לדלג לתוכן

אליעזר זוסיא פרטיגול: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעריכה}}
{{בעריכה}}
רבי '''אליעזר זוסיא פורטוגל''' זצ"ל, היה ה[[אדמו"ר]] הראשון לבית סקולען. הקים את מוסדות "חסד לאברהם" בארץ ובעולם, כשרוב המוסדות משמשים לנערים ונערות יתומים ומתקשים.
רבי '''אליעזר זוסיא פורטוגל''' היה ה[[אדמו"ר]] הראשון לבית [[סקולען]], ידיד ומעריץ של [[הרבי]]. הקים את מוסדות "חסד לאברהם" בארץ ובעולם, עבור פליטי [[מלחמת העולם השניה]]. עד לשנותיו האחרונות התגורר בשכונת [[קראון הייטס]].


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־02:05, 11 בפברואר 2011


שגיאות פרמטריות בתבנית:בעבודה

פרמטרי חובה [ תאריך ] חסרים

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

רבי אליעזר זוסיא פורטוגל היה האדמו"ר הראשון לבית סקולען, ידיד ומעריץ של הרבי. הקים את מוסדות "חסד לאברהם" בארץ ובעולם, עבור פליטי מלחמת העולם השניה. עד לשנותיו האחרונות התגורר בשכונת קראון הייטס.

ביוגרפיה

הרב אליעזר זוסיא פרטיגול נולד בא' בחשוון שנת תרנ"ח לר' ישראל אברהם פרטיגול - תלמידו של רבי ישעיה שור ורב במספר קהילות. בסוף ימיו היה אביו רב קהילת סקולן בסרביה. אמו של הרב פרטיגול הייתה בתו של ר' חיים, אב-בית-דין בסלפקוביץ בחבל פודוליה (הייתה מצאצאי רש"י והיו שהעידו עליו שיש לו רוח הקודש). הייתה צדקנית גדולה והחדירה בבנה אהבת תורה ויראת שמים.

בצעירותו כבר ניכר ברב פרטיגול אהבתו ללימוד תורה והיה לומד בימים ובלילות. ביום י"ח באייר (ל"ג בעומר) שנת תרע"ה, בהיותו כבן שבע עשרה נפטר אביו והכתירוהו להחליף את אביו במשרת הרבנות. הרב פרטיגול היה כבר בקיא בש"ס ובשולחן ערוך והוסמך על גדולי הרבנים בתקופתותבנית:הערת שוליים. בשנת תרע"ח כתב עליו ר' בצלאל זאב שפרן מבאקוי: "האברך הרב המופלג בתורה ואוצרו יראה טהורה, ענוותן ושפל ברך ודעת הבריות נוחה הימנו, שייף עייל ושייף נפק וגריס באורייתא תדירא, משנתו סדורה, כל מן דין סמוכו לנא, הולך תמים, מוסמך בסמיכות חכמים, מורנו הרב אליעזר זוסיא נרו-יאיר". בתקופת כהונתו כרב בסקולן היה נואם ומלהיב את קהילתו ללימוד תורה וליראת השם. חיבר את "קונטרס השבת" בלשון הקודש ובאידיש, כדי להקל על בני קהילתו להתמצא בהלכות שבת. הקים תלמוד תורה עבור ילדי העיר, דאג לכשרות האוכל בחנויות שבעירו ונלחם נגד דעות כפרניות שהחלו להתפשט באותה תקופה. בשנת תרצ"ה, לאחר עשרים שנות רבנות בסקולן, יעץ לו האדמו"ר מסדיגורה, רבי מרדכי שלום יוסף, לעבור לעיר צ'רנוביץ באוקראינה, שם הוכתר כרב העיר וכנשיא אגודת ישראל.

בתקופת מלחמת העולם השניה סבל יסורים רבים וכמה פעמים ניצל ממות. אחרי המלחמה פעל במסירות נפש להצלת יהודים ובעיקר ילדים יתומים. ביתו הפך למרכז הצלה לילדים גלמודים שחלקם אף נרשמו במסמכים הרישמיים כילדיו הביולוגיים. כשהמצב בצ'רנוביץ הורע ונשקפה סכנה מרדיפות הבולשביקים, הבריח את היתומים לעיר בוקרשט ברומניה ודאג שידאגו להם שם כהוגן, בגשמיות וברוחניות.

בשל פעילותו נרדף הרב פרטיגול על ידי הקומניסטים ברומניה, הוא הושלך לכלא וסבל יסורים קשים. כאשר שוחרר החל להוציא בחשאי את ילדיו המאומצים מרומניה ונכלא בשנית בא' בניסן שנת תשי"ט יחד עם בנו ר' ישראל אברהם פרטיגול (האדמו"ר הנוכחי). הם ישבו בנפרד חמשה חדשים בכלא ובצינוק וסבלו יסורים קשים. ביום שישי ערב שבת קודש 'נחמו' שנת תשי"ט הם שוחררותבנית:הערת שוליים, אך מאחר שלא רצו לחלל שבת הושארו בכלא עוד כמה ימים. בהקדמה לספרו "שם ושארית ישראל" שהוציא בנו, מכתבי אביו, כותב: "וממש היה כפסע ביני לבין המות, כי לא היה דרך הטבע להנצל מהם, ובדרך נס ממש נצלנו ממוות לחיים". כעבור שנה, בראש חדש ניסן שנת תש"כ, הצליח לצאת מרומניה והוא נסע לשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק, שם פתח בית כנסת ופעל להצלת יהודי רומניה.

בשנת תשכ"א עלה לארץ הקודש ומאז הרבה לבקר בה. הקים בארץ ישראל את מוסדות "חסד לאברהם" להצלת ילדים עזובים ממשפחות העולים ובעיקר מרומניה. הרב בן ציון גרוסמן, מחברי ההנהלה ומהמחנכים של המוסד, מספר שמוסד זה הציל עשרות אברכים בני תורה.

לפני מותו כתב בצוואתו, בפנייתו אל היתומים שגידל:

"זכרו נא שהייתי מסור לכם מיום דעתי אתכם. לא היה אוהב קרוב ממני. בגוף, בממון, ביסורים רבים שעברו עלי לא-עלינו. כמעט כל יום ערב ובוקר עמדתי על המשמר להשגיח אם כבר אכלתם, שתיתם, וכדומה. וגם שכרתי לכם מלמדים מצוינים ושילמתי שכר לימוד כראוי כדי ללמד אתכם, להאיר עיניכם בתורת השם, ולהדריככם בדרך הטוב והישר . . אבקש מאד להשמר מביטול תורה ומדברים בטלים. הלא מימי ילדותכם נתגדלתם אצלי כבנים, אבקשכם מאד, עשו נא נחת רוח לנשמתי, הוסיפו נא ללמוד תורה באהבה ושמחה . . מלבד שתקיימו מצות תלמוד תורה, מלבד זה יתוסף לכם מצות חסד של אמת שתעשו עם נשמתי".

בחמש שנותיו האחרונות סבל ממחלת לב ובנו, ר' ישראל אברהם פרטיגול החל למלא את מקומו, עד היום. בערב ראש חודש אלול שנת תשמ"ב נפטר בהיותו בן שמונים וארבע ומנוחתו כבוד במונסי.

הקשר עם חב"ד

כשהרב פורטיגול נאסר ברומניה היה הרבי מהדואגים להצלתו, באמצעות הרב אליעזר סילברתבנית:הערת שוליים. כשיצא מרומניה קבע את מושבו בשכונת קראון הייטס בסמיכות למרכז חב"ד העולמי - 770. בהמשך קנה בית ליד בית מדרשו והרבי בירכו על כךתבנית:הערת שוליים. הרבי גם סייע לו כספית, לצרכיו האישיים והורה לו שלא יחלק זאת לצדקה, כפי דרכו. הרב פורטיגל היה מבקר רבות ב-770 ואף משתתף בהתוועדויותיו של הרבי כשהוא עומד על רגליו.

כשהיה נכנס ליחידות אצל הרבי היה עומד ולא היה רוצה לשבת למרות שהרבי בקשו והפציר בו שיואיל לשבת. יחידויותיו עם הרבי היו ארוכות במיוחד. חלקם מתועדות ביומני הבחורים שלמדו ב-770 באותה תקופה.תבנית:הערת שוליים. פעם אמר הרב פרטיגול לרבי: "שנינו משקרים את העולם, אני עם הז'ופיצע והשטריימל (שעי"ז הוא נראה לצדיק) והרבי מליובאוויטש עם הקנייטש" (שעי"ז נראה בלבוש פשוט).

הרב פורטיגל תמך במבצעי המצוות של הרבי וחתם על עצומת הרבנים לחיזוק מבצע תפילין ומבצע נרות שבת קודש. כשהרבי זעק על תיקון חוק מיהו יהודי, כתב הרב פורטיגל: "אוי לאזנים שכך שומעות, שאנשים המכנים עצמם מנהיגים יהודים, ישאלו שאלה כזו "מיהו יהודי". להרוס את יסודות אמונתנו הקדושה. ואוי לעינים שכך רואות, שהם השואלים הם הפוסקים, שגם ערלים גוים גמורים יכולים להיות נחשבים כישראלים גמורים, בעשותם גירות בצרמוניה שלא כהלכה. כל איש ישראל מחויב לצעוק מרה, למחות וללחום, שלא להרוס את בנין קדשנו, ואת יחוסנו יחוס אבותינו הקדושים. התבוללות כזו לא נשמעה מעולם . . להיות יהודי רק על נייר, וגוי וערל מבית ומבחוץ, ועלולה לקעקע כל הבירה". הרב פרטיגול גם ביקר במוסדות החינוך החב"דיים בכפר חב"ד ובכל ארץ ישראל, כדי שיוכל לגרום 'נחת רוח' לרבי כשיחזור לניו יורק וידווח לו על הפעילות.

בשנת תשי"ט פנה הרבי אל השליח הראשי לצרפת, הרב בנימין גורודצקי וביקשו שיעזור לרב פרטיגול עם קשרים עם ארגון הג'וינט, לפעול למען שחרור יהודים בבתי סוהר ברומניה. פעילותם המשותפת של הרב פרטיגול עם הרב גורודצדקי הביאו לשחרור של יותר מאלפיים יהודים מהכלאתבנית:הערת שוליים.

בשנת תשכ"ה לנחם את הרבי על פטירת אמו, מרת חנה שניאורסון. הרבי שאל אותו האם מותר לאבל לטבול לפני תפילת מנחה בערב יום כיפור. הרב פרטיגול בענוותנותו שתק ולא ענה. בחודש אייר שנת תש"ל תכנן הרב פורטיגול לעבור לגור בארץ ישראל ליד נחלת הר חב"ד בקרית מלאכיתבנית:הערת שוליים. בפעול לא יצאה התוכנית לפועל.

בתקופה שהאפריקאים התפשטו בקראון הייטס ודעת הרבי הייתה שאין לעזוב את השכונה, היה הרב פרטיגול מהאדמו"רים החסידיים הבודדים שלא עזבותבנית:הערת שוליים. כאשר אמר לרבי שחסידיו לוחצים עליו שיעזוב, אמר לו הרבי: "הם צריכים לבוא אליך ולא אתה אליהם". גם לאחר הרבה שנים כשכבר לא היה לו מנין חסידים בשכונה, לא עזב והיה בא להתפלל בבית המדרש ב-770. פעם אחת כשהתפלל שחרית במנין של הרבי, הורה הרבי בשקט לתת לו את עליית שלישי (שרגילים ליתן לרבי). כשהרגיש בכך, הפסיק להתפלל במנין של הרבי, והתפלל רק בשאר המנינים בבית המדרש הגדול. בזקנותו כשלא היה בריא, לא היתה לו ברירה ועבר מהשכונה בכאב לב.

ישראל אברהם פרטיגול

גם בנו ממלא מקומו רבי ישראל אברהם פרטיגול ידיד חב"ד. בשנת תשמ"ח הוא הגיע לנחם את הרבי על פטירת הרבנית. אמר לו הרבי: "בודאי ידוע לכם ע"ד הקשר שהיה בין ליובאוויטש וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא". האדמו"ר רבי ישראל אברהם שליט"א שולח בכל שנה את ראש הכולל דסקולען הגאון רבי ירחמיאל זעלצר שליט"א ליצגו בשמחת סיום הרמב"ם.

מדבריו בשנות תש"נ-נ"ד:

"יזכה כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש להנהיג את העולם עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן". "והנני מסיים במילוי שליחותי מאת כ"ק אדמו"ר מסקולען שליט"א, שביקשני למסור את ברכתו, שכל מעשיה של ליובאוויטש לתורה ויהדות יהיו בהצלחה רבה, וברכה מיוחדת לכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שיזכה בתוך כלל ישראל ללכת לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן".

"האדמו"ר מסקולען שליט"א בקשני למסור את ברכתו: ברוכים יהיו כל לומדי הרמב"ם די בכל אתר ואתר, וברוך יהיה האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א שיתרפא ברפואה שלימה, ויזכה להוביל את כלל ישראל לגאולה שלימה".

ההצלחה מרומניה

האדמו"ר מסקולען היה מתכתב עם הרבי בקביעות. בתקופה מסויימת נמנע מהאדמו"ר לשלוח מכתבים לרבי, מעיר לו הרבי במכתב שלאחר מכן: "לאחר הפסק הכי ארוך"[1].

כשהאדמו"ר מסקולען נאסר ברומניה בגלל הפצת יהדות, שחרור יתומים וכו', טילפן הרבי במיוחד לרב אליעזר סילבר וביקש ממנו לנסוע לוושינגטון כדי לפעול לשחרורו. הוא ענה לרבי שכבר רבים התעסקו בזה; אגודת הרבנים, אגודת ישראל ועוד ארגונים, אך לא עלה בידם לשחרר את האדמו"ר ובודאי שגם הוא לא יוכל להועיל בזה. אך מכיון שהרבי מבקש יעשה זאת. ביום שני נסע לוושינגטון, וממש בדרך פלא פגש פקיד בכיר שהכיר אותו מסינסנטי, וביקש ממנו שיעזור לו בזה. הוא כתב מיד ל"סטייט דפארטמנט" וביקש שידאגו לשחרור האדמו"ר מסקולען ברומניה. ברגע שה"סטייט דפארטמענט" קיבל את המכתב, שלחו מיד מכתב לשגרירות רומניה בארצות הברית בענין האדמו"ר הכלוא. בדיוק באותו זמן ביקשה ממשלת רומניה מממשלת ארה"ב שברצונה למנות שגריר רומני חדש בארה"ב. כשקיבלה השגרירות הרומנית את המכתב של בקשת השחרור, חשבו שם שהתמנות השגריר החדש תלויה בשחרור הסקולענער, הם עשו מיד מה שעשו ותוך זמן קצר הסקולענער אכן שוחרר.

קישורים חיצונים

ספריו

הערות שוליים