לדלג לתוכן

קרבן מוסף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ר.ז. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ר.ז. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
בימינו שאין קורבנות תיקנו [[תפילת מוסף]] על פי המובא ב[[זוהר הקדוש]] תפילה זו מכוונת כנגד [[מידת היסוד]], שכן מוסף מלשון [[יוסף הצדיק|יוסף]], שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים [[כתר (בחזרת הש"ץ של מוסף)|כתר]], המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת [[כתר|הכתר]].
בימינו שאין קורבנות תיקנו [[תפילת מוסף]] על פי המובא ב[[זוהר הקדוש]] תפילה זו מכוונת כנגד [[מידת היסוד]], שכן מוסף מלשון [[יוסף הצדיק|יוסף]], שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים [[כתר (בחזרת הש"ץ של מוסף)|כתר]], המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת [[כתר|הכתר]].


{{קצרמר/הרחבה}}
{{קצרמר}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קרבנות]]
[[קטגוריה:קרבנות]]

גרסה מ־19:26, 17 ביולי 2025

קוֹרְבַּן מוּסַף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף.

פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. בפרשת אמור[1] ובפרשת פינחס[2]. בפרשת אמור מפורטים כל החגים עם המצוות המיוחדות להם, ומופיע גם ציווי על הקרבת קורבנות ללא פירוט, ובפרשת פינחס נמצא פירוט של הקורבנות שבכל חג.

קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”.

בימינו שאין קורבנות תיקנו תפילת מוסף על פי המובא בזוהר הקדוש תפילה זו מכוונת כנגד מידת היסוד, שכן מוסף מלשון יוסף, שענינו היה כידוע מידת היסוד. בתפילה זו אומרים כתר, המכוונת כנגד עליית העולמות שבתפילת מוסף, שהיא עליית העולמות לדרגת הכתר.

  ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים

  1. ויקרא כג.
  2. ספר במדבר, פרק כ"ח – פרק כ"ט.