כפר חב"ד (שבועון)

לוגו השבועון

שער השבועון משנת תשנ"ג

שער השבועון משנת תשפ"ד

שבועון כפר חב"ד הינו גיליון שבועי חב"די המופץ בקרב חסידי חב"ד בארץ ישראל ובעולם. העורך והמו"ל הוא הרב אהרן דב הלפרין, ולצידו העורך הרב מנחם כהן (אלעד), מנהל העיתון: הרב רמי שרעבי. לעיתון מצורפים מידי שבוע המוספים: חדשות, נשימה, התקשרות וקינדערלאך.

פנימי, דו-שבועי

העיתון החל להופיע כגיליון פנימי דו-שבועי של היישוב כפר חב"ד והגליון הראשון יצא לאור בו' תמוז תש"מ.

מטרת הקמת העיתון, מוסברת בדבר המערכת לגיליון הראשון: לשמש כצינור להעברת מידע מהנשמע בכפר חב"ד, בימה להחלפת דיעות בקשר לפיתוח גשמי של הכפר ולשגשוג רוחני:

"זה זמן רב מורגש בכפר חסרונו של איזשהו 'עתון' פנימי, אשר מתפקידו לשמש הן כצינור להעברת מידע על כל הנעשה ונשמע בכפרנו, שבעזרת ה', התרחב והתפתח בממדים ניכרים בשנים האחרונות.

והן כדי שישמש 'בימה' להחלפת דעות ורעיונות הקשורים לפיתוח ה'גשמי' של הכפר, וכמובן בכל מה שקשור לפיתוח ושגשוגו הרוחני של הכפר ותושביו.

מסיבות אלו החלטנו – קבוצת אברכים – להוציא 'דו שבועון' בלתי תלוי, שישתדל – בעזרתכם כמובן – להשיג מטרות אלו"

התפתחות

כעבור 12 גליונות הורחבה הפצתו לכל הארץ על ידי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.

בשנת תשס"ב החל לצאת בנוסף לשבועון מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד". בשנת תשס"ד עבר העיתון מתיחת פנים והפך למגזין צבע מלא.

מהדורת אנגלית

תקופה מסויימת חלק מהעיתון הוקדש למהדורה אנגלית ובהמשך פוצל העיתון למהדורה עברית ואנגלית, אך מסיבות שאינן ידועות המהדורה האנגלית הפסיקה לצאת כעבור תקופה קצרה.

התרחבות

בשנת תשס"ו שינה השבועון את פניו עם מינויו של ר' דוד רוטנברג לעורך, שפיצל את תוכני העיתון לכמה מוספים: הנושאים התורניים רוכזו במוסף "אספקלריא", נושאים לנשים רוכזו במוסף "משפחה חסידית" ובמגזין "כפר חב"ד" התפרסמו כתבות.

את מקומו של ר' דוד רוטנברג כעורך, החליף בתשס"ז ר' שניאור זלמן רודרמן, עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת תשס"ח.

משברים

בסוף תשס"ח עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים).

בשנת תשס"ט, מונה ר' ישראל ברוד למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. בשנת תש"ע פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת תשע"ב, העיתון הפסיק את הופעתו למשך כחמישה שבועות. בחודש אייר תשע"ב פרש הרב ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

התאוששות והתרחבות

בסוף שנת תשע"ב מונה ר' מנחם כהן לעורך 'כפר חב"ד' והחל לערוך את העיתון לצדו של העורך הראשי הרב אהרן דב הלפרין. בשנת תשע"ד מונה ר' יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין. בשנת תשע"ח החל העיתון להוציא ירחון לנערות, בשילוב עם ארגון בנות חב"ד, בשם 'לִבנות'. זמן קצר לאחר מכן, החל להוציא העיתון מוסף חדשות שבועי על דפי עיתון ובפורמט טבלואיד. בשנת תשע"ט שינה מגזין הנשים 'משפחה חסידית' את פניו באופן עיצובי, ושמו הוחלף ל'נשי' ובתשפ"ד הוחלף שמו ל'נשימה'. כן נוספו בתקופה זו לחבילה השבועית גם גליון התקשרות היוצא לאור על ידי צא"ח. בעבר היה מצורף מוסף חודשי בשם 'הוראה ומשפט' שהופק על ידי בית מדרש להוראה ומשפט ברחובות. כיום שוכנים משרדי העיתון בבניין 770 בכפר חב"ד.

הוראות הרבי

לפי זכרונות העורך הרב אהרן דב הלפרין, בשנים הראשונות להקמת העיתון, נתן הרבי עשרות הוראות והדרכות הקשורות לתכני העיתון. ברוב המקרים, היו אלו עדויות שנשמרו בעל פה ופורסמו במדור לראשונה שנים רבות התרחשותם. החוקר הרב יהושע מונדשיין העלה במשך השנים תהיות על פרסומים אלו, ובחלק מהמקרים אף פרך לחלוטין את עובדות המקרה . יש מספר תיעודים בכתב ובהם הוראות מהרבי ישירות או דרך המזכירות, לגיליון ה-500 שיגר הרבי אגרת ברכה לעיתון. בעת הגהת המכתב, השמיט הרבי את המילים "שבועון חסידי חב"ד". לסיבת ההשמטה ניתנו מספר פרשנויות.

על פי דברי עורך העיתון, הרב אהרן דב הלפרין, התבטא הרבי על העיתון "השופר שלי", אמיתות שמועה זו שנויה במחלוקת.}}.

באלול תשנ"ב השיב הרבי בחיוב על שאלת הרב ישראל אלפנביין על ההצעה שיתחיל לכתוב כתבות לשבועון כפר חב"ד. מלבד מענה זה, לא ידוע על מעורבות הרבי מי ימונה ולאילו תפקידים במערכת העיתון.

יחי בשער העיתון

העיתון היה ראש חץ בפרסום זהות הרבי כמשיח - בעיתון פורסמו מאמרים וכתבות רבות המבססים את אמונת החסידים והעולה מדברי הרבי, כי הרבי הוא המשיח ועומד להתגלות. בעיתון פורסמו מאמרים וראיונות עם הרב יואל כהן, ומשפיעים אחרים, אשר הבהירו את חשיבות זהות הגואל כדי לבסס האמונה. כך גם פורסמו כתבות מגזיניות נרחבות על הפעילות בענייני משיח ו'יחי' של צעירי אגודת חב"ד, ניידות חב"ד, האגודה למען הגאולה האמיתית בראשות הרב זמרוני ציק. כתב העת הראשון שהחל לצאת עם ההכרזה בשערו: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד בעקבות עידוד הרבי והמשיך להיכנס כך אל הקודש פנימה מידי שבוע. אולם אחרי ג' תמוז תשנ"ד הסיר העיתון את ההכרזה, בהתאם להוראת רוב רבני חב"ד.

ביקורת

ביקורות שונות פורסמו אודות שבועון כפר חב"ד ותכניו, ומהם שהתרחבו לפולמוסים ומאמרים תקיפים וחריפים במיוחד:

• מבצע משיח - בשנים תנש"א-תשנ"ד, לצד תמיכת רבנים ועסקנים בקו המוביל של כפר חב"ד בענייני משיח וגאולה, היו מי שביקרו את כפר חב"ד על שמוביל קו נחרץ וחלקו נרחב יותר מהוראות הרבי.
• לאחר ג' תמוז - לאחר ג' תמוז תשנ"ד כפר חב"ד הפסיק לפרסם 'יחי', הפסיק לפרסם את זהות הגואל, והצניע את כל ענייני משיח וגם לא איפשר לכותבים והמרואיינים הקבועים להתבטא אודות הרבי כמשיח, וכך כותבים בכירים כמו הרב לוי יצחק גינזבורג, נטשו את העיתון.
• ביקורת היסטורית - החוקר הרב שמואל קראוס, פירסם בבית משיח עשרות מאמרים חריפים במיוחד, ובהם תמה וגם תקף פרסומים שונים בכפר חב"ד.
• ביקורת מחקרית - החוקר הרב יהושע מונדשיין, פירסם מאמרים היסטוריים ומחקריים בכפר חב"ד, אמנם בתקופות אחרות נמנע מלכתוב, ואדרבה תקף במאמרים שפורסמו באתר 'שטורעם', בחריפות המצאת סיפורים ובמיוחד מעשי מופת מהרבי, כך גם התבטא פומבית באתר האינטרנט שטורעם, אודות 'מענות' מהרבי לעיתון כפר חב"ד, שלדעתו לא היו, על חלק מהטענות השיב העורך הרב אהרן דב הלפרין.

הנהלת העיתון במשך השנים

• הרב אהרון דוב הלפרין, המייסד העורך והבעלים. ובמשך השנים מינה מנהלים בפועל, והיו ארגונים אשר היו קשורים לעיתון כמו צעירי אגודת חב"ד ואגודת חסידי חב"ד.

ארגונים ואישים הקשורים להנהלת העיתון במשך השנים:

• אגודת חסידי חב"ד. בשנים מאוחרות העיתון יוצא לאור "במסגרת אגודת חסידי חב"ד".
• צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש (בשנותיו הראשונות).

מכתב שכתב הרבי לרגל הגיליון ה500 של השבועון

• הרב יצחק מאיר סוסובר, ממנהלי העיתון (בשנותיו הראשונות).
• ר' יוסף יצחק אהרונוב, מנהל בין השנים תשמ"ב - תשמ"ז.
• ר' [[בנימין נח