![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חובת הלבבות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) ביטול גרסה 366042 של 213.137.64.107 (שיחה) - נא הסבר את פשר המחיקה |
||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
=== שער היחוד === | === שער היחוד === | ||
הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש חלק ז' [[תשי"ג]] עמ' קמא].}} לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו{{הערת שוליים|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי [[תשי"ז]] (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)}}.וכן הורו עוד מגדולי ישראל{{הערה|לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.}}, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור ה[[אמונה]] אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה{{הערת שוליים|ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר [[שערי אמונה]] מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר [[ספר החקירה]].}}. | הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרבי{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15887&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=157&hilite=2db89165-0822-4b6f-910d-8c0af1a59104 אגרות קודש חלק ז' [[תשי"ג]] עמ' קמא].}} לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתו{{הערת שוליים|אם כי, לא ידוע אם שלל את לימוד השער, וכדעת רבים מגדולי ישראל. ובד"ה הוי' לי בעוזרי [[תשי"ז]] (הנחה בלתי מוגה - נדפס בהוספות לסה"מ י"ב-י"ג תמוז ע' שנ) אף ציטט משם (אך במהדורה המוגהת של המאמר נשמט)}}. [[החת"ם סופר]] כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבות{{הערת שוליים|צוואתו הג'}}, וכן הורו עוד מגדולי ישראל{{הערה|לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.}}, מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור ה[[אמונה]] אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונה{{הערת שוליים|ראה מש"כ הרבי כמ"פ בספר [[שערי אמונה]] מובא בערך על הספר, וכן בהקדמת הספר [[ספר החקירה]].}}. | ||
כך גם כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו [[לב]] טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים ו[[ספיקות באמונה]] יוכל להיות לו [[טהרה]] על ידי זה. והיינו כי ה[[רפואה]] בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם [[שכל אנושי]] מק"נ (=[[קליפת נוגה]]) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}}. | כך גם כותב [[אדמו"ר הצמח צדק]]: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות וב[[מורה נבוכים]] הם מטמאים את הטהורים מי שלבו [[לב]] טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים ו[[ספיקות באמונה]] יוכל להיות לו [[טהרה]] על ידי זה. והיינו כי ה[[רפואה]] בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם [[שכל אנושי]] מק"נ (=[[קליפת נוגה]]) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל{{הערת שוליים|1=[[אור התורה]] במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.}}. | ||
גרסה מ־13:07, 24 ביולי 2020
הספר חובת הלבבות הינו ספר יסודי המקיף את כל השייך והקשור לקשר בין היהודי להקב"ה בסדר מסודר ביותר בשיטת החקירה והמוסר, נכתב בערבית על ידי רבנו בחיי בן יוסף אבן פקודה מגדולי הראשונים, ותורגם כמה פעמים ללשון הקודש. (התרגום הנפוץ הוא תרגומו של ר' יהודה אבן תיבון).
מבנה הספר ומטרתו
בספר הקדמה ו-10 שערים, והם:
הקדמה, שער היחוד - בנושאי אמונה
שער הבחינה - על החובה להתבונן במעשה ה'
שער עבודת האלוקים - על התבטאות ההתבוננות במעשים
שער הביטחון - על הביטחון בה'
שער יחוד המעשה
שער הכניעה
שער התשובה
שער חשבון הנפש
שער הפרישות
שער אהבת ה' - על אהבת ה'
סוג הספר
שער היחוד הינו בוודאי מסוג החיבורים הנקרא חקירה, ועל כן יש שהגבילו את הלימוד בו - ועיין על כך להלן.
לימוד הספר
שער היחוד
הרבי הורה ללמוד בספר בקביעות, חוץ משער היחוד עליו הבהיר הרביתבנית:הערת שוליים לחסיד מסוים כי לא על שער זה כוונתותבנית:הערת שוליים. החת"ם סופר כתב אף הוא בצוואתו כי אין ללמוד את שער היחוד בחובת הלבבותתבנית:הערת שוליים, וכן הורו עוד מגדולי ישראל[1], מכיון שהעיסוק בחקירות לבירור האמונה אינו מומלץ, ומיועד רק למי שנפלו לו ספיקות באמונהתבנית:הערת שוליים.
כך גם כותב אדמו"ר הצמח צדק: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ (=קליפת נוגה) כו' וא"צ (=ואין צריך) כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועילתבנית:הערת שוליים.
שער הבטחון
ליהודי שהתלונן על בעיה של גמגום, אמר הרביתבנית:הערת שוליים כי מדובר בהתרגשות, ולכן יתחזק בענין הבטחון שהקב"ה מגן ושומר על כל אחד בהשגחה פרטית, וזאת על ידי לימוד שער הבטחון שבספר חובת הלבבותתבנית:הערת שוליים.
לאחד ייעץ הרבי כדי לבוא למנוחת הנפש, להתחזק באמונה פרטית כתורת הבעל שם טוב, וללמוד פעמיים ושלוש את שער הבטחון שבספר חובת הלבבותתבנית:הערת שוליים.
שער הכניעה
מסופר, כי פעם עמד המהרי"ן בחדר שלפני חדר היחידות של הרבי הצמח צדק והיה מונח שם הספר חובת הלבבות, ועיין ב"שער הכניעה" ונעשו הדפים לחים מהדמעות של בכיה שלו. כאשר הוא התחיל להתפלל געה בבכיה. אמרו החסידים זה לזה: יודע הוא למה הוא בוכה, אבל אנו מה לנו לבכות. למחרת הנה בתחילה התאפקו שלא לבכות, אבל כעבור זמן מה לא יכלו להתאפק והתחילו לבכות. ויחליטו שאם אחד יתחיל לבכות, יתנו לו צביטה. למחרתו התחיל אחד לבכות, והתחילו לצבוט אותו, ומחמת הצביטות הגביר קולו בבכיה, והתחילו אחד אחד לבכות עד שבכו כולם. ואמרו אם כן אין שום עצהתבנית:הערת שוליים.
בהירות הספר
הספר ידוע בבהירותו המיוחדת וסדרו המיוחד[אם כי התרגום הנפוץ הוא בלשון הקודש בסגנון עתיק, שאינו מובן בקלות בדורנו]. מסיבה זו הגדירו זקני החסידים את אדמו"ר הרש"ב, כ"חובת הלבבות של התורה ותורת החסידות", הודות להסברתו הבהירהתבנית:הערת שוליים.
מהדורות וציטוטים
במהדורה הנפוצה היום מצוי הפרוש "לב טוב" - המסביר במילים פשוטות את שפתו הקשה של בעל חובת הלבבות.
ציטוטי רבותינו נשיאנו מהספר
אדמו"ר הצמח צדק בספר החקירה מצטט את דעת חובת הלבבות שאריסטו טעה כאשר אמר שצבא השמיים עשויים מיסוד חמישי, ומביא לכך מקורות מחז"ל.
הרבי מה"מ, מצטט רבות את חובת הלבבות בהסברת גדר חובת הבטחון - שדורש: "מנוחת נפש הבוטח". ומסביר כיצד ניתן להגיע לדרגה זו.
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ לוקטו בהקדמת 'לב טוב' לשער זה.