגון בעריכת סדרת [[אגרות קודש]].
+'''ועד הנחות ב[[לשון הקודש]]''' (נקרא בקיצור '''ועד הנחות בלה"ק''') הינו מכון ההוצאה לאור של תורת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], בכל משך שנות נשיאותו ואף קודם לכן, בתרגום לשפה מובנת לדוברי [[לשון הקודש]], במיוחד ביובל השנים האחרונות, כאשר רוב רובם של חסידי [[חסידות חב"ד|חב"ד ליובאוויטש]] אינם דוברים את השפה [[יידיש|האידית]]. מכון ההו"ל מוציא לאור את החומר תחילה בחוברות שבועיות, ואחר כך ספר מלא של שנה שלימה. כמו כן, מסודרים דברי התורה של הרבי בכמה סדרות מקבילות. מאז כרך כ"ד משתתפים חברי מערכת לה"ק גם בהוצאה לאור של המשך סדרת [[אגרות קודש]].
 ==תולדות הוועד==
 ===שנים ראשונות===
-הוועד נוסד באופן רשמי לאחר חג הפסח של שנת [[תשמ"א]] על ידי הרב [[מנחם מענדל וולף]]. כמנהל הוועד מונה הרב אלימלך גורביץ', וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב]] הצטרף לוועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].
+מכון ההוצאה לאור של תורת הרבי בלה"ק, נוסד לקראת יום הבהיר [[י"א בניסן|י"א ניסן]] [[תשמ"א|ה'תשמ"א]], על ידי הרב [[מנחם מענדל וולף]] שהיה מנהל [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] ב[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]]. כמנהל הועד מונה הרב [[אלימלך גורביץ']], וכעורך - הרב [[דוד פלדמן]]. בשנת [[תשמ"ב|ה'תשמ"ב]] הצטרף לועד הרב [[ישראל שמעון קלמנסון (קראון הייטס)|ישראל שמעון קלמנסון]]. על הפצת ה[[הנחה|הנחות]] ב[[ארץ הקודש]] הופקד הרב [[דובער חן]].
-הוועד החל בעריכת הנחות משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].
+הועד החל בעריכת [[הנחות]] משיחות [[הרבי]] בלה"ק, כשמפעם לפעם הכניסו שיחה ל[[מוגה|הגהה]].
-בשנת [[תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן ועד הנחות בלה"ק הכניס שיחה בלה"ק, ו[[ועד הנחות התמימים]] באידיש. [[הרבי]] לא רצה להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת [[תשמ"ח]] נקבע הסכם (על ידי [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין הוועד לבין ועד הנחות התמימים, לפיו שבוע אחד תכנס להגהת הרבי ההנחה בלה"ק ושבוע אחד - ההנחה באידיש.
+בשנת [[תשמ"ז|ה'תשמ"ז]] החלו בכל שבוע שני [[עיתונים]], [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]] ו[[אלגעמיינער זשורנאל]], לפרסם את השיחה של השבוע האחרון. לשם כך, כל מערכת הייתה זקוקה לשיחה מוגהת, ועל כן 'ועד הנחות בלה"ק' הכניס שיחה בלה"ק, ו'[[ועד הנחות התמימים|ועד הנחות התמימים']] באידיש. כעבור זמן מה, היה נראה כי [[הרבי]] לא מעוניין להמשיך בסדר זה (להגיה כל שיחה פעמיים), עד שבתחילת שנת ה'[[תשמ"ח]] נקבע הסכם (בסיוע [[בית דין קראון הייטס|בית הדין בשכונת קראון הייטס]]) בין ועד הנחות בלה"ק לבין ועד הנחות התמימים, לפיו בשבוע אחד תכנס להגהת הרבי ה'הנחה' בלה"ק ובשבוע שלאחריו - ההנחה באידיש. וכך במקום שבכל שבוע תרגם הועד עבור עיתון כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע שיתרגמו רק פעם בשבועיים.
-וכך במקום שבכל שבוע הועד יתרגם עבור כפ"ח את השיחה מאידיש ללה"ק, נקבע כעת שיתרגמו רק פעם בשבועיים.
-החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים [[תשמ"ב]]-[[תשנ"ב]]. (השיחות מתשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).
+החוברות בלשון הקודש הופצו ברחבי ה[[עולם]] (בשנים האחרונות - בסיוע מערכת [[פאקס א שיחה]]), ומידי סוף שנה נלקט תוכן החוברות למספר כרכים, מתוכם יצאו לאור ארבעים ושלושה כרכים של "[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]]" בלשון-הקודש, הכוללים את כל ה[[שיחה|שיחות]] וה[[מאמר]]ים שנאמרו בין השנים ה'[[תשמ"ב]]-ה'[[תשנ"ב]]. (השיחות מה'תשמ"א נכנסו לתוך סדרת ה[[שיחות קודש]]).
-בתחילת קיץ [[תנש"א]] הכינו חברי הוועד קונטרס מלוקט משיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז בבית המדרש. הקונטרס הוכנס לרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס מוגה והורה להדפיסו לתאריך כ' חשוון.
+בתחילת קיץ [[תנש"א|ה'תנש"א]] הכינו חברי הועד קונטרס ובו לוקטו שיחות שונות של הרבי אודות מעלת בית הכנסת ובית המדרש - 770, תחת השם "[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]", בקשר עם השיפוצים שנערכו אז במקום. הקונטרס הוכנס אל הרבי, ואחרי כחצי שנה, באמצע חודש [[חשוון|מרחשוון]] ה'[[תשנ"ב]], הוציא הרבי בפתאומיות את הקונטרס 'מוגה' והורה להדפיסו לקראת התאריך [[כ' בחשוון|כ' מרחשוון]].
-===התפתחות הוועד===
+===התפתחות הועד===
-בחודש [[חשוון]] [[תשנ"ב]], נכנס, בברכת [[הרבי]], הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול משרד הוועד. מינוי זה גרר אחריו התפתחות מואצת של פעילות הוועד, שתיגבר את פעילותו בייחוד אחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]].
+לאחר כמה שנים, מאמצע שנות המ"מים, בהם עסק בהפצה של השיחות, וכן בניהול פרויקטים נוספים של הוצאה לאור בועדים השונים שהיו קיימים בזמנו, בחודש מר[[חשוון]] ה'[[תשנ"ב]], נכנס בברכת [[הרבי]]{{דרוש מקור}}, הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] למשרת ניהול המוסד. מינוי זה הוביל להתפתחות מואצת של פעילות הועד, היקף ההוצאה לאור וההפצה של השיחות, ובמיוחד לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב|כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב]].
-עיקר פעולתו של הוועד בשנים אלו, התרכזה בעיקר באיסוף, תרגום ללשון-הקודש ועריכה מחודשת של דברי הרבי שנאמרו בשנים [[תש"י]]-[[תשמ"א]]. נכון להיום ([[תשפ"ג]]) יצאו לאור שבעים ושמונה כרכים, הכוללים את השיחות והמאמרים שנאמרו עד פרשת וישב [[תשל"ה]].
+בהמתנה וציפייה, עד שנזכה לשמוע '[[תורה חדשה מאתי תצא]]', החלו חברי הועד להכין בינתיים את תורתו של הרבי מראשית הנשיאות, חיפוש וסידור כל ה'הנחות' שישנם משנת ה'תש"י ואילך. גם השיחות שאמר הרבי בהתוועדויות שונות ובאירועים בהם הופיע קודם הנשיאות יצאו לאור, אך בעיקר החלה להופיע הסדרה הגדולה ביותר של תורת הרבי, תחת השם 'תורת מנחם' שקיבלה את אישורו של הרבי, בקשר עם ההוצאה לאור של '[[תורת מנחם תפארת לוי יצחק|תורת מנחם]] - [[תפארת לוי יצחק]]', כרכים שריכזו את שיחות הרבי המבארות את תורתו של אביו, הרה"ק רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסאהן]] זצ"ל.
-במהלך השנים יצאה הנהלת הוועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 סיוון תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.
+חברי הועד עמלו לאסוף מכל רחבי תבל, ומארכיונים שונים את העותקים הקיימים מההתוועדויות, משנת [[תש"י|ה'תש"י]] ועד שנת [[תשמ"א|ה'תשמ"א]], ונכון לחודש סיון [[ה'תשפ"ה]], יצאו לאור שמונים וארבעה כרכים, הכוללים את ההתוועדויות המלאות, השיחות והמאמרים עד לסיום שנת [[תשל"ו|ה'תשל"ו]].
+במהלך השנים יצאה הנהלת הועד מספר פעמים בבקשות לאנ"ש לסייע לפעילותם, הן בתרומות כספיות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=29616 סיוון תשס"ז], [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=35649 שבט תשס"ח]}}, והן במסירת רשימות פרטיות שנכתבו על ידם לאורך השנים, במטרה להשלים את השיחות החסרות, ולהוציא לאור סדרה שלימה הכוללת ומקיפה את כל דברי הרבי, בשיחות ובמאמרים לאורך השנים.
 כיום, מכון זה הינו מהמוציאים לאור העיקריים של ספרי תורתו של הרבי, ובשנת [[תשע"ט]] לבדה הודפסו על ידי המכון למעלה ממאה אלף עותקים של ספרים מתורת הרבי{{הערה|'המהפכנים' מוסף שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ עמוד 4.}}.
-==משרדי הוועד==
+במשך 44 שנות פעילותו, הוציא לאור 'ועד הנחות בלה"ק' 225 כותרים שונים, שהודפסו והופצו ברחבי תבל, בלמעלה מ-שני מיליון עותקים.
-משרדי הוועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת [[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף' והשתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.
+==משרדי הועד==
+משרדי הועד ממוקמים בקומה העליונה בבניין המשרדים [[788 איסטרן פארקווי|788]] ב[[רחוב איסטערן פארקווי]]. משרדים אלו עברו שיפוץ בשנת ה'[[תשס"ז]] בעזרתם של מספר נדיבים, ויחד עם עשרות חסידי חב"ד ליובאוויטש שהצטרפו לפרוייקט 'מגן האלף', ובכך השתתפו בשיפוצים בסכום של אלף דולר.
 השיפוץ ורכישת הציוד החדשני והמתקדם, הושלם ב[[חודש תמוז]] של אותה שנה, ועם הכניסה למשרדים המחודשים נערכה [[חנוכת הבית]] חגיגית{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30285 נחנכו המשרדים החדשים של ועד הנחות בלה"ק] {{COL}} ה' תמוז תשס"ז}} בהשתתפות אישים רבים שעסקו בהוצאת תורת הרבי במשך השנים.
-במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הוועד בעבודתם.
+במסדרון המשרדים, הוקמה ספרייה עשירה ומפוארת המסייעת לחברי הועד בעבודתם.
-בתשפ"ב רכש הועד את הבניין הסמוך לכולל אברכים ברחוב יונין ובעתיד הבניין ישופץ ומשרדי הועד ישכנו בו
+בשנת [[ה'תשפ"ב]] רכשה הנהלת הועד את הבניין הסמוך ל'כולל האברכים' שע"י מזכירות הרבי, רחוב יוניון פינת שדרת קינגסטון (מאחורי בית המזון המהיר המיתולוגי '[[עס און בענטש]]', משרדי [[מרכז שידורי חב"ד|WLCC]]), כאשר בתוכנית הועד לשפץ אותו, עבור אחסון ספרים, אולם לימוד ותצוגה, ומשרדים נוספים עבור הצוות.
 ==הוצאה לאור==
 ===תורת מנחם - התוועדויות===
 {{ערך מורחב|תורת מנחם התוועדויות}}
-בשנת [[תשמ"ו]] החל הוועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי של הרבי על דברי תורת של אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע ר' [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".
+בשנת ה'[[תשמ"ו]] החל הועד לעסוק בעריכת הסדרה [[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]] המלקטת את ביאורי הרבי על תורת אביו רבי [[לוי יצחק שניאורסון|לוי יצחק שניאורסאהן]]. את הסדרה ערך הרב [[דוד פלדמן]], בסיוע הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]] והת' פנחס גרינברג, והיא קיבלה, לראשונה מאז עלה על כס נשיאות חב"ד ליובאוויטש, את אישורו של הרבי לכלול את שמו הק' על ספר מדברי תורתו, ויצאה לאור תחת השם "תורת מנחם - תפארת לוי יצחק".
-במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת [[תשמ"ב]] ואילך.
+במקביל, עסק הועד בהוצאה לאור של סדרת ה[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] שכללו את שיחותיו של הרבי משנת ה'[[תשמ"ב]] ואילך.
-בשנת [[תנש"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב]] קיבלו חברי הוועד אישור מהרבי להתחילת בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]] בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו של הרבי יצאו לאור בלי חותמת המוטבעת על הכריכה.
+בשנת ה'[[תנש"א]] הצטבר אצל חברי המערכת חומר רב של שיחות קודש מתחילת נשיאותו של הרבי, ובחורף של שנת [[תשנ"ב|ה'תשנ"ב]] קיבלו חברי הועד אישור מהרבי להתחיל בעריכת החומר והוצאתו לאור תחת השם{{הערה|מי שהציע לקרוא לסדרה בשם זה היה המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]].}} "תורת מנחם - התוועדויות", ולהדפיסו עם סמל של [[קה"ת]], בשונה ממה שהיה נהוג עד אז שספרים שלא עברו את הגהתו המלאה של הרבי יצאו לאור ללא החותמת עם הלוגו המוכר, המוטבעת על הכריכה.
-סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של המערכת, ונכון לשנת [[תשפ"ג]] יצאו לאור שבעים ושמונה כרכים.
+סדרה זו הפכה לסדרת הדגל של ועד הנחות בלה"ק, ונכון לחודש סיון ה'תשפ"ה יצאו לאור שמונים וארבעה כרכים.
-בשנת [[תשע"ט]] החלה המערכת להוציא לאור את הכרכים הראשונים של הסדרה מנוקדים, כדי להנגיש את תורת הרבי גם עבור ילדים בגיל צעיר.
+בשנת [[תשע"ט|ה'תשע"ט]] החל הועד להוציא לאור את הכרכים הראשונים של הסדרה מנוקדים, כדי להנגיש את תורת הרבי גם עבור תלמידים ותלמידות בישיבות וסמינרים, או צעירים בגילאי בית ספר השוקדים בלימוד תורת הרבי.
 ===תורת מנחם - מאמרים מלוקט===
-בשנת [[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.
+בשנת ה'[[תשס"ד]] ערכו חברי הועד מחדש את [[מאמר|מאמרי החסידות]] המופיעים בששת הספרים בסדרת [[ספר המאמרים (מלוקט)|ספר המאמרים מלוקט]], השוו אותם מחדש ל[[מוגה|דפי ההגהות]] המקוריים עליו הוסיף הרבי תיקונים ושינויים למאמרים, ותיקנו טעויות דפוס המוכרחות לפי הבנתם.{{הערה|עם זאת, לאחר ההוצאה לאור יצא מכתב מחברי הבד"ץ דקראון הייטס ורבנים נוספים שאין לקנות ספרים אלו, כיוון שהודפסו ללא אישור.}}
-השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הוצאתם לאור על ידי הרבי, אלא לפי סדר ימות השנה מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.
+השינוי העיקרי במהדורה זו, היה סידורם המחודש של המאמרים שלא לפי סדר כרונולוגי של תאריך הופעתם, בסמיכות ליומי דפגרא בשנים עברו, אלא לפי סדר חודשי השנה, מתוך מטרה להקל על הלומדים שלא יצטרכו לחפש את מבוקשם בין ששה ספרים שונים, כאשר הם מחפשים מאמר הקשור לפרשה או למועד מסויים.
-בשנים האחרונות עוסק הוועד גם בהוצאת כלל מאמריו של הרבי, בסדרה מיוחדת לפי סדר המועדים ויומא דפגרא. הכרכים שהופיעו עד עתה: י"ד כסלו - דרושי חתונה, י"ט-כ' כסלו, חג החנוכה, יו"ד שבט - באתי לגני שני כרכים, חג הפורים, י"א ניסן - שני כרכים, חג השבועות, חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז.
+כמו כן, במקביל לסדרת 'תורת מנחם - התוועדויות', החל הועד בהוצאה לאור מסודרת של מאמרי הרבי בשני סדרות:
+) 'תורת מנחם - מאמרים' על סדר השנים, כאשר הכרך הראשון כולל את המאמרים של שנת ה'תשי"א, החל מהמאמר הראשון 'באתי לגני' ושנת ה'תשי"ב, ואחר כך כרך שלם עבור כל שנה. נכון לחודש סיון ה'תשפ"ה יצאו לאור כרכים עד סיום שנת ה'תשמ"א.
+) 'תורת מנחם - מאמרים - פרשיות ומועדים', כאשר בשלב ראשון יצאו לאור במשך עשר שנים, 13 כרכים המסדרים את מאמרי הרבי לפי חגי ומועדי ישראל ויומי דפגרא חב"דיים: ראש השנה - שבת שובה - יום הכיפורים; חג הסוכות - שמיני עצרת - שמחת תורה; י"ד כסלו - דרושי חתונה; חג הגאולה י"ט-כ' כסלו; חג החנוכה; יו"ד שבט: באתי לגני כרך א', באתי לגני כרך ב'; ד' פרשיות; חג הפורים; י"א ניסן - חג הפסח; חג השבועות; חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז; אלול: מאמרי אני לדודי. ובהמשך, ייצאו לאור המאמרים על סדר הפרשיות, בראשית - וזאת הברכה.
 ===ספרים נוספים===
-* '''[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]''' - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת [[תש"נ]]. בשנת [[תש"פ]] במלאת 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.
+* '''[[תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]]''' - ביאורי הרבי על תורת אביו, כ"ק הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. עריכת הספר החלה בשנת ה'[[תש"נ]]. בשנת ה'[[תש"פ]] במלאת 30 שנה לתחילת הסדרה, הופיעה המהדורה המחודשת שכללה חמשה כרכים.
-* '''[[יין מלכות]]''' - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז בשלושה כרכים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 שטורעם]}}.
+* '''[[יין מלכות]]''' - ליקוט ביאורי הרבי על [[משנה תורה]] להרמב"ם, משיחות שנאמרו מאז תחילת תקנת לימוד הרמב"ם היומי. מהדורה ראשונה יצאה לאור בשנת ה'תשמ"ז בשני כרכים, ומהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת ה'תשע"ז בשלושה כרכים{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=93667 שטורעם]}}.
-* '''תורת מנחם - [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס]]''' - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת תשע"ז.
+* '''תורת מנחם - [[הדרנים על הרמב"ם והש"ס]]''' - ההדרנים על הרמב"ם שהופיעו במשך העשור התשיעי של הרבי. מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור בשנת ה'תשע"ז.
-* '''[[מעייני הישועה]]''' - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי [[תשפ"א]] מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מי"ב שנים אלו.
+* '''[[מעייני הישועה]]''' - ליקוט שיחות הרבי בלילות חג הסוכות מהשנים ה'תשמ"א-ה'תשמ"ז. חוברות מילואים יצאו לאור בשנים ה'תשמ"ח - ה'תשנ"ג. לקראת חודש תשרי [[תשפ"א|ה'תשפ"א]] מלאות ארבעים שנה לתחילת השיחות המיוחדות על שמחת בית השואבה, הופיע הספר מחדש במהדורה מורחבת שכוללת את כל השיחות מי"ב שנים אלו.
-*'''התניא השלם''', ספר התניא עם ביאורי [[רבותינו נשיאינו]].
+*'''התניא השלם''', ספר התניא, ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד, עם פירוש קצר על יסוד ספרי 'שיעורים בספר התניא' שהוגהו כולם על ידי הרבי, ולקט יסודי של כל ביאורי [[רבותינו נשיאינו]], וביאורי הרה"ק המקובל הרב לוי יצחק שניאורסאהן. לקראת ח"י אלול ה'תשע"ד, [https://col.org.il/news/85187#:~:text=%D7%91%D7%99%D7%95%D7%91%D7%9C%20%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%99%D7%95%2C%20%D7%A2%D7%A1%D7%A7%20%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%9D%20%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D,%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D%20%D7%94%D7%96%D7%94%2C%20%D7%9C%D7%90%20%D7%99%D7%A6%D7%90%20%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%20%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%90%20%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA%20%D7%96%D7%95. הופיעה החוברת הראשונה על פרק י"ט], ושני הכרכים הראשונים בסדרה, על 'הקדמת המלקט' וג"ן הפרקים של 'לקוטי אמרים' הופיעו בקיץ ה'תשפ"ה.
 ===חוברות שבועיות===
-החל משנת [[תשנ"ז]] יוצא לאור מידי שבוע קונטרס "התוועדות" הכולל חלקים מהשיחות הנערכות באותה תקופה, לרוב כאלו הקשורים לפרשת השבוע או לחג ומועד סמוך.
+מיד לאחר הקמתו, פרסם הועד את החוברת הראשונה שכללה 'הנחה' מלאה מהתוועדות הרבי באחרון של פסח ה'תשמ"א, וכך הוא נוהג עד עצם היום הזה, להגיש לקהל חסידי חב"ד, ולומדי ומעייני תורת הרבי מכל החוגים, חוברת שבועית הכוללת שיחה או מאמר של הרבי. אם בעשור הראשון לפעילותו, פרסם הועד את השיחה הטריה מהשבת האחרונה, הרי שלאחר כ"ז אדר ראשון ה'תשנ"ב, החל הועד לפרסם מתוך החומר שהיה בעריכה, השיחות והמאמרים משנת ה'תש"י ואילך. כך יוצאות לאור החוברות מתוך הספר הבא שנמצא בעריכה. על פי רוב, בשייכות לפרשת השבוע של אותה שבת, או מועד חסידי החל באותו שבוע.
-השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת שיחות קודש.
+השיחות המתפרסמות בחוברות אלו מופיעות בדרך כלל בפעם הראשונה בתרגום ללשון הקודש, ופעמים רבות הם הפעם הראשונה בה הדברים רואים את אור הדפוס מכיון שהתוכן לא נכלל בשעתו בסדרת [[שיחות קודש]].
-חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בספר.
+חוברות אלו מתקבלות בהתעניינות גדולה אצל החסידים, ובהוצאתם לאור ישנה מטרה נלווית - לקבל את הערותיהם של הלומדים, על מנת לתקן ולשפר את הדברים לפני שהם מודפסים בצורה סופית בספר הבא בסדרת 'תורת מנחם'. החוברות מופצות גם ברשימת תפוצה בדואר האלקטרוני לקבוצת מנויים.
-בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ולא נכללו בסדרת ה[[אגרות קודש]] מסיבות שונות. העריכה שמושקעת במכתבים אלו ניכרת בצורה בולטת, והיא נרחבת יותר מאשר ההערות בשולי הגליון של סדרת האגרות קודש. הם מתאפיינים בהערות שוליים רבות המבארות את תוכן המכתב ואת המקורות עליהם הוא מתבסס, וכן פרטים רבים יותר לגבי מקבל המכתב, ופעמים גם ציטוטים נרחבים ממה ששלח הכותב המסייע להבנת התשובה, לעיתים נעשית לצורך זה עבודת מחקר של ממש.
+בתור הוספה לחוברות, מתפרסמים מידי שבוע מכתבים שנכתבו על ידי הרבי ועדיין לא נכללו בסדרת [[אגרות קודש]], ועתידים לצאת בכרכים של 'מילואים' או ישולבו בכרכים לפי סדר השנים.
-ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].}}.
+ייחודיות נוספת במכתבים אלו, כאשר מדובר במכתבים שנכתבו במקור בשפת האידיש, ומתורגמים בידי חברי המערכת ללשון הקודש, דבר שלא נעשה עד לאחרונה<ref>לאחרונה הופיע סט אגרות קודש עם תרגומי המכתבים שבאידיש בסוף הכרך.</ref> בסדרת האגרות קודש{{הערה|ובשל כך יצאה לאור סדרה נפרדת של 'אגרות קודש בתרגום ללה"ק' בת שלושה כרכים על ידי [[מערכת אוצר החסידים]].}}.
-בשבועות רבים, בשל תאריך מיוחד וכדומה, מודפסים חוברות כפולות, כאשר אחת קשורה לשבת ואחד קשורה לתאריך החסידי וכדומה{{הערה|בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.}}.
+בשבועות רבים, בשל תאריך מיוחד וכדומה, מודפסים חוברות כפולות, כאשר חוברת אחת קשורה לפרשת השבוע הנקראת בשבת, והשניה הקשורה לתאריך החסידי וכדומה{{הערה|בשנת תשע"ט לדוגמא, הודפסו 73 חוברות לאורך השנה.}}. לפעמים יופיעו שני חוברות, באחת יהיו שיחות קודש, ובשניה יופיע מאמר דא"ח.
 ==חברי הוועד==
-*מייסד - הרב [[מנחם מענדל וולף]], הרב אלימלך גורביץ'
+*מייסד - הרב [[מנחם מענדל וולף]]
 *מנהל - הרב [[חיים שאול ברוק (קראון הייטס)|חיים שאול ברוק]]
 *עורך ראשי - הרב [[דוד פלדמן]]
@@ שורה 80: / שורה 87: @@
 *הקלדת השיחות על-פי סרטי ההקלטה - הרב [[צבי הירש נאטיק]]
 *עריכה ומראי מקומות למאמרים - הרב [[אהרון לייב רסקין]]
-*מסדר לדפוס - הרב חיים אליעזר טברסקי
+*עריכת מפתחות ועוד - הרב [[ישעיהו מרנץ]]
-*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]]
+*מסדר לדפוס - הרב חיים אליעזר טווערסקי
-*אדמיניסטרציה ופרויקטים מיוחדים - ר' ישראל יונתן זילברשטרום
+*הגהה - הרב [[משה זקליקובסקי]]
+*אדמיניסטרציה ופרויקטים מיוחדים - הרב ישראל יונתן זילברשטרום
+*הרב [[מנחם מענדל קפלן (דיטרויט)]] (ברא"ל)
 ==חברי מערכת נוספים, שעבדו במשך תקופות מסויימות==
 *הרב [[אלימלך גורביץ']]
 *הרב [[שמריהו מטוסוב]]
-*הרב מנחם מענדל קפלן (ברא"ל)
+*הרב [[יוסף יצחק ג'יקובסון]]
 *הרב [[אסף חנוך פרומר]]
 *הרב [[שמחה יצחק זאיאנץ]]
-*הרב [[ישעיהו מרנץ]]
+*התמים [[פנחס גרינברג]] ע"ה (פינטו)
-*התמים [[פנחס גרינברג]] (פינטו)
+==ראו גם==
+* [[וועד להפצת שיחות]].
+* [[מערכת שיחות קודש בלה"ק]].
 ==לקריאה נוספת==
@@ שורה 97: / שורה 110: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק].
+*[http://lahak.org/ אתר ועד הנחות בלה"ק]
 *{{קישור חבד און ליין|90560|צפו בוידאו: הצצה ראשונה לעבודת ועד הנחות בלה"ק ● בלעדי||ב' תמוז תשע"ה}}
 *{{קישור חבד און ליין|104017|הגיליון החגיגי: הצצה ללקסיקון של 'ועד הנחות בלה"ק' ● מיוחד||א' אייר תשע"ז}}
@@ שורה 103: / שורה 116: @@
 *'''[https://col.org.il/news/130645 בהתוועדות בכפר חב"ד נחשף: כך הוקם "וועד הנחות בלה"ק"]''', י"ג אייר תשפ"א {{COL}}
 *[https://col.org.il/news/140691 חשיפה: מסמכים מימי הבראשית של 'ועד הנחות בלה"ק'] {{col}}
 {{770}}
+{{תורת הרבי}}
 {{הערות שוליים}}
-{{תורת הרבי}}
 [[קטגוריה:מכוני הוצאה לאור בחב"ד]]
 [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

תורת הרבי
ספרי אדמו"ר שליט"א	היום יום · לוח כיס יומי לילדים · הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים · לקוטי שיחות · ספר השיחות · אגרות קודש · דברי משיח · תורת מנחם התוועדויות · ספר המאמרים - פרשיות · ספר המאמרים - מלוקט · מעייני הישועה · המלך במסיבו · יין מלכות · דבר מלכות · רשימות
מכונים להדפסת והפצת תורת הרבי	המכון להפצת תורתו של משיח · ועד כתבי קודש · ועד להפצת שיחות · ועד הנחות בלה"ק · ועד הנחות התמימים · היכל מנחם · ועד שיחות קודש · ועד שיחות באנגלית · מכון לוי יצחק · מרכז ההפצה ממש · מכון אנכ"י · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש (צפת) · סיכום מאמרי הרבי
חוזרים ומניחים	יואל כהן · יעקב משה וולברג · יוסף וינברג · יוסף יצחק ג'יקובסון · סימון ג'יקובסון · דוד פלדמן · יעקב יהודה לייב אלטיין · דוד משה אולידורט · שלום חריטונוב · אפרים פישל דמיחובסקי · יוסף קרסיק · אפרים פיקרסקי · אברהם יצחק ברוך גרליצקי · צבי יחיאל גרינבלט · אלימלך צוויבל · נחמן שפירא · דב מנחם דוברוסקין · יוסף הכט · שלום דובער לויטין · חיים לוי יצחק גינזבורג · נחמן הולצברג