סמרקנד – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־13:09, 7 בינואר 2026

ערך זה עוסק בעיר סמרקנד. אם התכוונתם לספר, ראו סמרקנד (ספר).

סמרקנד היא העיר השלישית בגודלה במדינת אוזבקיסטן, ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב אברהם חיים נאה, ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב שמחה גורודצקי. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי מלחמת העולם השנייה נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.

שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.

בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא^[1].

הרב חיים נאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפוסק הגדול הרב חיים נאה נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות^[2].

בשנת תרע"א, כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות אדמו"ר הרש"ב, לעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן למלאות את מקום דודו הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני ירושלים כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו^[3].

הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.

עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות תפילין בלשון הקודש ובוכרית^[4], בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.

בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה לליובאוויטש, שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל אדמו"ר הרש"ב.

הרב שמחה גורודצקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.

מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום^[5].

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות גלות, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מהגלות.^[6].

לאחר השחרור מהגלות, הגיע ר' שמחה גורודצקי לטשקנט וכעבור מספר שנים עלה לארץ הקודש והמשיך לפעול בקרב היהודים הבוכרים.

בימי השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בימי השואה, משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד^[7].

ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)

בתקופת השואה, בקיץ תש"א נאספו בעיר הרבה מחסידי חב"ד, עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.

היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות ורבים מחסידי חב"ד נסעו ללבוב התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת היציאה מרוסיה, ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו פולין וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים בפוקינג שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים בגרמניה אוסטריה וצרפת, ובשנים הבאות היו שעלו לארץ הקודש ואחרים היגרו לארצות הברית ומדינות נוספות.

הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר היציאה מרוסיה החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל החסידים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב)^{[דרושה הבהרה]}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.

עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.

בשנות הכ', ר' מענדל פוטרפאס התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות^[8].

עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.

בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.

חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית)[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:

הרב דוד אוקונוב
הרב יעקב בורושנסקי
הרב מרדכי גולדשמיד
הרב שלום דובער גורליק
הרב פייוויש גנקין
הרב חיים וואלאוויק
הרב דובער וילנקין
הרב אברהם זלצמן
הרב החזן חיים דובער זלצמן
הרב הלל זלצמן
הרב רפאל חודידייטוב
הרב בערקע חן
הרב אליהו לוין הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
הרב זלמן מרדכי לוין
הרב צבי הירש לרנר
הרב אברהם לבקיבקר
הרב אליעזר מישולובין
הרב דוד דב מישולובין
הרב חיים אליהו מישולובין
הרב מיכאל מישולובין
הרב יצחק מישולובין
הרב אשר אריה מקובצקי
הרב יעקב נוטיק
הרב משה ניסילעוויטש
הרב מענדל פוטרפס
ר' יעקב פיל
הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר
הרב חזקיהו קייקוב - רב העיר

רבני חב"ד בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב
הרב חיים נאה
הרב חזקיהו קייקוב
הרב אליהו לוין
הרב עמנואל שמעונוב - שליח ורב העיר בשנות הנ'.

שלוחי הרבי לסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב עמנואל שמעונוב וחיזקו את היהדות במקום.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

יהדות ספרד

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים תולדות הרב חיים נאה, פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה בסמרקנד.
הרב נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, פרק הרב שמחה גורודצקי שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד תשמ"ד.
הרב זושא וולף, אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה

תקופת השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, תשמ"ט.
הרב ישראל אלפנביין, ר' ניסן - תולדות המשפיע הרב ניסן נמנוב ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, תשע"ג (950 עמ').
הרב שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול תולדות הרב ישראל נח בליניצקי ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת תשס"ו
הרב אליהו וולף, ר' מענדל, תולדות הרב מענדל פוטרפס ובו גם זכרונות מסמרקנד
שניאור זלמן ברגר, ‏עיר מקלט, שבועון בית משיח, גיליון 603 עמוד 26 - 32 (כ"ב סיון תשס"ז) , בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61

השואה ואחרי השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב הלל זלצמן, סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים, תשע"ג.
הרב שניאור זלמן ברגר, ארבעה חסידים - תולדות הרב אליהו לוין רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, תשס"ד.
גדול מאחיו, תולדות הרב חזקיה קייקוב

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שאל אביך ויגדך, זכרונותיו של הרב יצחק מישולובין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר פאנל שנערך בישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש, ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב

הערות שוליים

^ ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש
^ ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים
^ המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער
^ על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב
^ יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי
^ יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי
^ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה
^ סמרקנד (ספר)

[1] ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש

[2] ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים

[3] המכתבים מובאים בפתח ספרו חנוך לנער

[4] על השליחות מסופר בפירוט בנודע בשיעורים פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב

[5] יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי

[6] יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי

[7] תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה

[8] סמרקנד (ספר)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-סמרקנד הינה העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]].
+{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר סמרקנד|אחר=ספר|ראו=סמרקנד (ספר)}}
+[[קובץ:זבולון לביוב ילד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזרוב מלמד תורה את ילדי העדה הבוכרית ב[[סמרקנד]] (הרב [[זבולון לביוב]] עומד שני משמאל)]]
+'''סמרקנד''' היא העיר השלישית בגודלה במדינת [[אוזבקיסטן]], ומתגוררים בה כ-400,000 איש. פעלו בה שלוחי אדמו"ר הרש"ב: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[אברהם חיים נאה]], ושליח אדמו"ר הריי"צ, הרב [[שמחה גורודצקי]]. בעיר היתה פעילות חב"דית במשך שנים רבות. ובימי [[מלחמת העולם השנייה]] נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. לאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות. בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.
 ==שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד==
-הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות.
+===הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב===
+הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, אליה הגיע תדיר מחברון בה כיהן ברבנות.
+בסמרקנד פעל גדולות ונצורות לחיזוק היהדות ברוח ישראל סבא{{הערה|ראה ב[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}.
+===הרב חיים נאה===
+[[קובץ:הרב נאה בבוכרה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב נאה לבוש כבוכרי בעת שכיהן כ[[רב]] ב[[בוכרה]]]]
+הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות{{הערה|ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים}}.
+בשנת [[תרע"א]], כשהיה בגיל 21 שנים, יצא הרב נאה בשליחות [[אדמו"ר הרש"ב]], לעיר [[סמרקנד]] שב[[אוזבקיסטן]] למלאות את מקום דודו הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]], שהיה שליח הרבי הרש"ב באוזבקיסטן. גדולי רבני [[ירושלים]] כתבו לו אז מכתבי ברכה לרגל צאתו לשליחות חשובה זו{{הערה|המכתבים מובאים בפתח ספרו [[חנוך לנער]]}}.
+הרב חיים נאה לימד ילדים ומבוגרים, לצד פעילות רחבת היקף לתקן את מצב השחיטה בסמרקנד.
+עבור יהודי המקום, הוא הדפיס את הספר 'חנוך לנער' ובו הלכות [[תפילין]] בלשון הקודש ובוכרית{{הערה|על השליחות מסופר בפירוט ב[[נודע בשיעורים]] פרק ד' ובספר זרח כוכב מיעקב}}, בבוכרה כונה הרב נאה "אברהם חיים מנדלוב נאה" והוא היה לובש את הבגדים המיוחדים של יהודי בוכרה.
+בסיום השליחות בסמרקנד נסע הרב נאה ל[[ליובאוויטש]], שם זכה להיכנס ל'יחידות' אצל [[אדמו"ר הרש"ב]].
+===הרב שמחה גורודצקי===
+[[קובץ:5c2adbae23bfc 1546312622 news main gallery.jpg|px250px|ממוזער|שמאל|הרב שמחה גורודצקי מספר שנים לאחר שחררו מהכלא]]
+הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם פעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות עד למלחמת העולם השנייה.
+מיד עם בואו לסמרקנד בשנת תרפ"ו  יסד "[[תלמוד תורה]]" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום{{הערה|יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
-הפוסק הגדול הרב [[חיים נאה]] נשלח בצעירותו על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר ספר ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית.
+הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות גלות, בשנת תשי"ג, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מהגלות.{{הערה|יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי}}.
-הרב [[שמחה גורודצקי]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השניה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר.
+לאחר השחרור מהגלות, הגיע ר' שמחה גורודצקי לטשקנט וכעבור מספר שנים עלה לארץ הקודש והמשיך לפעול בקרב היהודים הבוכרים.
-==בימי ה[[שואה]]==
+==בימי [[השואה]]==
+{{להשלים}}
+בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד{{הערה|[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]], ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה}}.
-בימי ה[[שואה]], משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, העתיקו את מקום מגורם לעיר סמרקנד.
+==ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)==
+{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד)]]}}
-==לאחר שהקהל עזב==
-לאחר המלחמה, כאשר הפליטים עזבו את רוסיה, ואיתם עמם רבים מחסידי חב"ד שהתחזו לאזרחים פולניים, החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד|חסידים]] בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז רוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב).
-אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר עויין לכל דבר יהודי.
+בתקופת השואה, ב[[קיץ]] [[תש"א]] נאספו בעיר הרבה מ[[חסידי חב"ד]], עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.
-אבל גם בתקופה זו, סמרקנד הייתה במידה מסויימת כמו עיר הבירה של כל חסידי חב"ד ברוסיה הסובייטית.
+==היציאה מרוסיה==
+לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את [[ברית המועצות]] ורבים מחסידי חב"ד נסעו ל[[לבוב]] התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]], ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו [[פולין]] וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים ב[[פוקינג]] שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים ב[[גרמניה]] [[אוסטריה]] ו[[צרפת]], ובשנים הבאות היו שעלו ל[[ארץ הקודש]] ואחרים היגרו ל[[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.
+==הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות==
+לאחר [[יציאת רוסיה תש"ו|היציאה מרוסיה]] החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל ה[[חסיד]]ים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב){{הבהרה}}. אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי. גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.
 עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.
+בשנות הכ', ר' [[מענדל פוטרפאס]] התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות{{הערה|סמרקנד (ספר)}}.
 עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.
@@ שורה 27: / שורה 61: @@
 בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.
-חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, אחרי שהקהל עזב - לפי סדר הא"ב:
+==חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית) ==
-* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=3386 אברהם זלצמן] ע"ה
+חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
-* [[אליהו לוין]] ע"ה הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
+{{טורים|תוכן=
-* [[זלמן מרדכי לוין]] ע"ה
+*הרב [[דוד אוקונוב]]
-*[[צבי הירש לרנר]] ע"ה
+*הרב [[יעקב בורושנסקי]]
-*[[אליעזר מישולובין]] ע"ה
+*הרב [[מרדכי גולדשמיד]]
-*[[יעקב נוטיק]] ע"ה
+*הרב [[שלום דובער גורליק]]
-* [[מענדל פוטרפס]] ע"ה
+*הרב [[פייוויש גנקין]]
-*[[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] ע"ה
+*הרב [[חיים וואלאוויק]]
+*הרב [[דובער וילנקין]]
+*הרב [[אברהם זלצמן]]
+*הרב החזן [[חיים דובער זלצמן]]
+*הרב [[הלל זלצמן]]
+*הרב [[רפאל חודידייטוב]]
+*הרב [[בערקע חן]]
+*הרב [[אליהו לוין]] הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
+*הרב [[זלמן מרדכי לוין]]
+*הרב [[צבי הירש לרנר]]
+*הרב [[אברהם לבקיבקר]]
+*הרב [[אליעזר מישולובין]]
+*הרב [[דוד דב מישולובין]]
+*הרב [[חיים אליהו מישולובין]]
+*הרב [[מיכאל מישולובין]]
+*הרב [[יצחק מישולובין]]
+*הרב [[אשר אריה מקובצקי]]
+*הרב [[יעקב נוטיק]]
+*הרב [[משה ניסילעוויטש]]
+*הרב [[מענדל פוטרפס]]
+*ר' [[יעקב פיל]]
+*הרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]]
+*הרב [[חזקיהו קייקוב]] - רב העיר
+}}
+==רבני חב"ד בסמרקנד==
+*הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]]
+*הרב [[חיים נאה]]
+*הרב [[חזקיהו קייקוב]]
+*הרב [[אליהו לוין]]
+*הרב [[עמנואל שמעונוב]] - שליח ורב העיר בשנות הנ'.
 ==שלוחי הרבי לסמרקנד==
-בשנות הנ' הגיעו לסמרקנד שלוחי הרבי, וחיזקו את היהדות במקום.
+בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב [[עמנואל שמעונוב]] וחיזקו את היהדות במקום.
-כיום השליח הראשי לאוזבקיסטן ואסיה התיכונה הרב אבא דוד גורביץ המתגורר ב[[טשקנט]], פועל גם בסמרקנד.
+==ראו גם==
+* [[יהדות ספרד]]
+==לקריאה נוספת==
+===שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד===
+* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[נודע בשיעורים]]''' תולדות הרב [[חיים נאה]], פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב חיים נאה בסמרקנד.
+* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]''', פרק הרב [[שמחה גורודצקי]] שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד [[תשמ"ד]].
+*הרב [[זושא וולף]], אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה
+===תקופת השואה===
+* הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[תשמ"ט]].
+*הרב [[ישראל אלפנביין]], '''[[ר' ניסן]]''' - תולדות המשפיע הרב [[ניסן נמנוב]] ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. כפר חב"ד, [[תשע"ג]] (950 עמ').
+*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[ישראל נח הגדול]]''' תולדות הרב [[ישראל נח בליניצקי]] ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת [[תשס"ו]]
+*הרב [[אליהו וולף]], [[ר' מענדל]], תולדות הרב [[מענדל פוטרפס]] ובו גם זכרונות מסמרקנד
+*{{בית|שניאור זלמן ברגר|עיר מקלט|603|26 - 32|כ"ב סיון תשס"ז}}, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
+===השואה ואחרי השואה===
+*הרב [[הלל זלצמן]], '''[[מחתרת סמרקנד (ספר)|סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים]]''', [[תשע"ג]].
+*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], '''ארבעה חסידים''' - תולדות הרב [[אליהו לוין]] רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, [[תשס"ד]].
+* גדול מאחיו, תולדות הרב [[חזקיה קייקוב]]
-==עוד קישורים באתרי חב"ד==
+==קישורים חיצוניים==
+* '''[http://teshura.com/Mishulovin-Alevsky%20-%20Adar%2017%2C%205775.pdf שאל אביך ויגדך]''', זכרונותיו של הרב [[יצחק מישולובין]] מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
+*[https://sinun770.org/מחתרת-סמרקנד-המדינה-ההיא-פאנל-בהשתתפ/ מחתרת סמרקנד – המדינה ההיא | פאנל בהשתתפות חברי המחתרת הרב מיכאל מישלובין והרב יעקב לרנר] פאנל שנערך ב[[ישיבת קיץ צעירי ליובאוויטש|ישיבת הקיץ צעירי ליובאוויטש]], ט"ו מנחם-אב ה'תשפ"ד, באתר סינון חב"ד לסרטוני יוטיוב {{וידאו}}
+{{הערות שוליים}}
-[http://www.chabad.info/bm/index.php? magazine=bm_&status=goto_id&id=1009 כתבה]
+[[קטגוריה:אוזבקיסטן]]