![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
המשך: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 796534 של ברכת הגאולה (שיחה) - אם אתה משאיר ציון למהדורה ישנה, תציין אותה. כנ"ל אם זה מהדורה חדשה שנוהגים לציין אליה. בכל אופן אם יש עמוד שהשתנה בין ההוצאות צריך לציין זאת. יחי המלך המשיח |
||
| (65 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''המשך''' | {{תבנית:מאמרי רבותינו נשיאינו}} | ||
'''המשך''' הוא כינוי בחסידות חב"ד לקבוצת [[מאמר]]י חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף כך שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו. | |||
ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "[[המשך והחרים תרל"א]]" ל[[אדמו"ר המהר"ש]] שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת המשכים נוספים. מהמפורסמים שבהם הוא [[המשך וככה תרל"ז|המשך "וככה"]] המכונה '''ההמשך הגדול''', או '''וככה הגדול''' שנאמר בשנת [[תרל"ז]]{{הערה|שם=התועדויות 114|[[התועדויות]] [[תש"נ]] עמ' 114.}}. | |||
[[קטגוריה: | ==ענין ההמשך== | ||
בדרך כלל אמירת [[מאמר]] חסידות המכונה גם [[דא"ח]] נאמרו ב[[שבת]] או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - [[פסוק]] או [[מאמר רז"ל]] הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים{{הערה|שם=התועדויות 114}}. | |||
ההמשכים ב[[חסידות חב"ד]] הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה. | |||
אמירת ההמשכים אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה [[תומכי תמימים]] שב[[ליובאויטש]], מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - ה[[תמימים]], וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר [[תומכי תמימים ליובאוויטש|הישיבה בליובאוויטש]] עקב [[מלחמת העולם הראשונה]]. | |||
==סיום ההמשך== | |||
בסיום אמירת המשך וככה ב[תרל"ח]], נחגג המאורע בצורה נדירה, [[אדמו"ר המהר"ש]] קרא לבנו [[אדמו"ר הרש"ב]] וציווה עליו להביא בקבוק [[משקה]] ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי{{הערה|שם=תרס"ו|[[ספר המאמרים תרס"ו]] בהוספות (קה"ת, תשפ"ד) ע' תשפה (בהוצאת תנש"א - ע' תרסה).}}. | |||
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]] [[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]], קרא לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] וציווה עליו להביא בקבוק [[בנדיקטין]] וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו{{הערה|שם=תרס"ו}}. | |||
==המשכים מפורסמים== | |||
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר. | |||
===בין ההמשכים המפורסמים:=== | |||
'''אדמו"ר המהר"ש''': | |||
*'''[[המשך והחרים]]''' - [[תרל"א]]. | |||
*'''[[המשך מים רבים תרל"ו|המשך מים רבים]]''' - [[תרל"ו]]. | |||
*'''[[המשך וככה תרל"ז|המשך וככה הגדול]]''' - [[תרל"ז]]. | |||
'''אדמו"ר הרש"ב''': | |||
*'''[[המשך תרנ"ט| המשך יום טוב של ראש השנה]]''' - [[תרנ"ט]]. | |||
*'''[[המשך תרס"ו| המשך יום טוב של ראש השנה]]''' - [[תרס"ו]]. | |||
*'''[[המשך תער"ב| המשך בשעה שהקדימו]]''' - [[תער"ב]]. | |||
'''אדמו"ר הריי"צ''': | |||
*'''המשך ראש השנה''' - [[תש"ג]]. | |||
*'''המשך [[באתי לגני]]''' - [[תש"י]]. | |||
'''הרבי''': | |||
*'''המשך מאמרי חודש [[תשרי]]''' - [[תשכ"ג]], שהוגהו ונדפסו בשנת [[תנש"א]], ואחר כך ב[[ספר המאמרים מלוקט]] חלק ה'. | |||
*'''המשך "נתת ליראיך"''' - [[תשל"ו]]. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה [[י"ב תמוז]], [[י"ג תמוז]], [[ט"ו תמוז]]. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת [[תשמ"ו]], ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | |||
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | |||
[[קטגוריה:המשכים]] | |||
[[en:Hemshech]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:40, 19 באוגוסט 2025
המשך הוא כינוי בחסידות חב"ד לקבוצת מאמרי חסידות שנאמרו או נכתבו בזה אחד זה במשך תקופה, ובנויים כרצף כך שכל מאמר קשור - ובהמשך - למאמר שלפניו.
ההמשך הראשון שנאמר במאמרי הרביים הינו "המשך והחרים תרל"א" לאדמו"ר המהר"ש שלאחר מכן חידש את מושג ה'המשך' באמירת המשכים נוספים. מהמפורסמים שבהם הוא המשך "וככה" המכונה ההמשך הגדול, או וככה הגדול שנאמר בשנת תרל"ז[1].
ענין ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בדרך כלל אמירת מאמר חסידות המכונה גם דא"ח נאמרו בשבת או בימים טובים וחגים ורובם ככולם בנויים על דיבור המתחיל - פסוק או מאמר רז"ל הקשור לתקופה, מקשה עליו ומבארו, וכל מאמר הינו ענין בפני עצמו. אך החידוש של "המשך" הוא - לא על פי סדר שלפי הזמן אלא לפי הענין המתבאר, ונמשך פעמים שבועות וחודשים ואף שנים[1].
ההמשכים בחסידות חב"ד הנם חלק משמעותי וחשוב בתורת מאמרי החסידות, ונלמדים בעיון ובהעמקה רבה.
אמירת ההמשכים אצל אדמו"ר הרש"ב הייתה תלויה וקשורה במצב הישיבה תומכי תמימים שבליובאויטש, מכיון שעיקר המתעסקים בלימוד החסידות היו תלמידי הישיבה - התמימים, וכפי שניתן לראות שההמשך הראשון נאמר שנה וחצי אחר הקמת הישיבה, והאחרון מסתיים בשנים בו נסגר הישיבה בליובאוויטש עקב מלחמת העולם הראשונה.
סיום ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסיום אמירת המשך וככה ב[תרל"ח]], נחגג המאורע בצורה נדירה, אדמו"ר המהר"ש קרא לבנו אדמו"ר הרש"ב וציווה עליו להביא בקבוק משקה ואמר לו "בא נשמח אני ואתה" ודיבר איתו שעה שעתיים בעניני חסידות בחדרו הפרטי[2].
כך גם בסיום אמירת ההמשך הידוע של אדמו"ר הרש"ב המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו, קרא לבנו אדמו"ר הריי"צ וציווה עליו להביא בקבוק בנדיקטין וסיפר לו את המאורע הנ"ל עם אביו[2].
המשכים מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההמשכים המפורסמים ביותר בחסידות נאמרו על ידי אדמו"ר הרש"ב, ויועדו במיוחד עבור תלמידי התמימים, אמירתם החלה רק לאחרי פתיחת הישיבה, וחלק מתוכם נמשך קרוב לארבע שנים רצופות. שאר המאמרים נמשכו על פני תקופות קצרות יותר.
בין ההמשכים המפורסמים:[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר המהר"ש:
- המשך והחרים - תרל"א.
- המשך מים רבים - תרל"ו.
- המשך וככה הגדול - תרל"ז.
אדמו"ר הרש"ב:
אדמו"ר הריי"צ:
הרבי:
- המשך מאמרי חודש תשרי - תשכ"ג, שהוגהו ונדפסו בשנת תנש"א, ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק ה'.
- המשך "נתת ליראיך" - תשל"ו. שלושה מאמרים, נאמרו בימי הגאולה י"ב תמוז, י"ג תמוז, ט"ו תמוז. הוגהו ונדפסו כמאמר אחד משולב בשנת תשמ"ו, ואחר כך בספר המאמרים מלוקט חלק א'.