![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
קרבן מוסף: הבדלים בין גרסאות בדף
יצירת דף עם התוכן "'''קוֹרְבַּן מוּסַף''' הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף. פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. בפרשת אמור (ויקרא כג) ובפרשת פינחס (ספר במדבר, פרק כ"ח – פרק כ"ט). בפרש..." |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה חזותית: הועבר לעריכת קוד מקור קישורים לדפי פירושונים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''קוֹרְבַּן מוּסַף''' הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף. | '''קוֹרְבַּן מוּסַף''' הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף. | ||
פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. ב[[פרשת אמור]] | פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. ב[[פרשת אמור]]{{הערה|ויקרא כג.}} וב[[פרשת פינחס]]{{הערה|ספר במדבר, פרק כ"ח – פרק כ"ט.}}. בפרשת אמור מפורטים כל החגים עם המצוות המיוחדות להם, ומופיע גם ציווי על הקרבת קורבנות ללא פירוט, ובפרשת פינחס נמצא פירוט של הקורבנות שבכל חג. | ||
קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”. | קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”. | ||
בימינו שאין קורבנות תיקנו [[תפילת מוסף]] על פי המובא ב[[זוהר הקדוש]] תפילה זו מכוונת כנגד מידת היסוד, שכן מוסף מלשון יוסף, שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים כתר, המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת הכתר. | בימינו שאין קורבנות תיקנו [[תפילת מוסף]] על פי המובא ב[[זוהר הקדוש]] תפילה זו מכוונת כנגד [[מידת היסוד]], שכן מוסף מלשון [[יוסף]], שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים כתר, המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת הכתר. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קרבנות]] | |||
גרסה מ־19:20, 17 ביולי 2025
קוֹרְבַּן מוּסַף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף.
פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. בפרשת אמור[1] ובפרשת פינחס[2]. בפרשת אמור מפורטים כל החגים עם המצוות המיוחדות להם, ומופיע גם ציווי על הקרבת קורבנות ללא פירוט, ובפרשת פינחס נמצא פירוט של הקורבנות שבכל חג.
קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”.
בימינו שאין קורבנות תיקנו תפילת מוסף על פי המובא בזוהר הקדוש תפילה זו מכוונת כנגד מידת היסוד, שכן מוסף מלשון יוסף, שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים כתר, המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת הכתר.