ערבית (שפה): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:19, 25 ביוני 2025

המונח "ערבית" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו ערבית (פירושונים).

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

		ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
		אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.	עריכה - שיחה

ערבית (בערבית: اللغة العربية;) היא לשון ושפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת שפות אפרו-אסיאתיות. ככזאת היא קרובה לעברית ולארמית, השייכות לענף הצפוני של השפות השמיות המערביות. הערבית הספרותית משמשת בעיקר לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי הארצות ערב, והיא בעלת תפקיד מפתח בחיי כל מדינות ערב, שכן היא משמשת לכתיבת ספרים ומשלים בערבית. לצד הערבית הספרותית קיימת גם ערבית מדוברת ולה ניבים רבים, שמשמשים שפת אם לכ-180 מיליון בני אדם ברחבי אסיה ואפריקה. הערבית היא שפה רשמית ולאו דווקא יחידה כמעט בכל מדינות המזרח התיכון (להוציא את ישראל, איראן וטורקיה) ובכל מדינות צפון אפריקה. היא אחת מהשפות הרשמיות של ארגון האומות המאוחדות.

ביהדות

רבים מגדולי ישראל שחיו בארצות ערב, המזרח וספרד, השתמשו בשפה הערבית, ואף רבים מספריהם נכתבו בשפה זו. למשל: הרס"ג, (רוב ספרי) הרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות, ועוד. מגדולי המתרגמים התורניים מערבית ללשון הקודש ידוע רבי שמואל אבן תיבון, שבין תרגומיו המצויים בידינו עד היום: מורה נבוכים, פירוש המשנה לרמב"ם, הכוזרי, חובת הלבבות ועוד. בארצות ערב רבות היו ליהודים ניבים מיוחדים משלהם, המכונים 'ערבית יהודית', שבהן גם נכתבו רבים מהספרים הנ"ל.

הרמב"ם

הרמב"ם כתב הרבה מחידושיו בשפה הערבית, וכן רבים מכתביו תורגמו על ידי הרב שמואל אבן תיבון מערבית ללשון הקודש, גם משוררי ספרד כמו רבי יהודה הלוי ועוד כתבו את כתביהם וחיבוריהם בשפה הערבית היהודית שהייתה אצלם כמו שפת היידיש בארצות אשכנז.

ספר התניא בשפה הערבית

ספר התניא להאדמו"ר הזקן תורגם בהוראת הרבי לשפות רבות, וביניהם לשפה הערבית.

התרגום הראשון לערבית נעשה על ידי הרב דוד בוסקילה מירושלים, בהשגחתו של הרב יהודה לייב רסקין, ויצא לאור בקזבלנקה שבמרוקו. המבוא והמראי מקומות לספר נעשו על ידי הרב ניסן מינדל.

לאחר הוצאת הספר בפעם הראשונה אמר הרבי שיחה מיוחדת לכבוד המאורע^[1].

בשנת תשע"ז יצא שער היחוד והאמונה בתרגום מחודש, שנעשה על ידי הרב יוסף בן שלמה סווייד, הרב יעקב עטר, הרב יחזקאל נואמה ועוד. התרגום נערך בהשגחתו של הרב בועז קלי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ ש"פ שמות, מבה"ח שבט, תשל"ז. השיחה נדפסה בתרגום לערבית בהוצאות הבאות של התניא.

[1] ש"פ שמות, מבה"ח שבט, תשל"ז. השיחה נדפסה בתרגום לערבית בהוצאות הבאות של התניא.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|ערבית}}{{שכתוב}}
 {{בעבודה מתמשכת}}
+[[קובץ:תניא טורקית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספר התניא מתורגם לערבית טורקית]]
 [[קובץ:תניא בערבית.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[ספר התניא]] מתורגם לערבית על ידי הרב [[דוד בוסקילה]] רב בשכונת [[בית וגן]]]]'''ערבית''' (בערבית: '''اللغة العربية''';) היא לשון ושפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת שפות אפרו-אסיאתיות. ככזאת היא קרובה ל[[עברית]] ול[[ארמית]], השייכות לענף הצפוני של השפות השמיות המערביות. הערבית הספרותית משמשת בעיקר לכתיבה ולתקשורת בכל רחבי ה[[ארצות ערב]], והיא בעלת תפקיד מפתח בחיי כל מדינות ערב, שכן היא משמשת לכתיבת ספרים ומשלים בערבית. לצד הערבית הספרותית קיימת גם ערבית מדוברת  ולה ניבים רבים, שמשמשים שפת אם לכ-180 מיליון בני אדם ברחבי [[אסיה]] ו[[אפריקה]]. הערבית היא שפה רשמית ולאו דווקא יחידה כמעט בכל מדינות המזרח התיכון (להוציא את [[ישראל]], [[איראן]] ו[[טורקיה]]) ובכל מדינות [[צפון אפריקה]]. היא אחת מהשפות הרשמיות של ארגון [[האומות המאוחדות]].